שופטי בג"ץ, יעל וילנר, גילה כנפי שטייניץ ויחיאל כשר, דחו את עתירתם של ח"כ מנסור עבאס ורשימת רע"ם שבראשותו, שביקשו להגביל את פעולות האכיפה בתחום התכנון והבנייה ופינוי מקרקעי ציבור בתקופת הבחירות לכנסת ה-26, ועד לכינון הממשלה החדשה. העותרים דרשו כי פעולות אכיפה יתבצעו רק במקרים חריגים, דחופים וחיוניים, שאינם מעוררים חשש לשימוש פוליטי בסמכויות האכיפה.
הריסת בית המחבל שביצע את פיגוע הירי בחווארה ורצח את האחים הלל ויגל יניב. | צילום: דובר צה"ל
העתירה כוונה להגבלת סמכויותיהם של השר לביטחון לאומי, משטרת ישראל, הרשות הארצית לאכיפה במקרקעין ורשות מקרקעי ישראל.
בעתירה נטען כי השר לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן-גביר, המתמודד בבחירות הקרובות לכנסת, עושה שימוש בסמכויות האכיפה הנתונות לו בתחום התכנון והבנייה, ובפרט בהריסת בתיהם של אזרחים ערבים, ככלי לקידום מסע הבחירות שלו.
הכי מעניין
לטענת העותרים, בשבועות האחרונים שלפני הבחירות התעצמו פעולות האכיפה של הרשות הארצית לאכיפה ביישובי החברה הערבית ובכפרים הבלתי מוכרים, מבלי שקיימת דחיפות המצדיקה את ביצוען דווקא בתקופה זו. זאת, כאשר השר נוכח בפעולות ההריסה ומפרסם סרטוני תעמולה שבהם הוא מתפאר בהן.
בן־גביר | צילום: דודו גרינשפן, פלאש 90
עוד נטען כי התנהלות זו מהווה שימוש אסור בנכסי ציבור לתעמולת בחירות, בניגוד לסעיף 2א לחוק הבחירות, וכי היא נגועה בניגוד עניינים ובשיקולים פוליטיים זרים, מביאה לאכיפה בלתי שוויונית ופוגעת בחובתם של נבחרי ציבור לנהוג בריסון ובאיפוק בתקופת בחירות. העותרים טענו גם כי הריסת בתיהם של אזרחים ערבים בתקופה זו פוגעת ביכולתם לממש את זכות ההצבעה בבחירות לכנסת.
בנוסף טענו העותרים כי לקראת הבחירות הגבירה גם רשות מקרקעי ישראל את השימוש בסמכויותיה לפינוי מקרקעי ציבור ביישובים ערביים, בתיאום עם משטרת ישראל. בהקשר זה צוין כי במסגרת כמה הליכי הוצאה לפועל ביקשה הרשות לקבוע מועדים לפינוי מקרקעין ולהריסת בתי מגורים ביישובים ערביים החל מ-27 באוקטובר, יום הבחירות עצמו. לטענתם, הדבר מעלה חשש מפעולות הריסה נרחבות ביום הבחירות, שעלולות לפגוע ביכולתם של אזרחים ערבים לצאת ולהצביע.
לאור זאת ביקשו העותרים לקבוע כי הריסת מבנים ופינוי מקרקעין בתקופת הבחירות יותנו באישור מוקדם ומנומק בכתב של היועצת המשפטית לממשלה, ויתאפשרו רק במקרים של סכנה ממשית ומיידית לחיי אדם או של אינטרס ציבורי חיוני שאינו סובל דיחוי, ובתנאי שלא מתעורר חשש לשימוש פוליטי בסמכויות האכיפה.
גלי בהרב מיארה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
עוד ביקשו כי היועצת המשפטית לממשלה תורה לשר להימנע מכל מעורבות בהחלטות על הריסות ופינוי מקרקעי ציבור בתקופת הבחירות, וכי רשות מקרקעי ישראל תימנע מביצוע צווי פינוי בתקופה זו, ובפרט ביום הבחירות. בעתירה התבקש גם צו ביניים להקפאת הליכי האכיפה עד להכרעה, וכן קביעת דיון דחוף.
בג"ץ דחה כאמור את העתירה. השופטת גילה כנפי שטייניץ, שכתבה את פסק הדין, קבעה כי הסעד המבוקש כוללני וכי העותרים לא הציגו תשתית עובדתית מספקת שתצדיק את התערבות בית המשפט.
"אכן, לעתירה צורפו התבטאויות של השר ונתונים מסוימים על היקף ההריסות; ואולם לא הונחה תשתית המלמדת כי חל לאחרונה שינוי במדיניות האכיפה, לא כל שכן כזו שהושפעה משיקולי בחירות", כתבה השופטת.
לדבריה, "אף לא ניתן ללמוד מן הנתונים החלקיים שהובאו בעתירה על 'עלייה דרמטית' בהריסות, כמו גם על קיומה של אכיפה בררנית כנטען". השופטת הוסיפה כי כאשר נטען למדיניות כה חריגה, המצדיקה את התערבות בג"ץ, יש להציג תשתית עובדתית ממשית לתמיכה בטענות. "בנסיבות אלה, ובשים לב גם להצהרתם של המשיבים ולפיה אין כל שינוי במדיניות האכיפה, הרי שאין בסיס למתן הסעד שהתבקש בעתירה".
מנסור עבאס. | צילום: אורן בן חקון
השופטת קבעה עוד כי יש לדחות את העתירה על הסף גם בשל שיהוי ואי-מיצוי הליכים. לדבריה, העותרים פנו לראשונה ליועצת המשפטית לממשלה רק ב-9 באוקטובר, אף שהכנסת התפזרה כבר ב-17 ביולי, וליתר המשיבים לא פנו כלל קודם להגשת העתירה.
"כידוע, בהליכים הנוגעים לבחירות, גם עיכוב של ימים עשוי לעלות כדי שיהוי; כשבענייננו חלפו למעלה מחודשיים וחצי", ציינה השופטת.
עוד הודגש כי פניית העותרים ליועצת עסקה רק בהקפאת הריסות בתים והוצאת צווים מינהליים לפי דיני התכנון והבנייה, ולא כללה את יתר הסעדים שהתבקשו בהמשך בעתירה. נוסף על כך, העתירה הוגשה כשבוע בלבד לאחר הפנייה הראשונית, מבלי שניתנה ליועצת שהות מספקת להשיב, וכעשרה ימים בלבד לפני הבחירות.
"עותר המבקש לחולל שינוי יסודי בסדרי האכיפה בתקופת בחירות, נדרש להקדים ולפנות לרשויות המוסמכות מבעוד מועד - באופן שיאפשר להן לבחון את הדברים ולקיים עבודת מטה סדורה", כתבה השופטת.
לצד הנימוקים הללו קבעה כנפי שטייניץ כי דין העתירה להידחות גם לגופה, והזכירה שבית המשפט אינו נוטה להתערב בשיקול דעתן של הרשויות המוסמכות בקביעת מדיניות אכיפה.
גילה כנפי־שטייניץ. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
השופטת הדגישה כי במקרה זה ביקשו העותרים סעד חריג, הפוך מזה המבוקש בדרך כלל בעתירות העוסקות באכיפת החוק. בעוד שבעתירות אחרות מבקשים העותרים לחייב את הרשויות לאכוף את הדין, במקרה הנוכחי ביקשו עבאס ורע"ם דווקא להשהות את אכיפתו.
"יש להבחין בין שיקול הדעת הנתון לרשויות בקביעת מדיניות אכיפה וסדרי עדיפויות בהפעלתה; לבין מתן הוראה גורפת לאי-אכיפה, הלכה למעשה, בלא בחינה פרטנית של הנסיבות המצדיקות זאת", קבעה.
בסיום הדגישה השופטת כי גם הבקשה להורות לרשויות להאט את פעילות האכיפה מעוררת קושי, בשל "המסר הבעייתי שהיא עלולה לשדר ביחס לחשיבות השמירה על שלטון החוק".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
