בית המשפט העליון מחק לאחרונה עתירה שהוגשה לפני כחמש שנים וחצי נגד מדיניות האנונימיות של תורמי זרע בישראל, מבלי להכריע בשאלה העקרונית אם ניתן לשלול מילד את האפשרות לדעת מי אביו הביולוגי.
העתירה הוגשה בשנת 2021 על ידי ארגון "בוחרים במשפחה" מבית ארגון חותם וארגון "בצלמו", בדרישה לבטל את סעיף 24 לחוזר מנכ"ל משרד הבריאות, המסדיר את פעילות בנקי הזרע. הסעיף קובע כי זהות תורם הזרע וזהות האישה הנתרמת אסורות בגילוי לכל אדם, ובכך מאפשר תרומות זרע אנונימיות בלבד.
מעבדה אוניברסיטאית. | צילום: חן גלילי
בפסק הדין קבעו שופטי בג"ץ דפנה ברק־ארז, עופר גרוסקופף ורות רונן כי בעקבות הליך עדכון הנהלים במשרד הבריאות, אין מקום להמשיך ולדון בעתירה במתכונתה הנוכחית.
הכי מעניין
לפי פסק הדין, במהלך השנים התנהל ההליך המשפטי תוך הגשת תגובות והודעות עדכון חוזרות מצד משרד הבריאות, שהודיע כי הוא פועל לגיבוש נוהל חדש לבנקי הזרע. במהלך שנת 2025 פורסמה טיוטת הנוהל להערות הציבור, אולם גם בחודש שעבר הודיע המשרד כי הדיונים בהערות שהתקבלו טרם הסתיימו.
העותרים הבהירו לבית המשפט כי הנוהל החדש צפוי להותיר את האנונימיות על כנה, ולפיכך אין הצדקה להמשיך ולעכב את ההכרעה בשאלה המשפטית העקרונית. למרות זאת, בג"ץ לא קיבל את עמדתם וקבע כי כל עוד לא הושלמה עבודת משרד הבריאות, הטענות נגד ההסדר העתידי מוקדמות.
בפסק הדין נכתב גם כי פרסום חוזר מנכ"ל חדש יחייב ממילא הגשת עתירה עדכנית, וכי אין מקום להכריע מראש בשאלות הנוגעות אליו. השופטים הדגישו כי אינם נוקטים עמדה לגופן של הטענות, והורו על מחיקת העתירה תוך שמירת זכויות הצדדים.
בניין משרד הבריאות בירושלים | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
לצד מחיקת העתירה, חייבו השופטים את המדינה לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך 8,000 שקלים, בהתחשב בפרק הזמן הממושך שחלף עד לגיבוש טיוטת הנוהל החדשה.
בעקבות ההחלטה מתח יו"ר ארגון בוחרים במשפחה, מיכאל פואה, ביקורת חריפה על בג"ץ. לדבריו, "חמש שנים וחצי ניהלנו מאבק משפטי נגד האנונימיות בבנקי הזרע. דרשנו מבג"ץ להכריע בשאלה פשוטה: האם מותר למדינה לשלול מילד את הזכות לדעת מי אביו הביולוגי?"
"בג"ץ מחק את העתירה בלי להכריע בשאלה. במשך שנים משרד הבריאות משך את ההליך בטענה שהוא מעדכן את הנהלים. גם כשהבהרנו שהנוהל החדש צפוי להותיר את האנונימיות על כנה, השופטים מאפשרים למעשה את המשך הפגיעה בילדים. השופטים מבינים את כובד הטענות ואת הקושי להצדיק את שלילת זכותו של ילד לדעת מי אביו, אבל הכרעה לטובת הילדים מתנגשת עם האג'נדה הפרוגרסיבית של בית המשפט. במקום להתמודד עם השאלה המהותית, בית המשפט בחר לחמוק מהכרעה".
"8,000 השקלים שנפסקו לטובתנו כהוצאות אינם מסתירים את התוצאה: חמש שנים וחצי של דיונים, והילדים נשארו ללא תשובה. ילד אינו מוצר. אבא אינו פרט חסוי. וזכויות הילדים אינן צריכות להידחק מפני אג'נדות. אנחנו לא מוותרים. המאבק יימשך", הוסיף פואה.
אולם בית המשפט העליון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
עו"ד יהודה פואה מארגון בצלמו, שהיה שותף לעתירה, מסר: "מאז הגשת העתירה נולדו אלפי ילדים שלא יזכו להכיר את אביהם, רק בגלל שבג"ץ סירב לדון בעניין האנונימיות במשך שנים. רק בחודש האחרון בג"ץ נתן ארבע החלטות בעתירה של ערבים שרוצים לעבד אדמות בצמוד ליישוב אש קודש. מכל ההחלטות עולה כי בג"ץ רוצה לוודא כי זכויות הערבים לא ייפגעו, תוך מחויבות מלאה לירידה לפרטים הקטנים. חבל שאת אותה הנחישות והמחויבות לתוצאה האופרטיבית לא הפגין בג"ץ בעתירה שנועדה להגן על זכויותיהם של אלפי תינוקות שנולדו במהלך חמש השנים האחרונות וייוולדו בעתיד".
עוד כתבות בנושא
