בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הרשיע היום (שני) את היועץ האסטרטגי ויועץ התקשורת יצחק (צחי) ליבר בעבירות של תיווך לשוחד, הלבנת הון וסיוע להכנת פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים במסגרת "פרשת הצוללות" (תיק 3000). הכרעת הדין ניתנה על ידי השופט שמואל מלמד, לאחר שהתיק הועבר לטיפולו בעקבות מותו הטרגי של השופט בני שגיא ז"ל, והתבססה על החומרים הכתובים והראיות שהוגשו בהליך.
במרכז הפרשה עמדה הטענה כי הנאשם שימש כצינור להעברת כספי שוחד מגנור, איש העסקים וסוכנו של התאגיד הגרמני טיסנקרופ בישראל, לדוד שרן, שהחזיק בשורת תפקידים ציבוריים בכירים - בהם מזכיר חברת קצא"א, מנהל לשכת ראש הממשלה וראש הסגל במשרד ראש הממשלה - וזאת במטרה לקדם את עסקאות כלי השיט של מדינת ישראל.
בפתח פסק הדין דחה השופט מלמד מכל וכל את "טענות הזוטא" שהעלתה ההגנה לפסילת הודאותיו של ליבר במשטרה, וקבע כי הן נמסרו "חופשית ומרצון" לאחר התייעצות עם עורכי דינו וללא הפעלת אמצעי פסול ששלל את רצונו החופשי. השופט ציין כי "הנאשם הפגין לאורך כל חקירותיו עמידות, תחכום ושליטה מלאה, הסותרים מכול וכול את התזה לפיה 'רוחו נשברה'". בהתייחס לטענות על תנאי מעצרו והלחצים שהופעלו עליו, נקבע כי "תפיסת נכסים ורכוש בשלב החקירה לצורך הבטחת חילוט עתידי היא כלי אכיפה חוקי ולגיטימי", וכי "הוספת החשד בעבירת השוחד... לא הייתה שרירותית, אלא התבססה על אינדיקציות וחשדות אמיתיים שעלו בחקירה".
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
בית המשפט בחן את מערכת היחסים והאינטראקציות בין השחקנים המרכזיים, וקבע כי התשלומים שהועברו מחברת ט.ג של גנור לחברות שבשליטת ליבר (נ.צ.ת תקשורת ונס מור אחזקות) - סך של 35,400 שקלים ב-12 בנובמבר 2014 וסך של 58,500 שקלים ב-11 באוגוסט 2016 (בסך הכל 93,900 שקלים) - לא ניתנו בעבור עבודה אמיתית או שירותי ייעוץ תקשורת לגיטימיים, אלא היוו כספי שוחד. השופט הדגיש כי "חברת ט.ג וגנור לא קיבלו כל שירות מהנאשם או מחברת נ.צ.ת, בגינו ניתן תשלום המתת", וכי "התשלומים שנעשו לכאורה בגין שירותי ייעוץ... נעשו לבקשת שרן ועל מנת להסוות את היותו תשלום מתת מושחתת".
השופט קיבל את הודאתו המפורטת של ליבר מיום 5 בספטמבר 2017, שבה הודה כי "דוד שרן פנה אלי... ואמר לי שמיקי גרר רגליים בנושא התשלום הראשון... ודוד מבקש שהכספים יעברו דרכי". ליבר ציין בחקירתו כי שימש כ"סוג של צינור כסף", כאשר פדה את הכספים שקיבל מגנור במזומן באמצעות שותפו נתי מור, והעביר אותם ישירות לדוד שרן במספר פעימות, לרוב בסמוך לנסיעותיו של שרן לחוץ לארץ. בנוסף, אישר ליבר בחקירתו כי פעל כגורם המעביר מידע ובקשות בין גנור לשרן סביב עסקאות הצוללות.
לצד הודאתו של הנאשם, קבע בית המשפט כי עדותו המקורית של עד המדינה מיקי גנור במשטרה ראויה ל"משקל מרבי", שכן היא נתמכת בראיות חפציות קשיחות ואובייקטיביות, ובהן "טבלת היועצים", מחברותיו של רונן שמר ויומניה של המזכירה ג'וזי זינגר. השופט ציין כי "טבלת היועצים המהווה ראיה חפצית מובהקת... מתועד בה תכנון תשלומים לליבר בסך של 6,000 אירו לשנה עבור השנים 2017-2014", וכי רישומים אלו "משמשים ככלי עזר אותנטי ששימש את גנור לניטור הוצאותיו בזמן אמת". השופט הוסיף כי טענת ההגנה לפיה ליבר סיפק שירותי ייעוץ אמיתיים נסתרת לחלוטין מנתוני התקשורת ומהתנהלותו של גנור, שאופיין כאיש עסקים קפדני שלא נהג לפזר כספים ללא תמורה.
עוד כתבות בנושא
בנוגע למעמדו של דוד שרן כעובד ציבור, קבע בית המשפט כי הוא כיהן כעובד ציבור בתקופת שירותו במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה, וכי החל מחודש ספטמבר 2014 היה בגדר "מועמד" לתפקיד מנהל לשכת ראש הממשלה, מעמד המכניס אותו לגדר "עובד ציבור" לצורך עבירות שוחד. כמו כן, ביחס לתפקידו כמזכיר חברת קצא"א, קבע השופט כי בהתאם להלכה הפסוקה, קצא"א מהווה "תאגיד המספק שירות לציבור" בשל חיוניות שירותי האנרגיה והדלק שהיא מספקת, ולכן מזכיר החברה נחשב לעובד ציבור לעניין עבירת השוחד. השופט הדגיש כי "הפעולה יכולה להתבצע עת היה עובד הציבור בתפקידו ומועד קבלת השוחד יכול להיות מאוחר יותר", וממילא הוכח כי שרן כיהן כעובד ציבור בפועל גם במועד העברת התשלום השני באוגוסט 2016.
עם זאת, בית המשפט קיבל באופן חלקי את עמדת ההגנה בנוגע למבנה האישומים, וקבע כי חלוקת הפעילות לשתי עבירות נפרדות בגין כל תשלום היא "פיצול מלאכותי של מה שמהווה בפועל מסכת עובדתית אחת ושלמה". השופט פסק כי מדובר בעבירה מתמשכת אחת במסגרת אירוע אחד.
על בסיס מכלול הראיות, הרשיע השופט שמואל מלמד את יצחק ליבר בעבירת תיווך לשוחד לפי סעיף 295(א) לחוק העונשין, בעבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, וכן בעבירת מס של סיוע להכנת פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה.