בית המשפט העליון התכנס הבוקר (חמישי) לדיון בשתי בקשות לאישור החלטות ועדת הבחירות המרכזית בנוגע לפסילת מועמדים מהתמודדות בבחירות לכנסת, ובשני ערעורים על פסילת רשימות מהתמודדות בבחירות. הדיון בבקשות האישור עוסק בפסילתם האישית של יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה וח"כ עופר כסיף מחד"ש, ואילו הדיון בערעורים נוגע לפסילת הרשימה המשותפת ורע"מ.
לאחר שנשמעו טענות הצדדים הודיע השופט עמית, על דעת חברי ההרכב, כי מסתמנת נטייה לאשר את החלטת ועדת הבחירות לפסול את יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה מהתמודדות. "קיימת אי־נוחות בין השופטים, כי דברים שנכתבו על ידי המועמד סאמי אבו שחאדה מכאיבים ומקוממים ומעוררים שאט נפש", אמר.
עמית הוסיף כי לאחר התייעצות בין השופטים התברר שיש אמנם עמדות שונות בהרכב, אך "דומה כי התוצאה המסתמנת היא לאישור ההחלטה על הפסילה על כל הכרוך בכך". בעקבות זאת המליצו השופטים לאבו שחאדה לשקול אם הוא עומד על מועמדותו לכנסת, באופן שייתר את הצורך במתן פסק דין מנומק בעניינו.
הכי מעניין
לדברי עמית, אבו שחאדה אינו נדרש להשיב מיד להצעה, אך בית המשפט ביקש כי יודיע על החלטתו עד תום יום הדיונים. "מאחר שאנחנו נמצאים כאן עוד כמה שעות, אין צורך שמר אבו שחאדה ייתן תשובה עכשיו, אבל אנחנו נבקש שהוא ישיב עד תום יום הדיונים", אמר.
יו״ר עוצמה יהודית, השר איתמר בן גביר בתגובה להצעה של השופט עמית: "אני חושב שההצעה של בית המשפט לאבו שחאדה היא הצעה רחמנית מדי. היא הצעה שפוגעת בדמוקרטיה של מדינת ישראל. לא צריך לתת לו את ההזדמנות לפרוש, צריך שיהיה פסק דין.
"להבדיל אלף אלפי הבדלות, בית המשפט הזה ידע לתת פסק דין על בן ארי, על גופשטיין, על מרזל. וזה עולם אחר לגמרי. כי אצל אבו שחאדה זה תמיכה בטרור, זה תמיכה ברצח, זה תמיכה בטבח. ואני חושב שבית המשפט כאן פשוט מרחם ונותן לו את האופציה מרצון. מה זה הדבר הזה? פתאום הם שכחו לתת פסק דין? אני חושב שזאת טעות חמורה. והקורבנות, הנרצחים, אלה שדם שלהם זועק מן האדמה - רוצים פסק דין".
ח"כ טלי גוטליב הגיבה: "לא בא לשופטי בגץ שיצטטו את פסק הדין שלהם נגד סאמי אבו שחאדה גדול תומכי הטרור ומהלל השהידים והשקרן המדופלם.
ובכן, הם חייבים לרשום פסק דין. פסק דין מפורט שידגים לכל שומע כי ישנם תומכי טרור ששואפים להכנס לכנסת ישראל ולחתור תחת קיום המדינה היהודית. שופטי בגץ הציעו לסאמי אבו שחאדה להתפטר, כך לא יצטרכו לרשום פסק דין.
"בהזדמנות הכה חשובה לרשום פסק דין מנומק לעיני העולם כולו הם חיפשו לעצמם דרך מילוט. עוצמה יהודית הגישה עתירה מפורטת ומנומקת מאד נגד תומך הטרור סאמי אבושחאדה עם מצבור ציטוטים וראיות חותכות שלא ניתן להתעלם מהם. אסור היה לשקול להקל על תומך טרור בפתח מילוט שכזה".
בפתח הדיון הסביר ראש ההרכב, השופט עמית, את מסגרת הדיון, "לפתחנו מונחים היום ארבעה הליכים הנוגעים להחלטות שהתקבלו בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26. ועדת הבחירות החליטה לפסול מלהתמודד בבחירות שני מועמדים, מר סאמי אבו שחאדה וחבר הכנסת עופר כסיף, ושתי רשימות, הרשימה המשותפת ורשימת רע"ם. שני ההליכים הראשונים מובאים לאישורנו באופן אוטומטי בהתאם לחוק יסוד: הכנסת וחוק הבחירות לכנסת, הקובעים כי החלטה של ועדת הבחירות לפסול מועמד מסוים טעונה אישור של בית המשפט העליון. שני ההליכים הנוספים הם ערעורי בחירות שהוגשו על ידי רשימות מועמדים שנפסלו בוועדה בהתאם לחוק הבחירות לכנסת".
"במוקד ההליכים היום ניצבת הוראת סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת. הוראה זו נוגעת באחת הסוגיות העדינות והרגישות ביותר במשפט החוקתי הישראלי: שאלת גבולותיו של ההליך הדמוקרטי. נקודת המוצא במשטר דמוקרטי היא שהזכות לבחור ולהיבחר היא זכות חוקתית מן המעלה הראשונה. הבחירות הן האמצעי של כל אזרח להשפיע על דמותה של המדינה ושערי ההתמודדות צריכים להיות ככלל פתוחים לרווחה. ועם זאת, לצד עקרון יסוד זה, הציבה הרשות המכוננת את הוראת סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, הקובעת שלוש עילות ממוקדות למניעת השתתפות של רשימה או מועמד בבחירות. ולטובת הצופים בבית, אקרא את סעיף 7א כלשונו: "רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, אחד מאלה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל."
כפי שהדגיש בית משפט זה בפסיקה עקבית לאורך עשרות השנים, וכפי ששב והדהד יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, חברנו המשנה לנשיא, השופט סולברג, בפתח דיוני ועדת הבחירות, סמכות הפסילה היא חרב מתהפכת. שימוש רחב בה עלול לפגוע פגיעה קשה באותם ערכים דמוקרטיים שעליהם נועדה להגן ולהדיר מציבור בוחרים רחב את הזכות הבסיסית לייצוג. משכך, נקבעו בפסיקה אמות מידה מחמירות להפעלת מנגנון הפסילה, במקרים קיצוניים וחריגים, מבחינת מוצא אחרון. אם כך, במסגרת הדיון היום נדון כאמור בארבעה תיקים נפרדים, כל אחד בהתאם לנסיבותיו ולטענות שהועלו במסגרתו".
עוד כתבות בנושא
את מבקשי פסילת אבו שחאדה ייצגו עורכי הדין של סיעת עוצמה יהודית. הראשון בהם, יו"ר המפלגה איתמר בן גביר, פתח את דבריו בהדהוד הטקסט המפורסם של נאום הפתיחה במשפט אייכמן, "במקום הזה, שבו אני עומד בשם הלמד קטגוריה על סאמי אבו שחאדה, אני לא עומד לבד. עומדים יחד איתי 1,163 נשים, ילדים, תינוקות, תצפיתניות, חיילים, חיילות, שוטרי משטרת ישראל, אזרחים, דרוזים, ערבים, שנטבחו בטבח הזה. גברים, תושבי העוטף, חוגגי נובה, שדרות, אופקים. הם לא יכולים לקום על הרגליים שלהם ולהפנות אצבע מאשימה כלפי אותו סאמי אבו שחאדה ולומר לו: "אני מאשים". הפרם נערם בעוטף. פה ושם בלופים. חלק מהגופות הושחתו. דמם זועק. ואני אשמיע את קולם. אני אהיה להם לפה".
"הדברים ברורים. התיק הכי קלאסי, הכי ברור, ואני נמצא כאן בדיוני פסילה, בין כטוען, בין כמשיב, עשרות שנים. המאמר שאגב אני לא מבין איך היועצת המשפטית לא הייתה זאת שמצאה את המאמר. המאמר הזה, אמרתי, לי זה כואב. השאלה לנו זה שאיך מצאת את המאמר הזה, אבל הוא מדבר בעד עצמו. מאמר שפורסם יום אחד, יום למחרת הטבח. והדברים כל כך קשים. כותב שם: "קשה לכתוב כעת על אירוע אסטרטגי מתגלגל. אירוע אסטרטגי מתגלגל". רצח של ילדים זה אירוע אסטרטגי מתגלגל. "שהחל בשבת בשעות הבוקר המוקדמות, עם קריאת מבול אל-אקצא, אולם כבר ברור שזהו אירוע היסטורי חשוב מבחינה צבאית, מדינית, אסטרטגית, שיהיו לו משמעויות, השלכות ותוצאות שישקע האבק". אפשר לעצור פה. זה אומר את הכל. יש מקרים, כמו שכבוד השופט מינץ כתב את זה כבר פעם, אבל גם שופטים אחרים הצטרפו, בין ברמז ובין באמירות ישירות. יש מקרים שמספיק. מספיקה ראיה אחת של יועצת משפטית לממשלה, שאנחנו רוב הזמן חלוקים ב-180 מעלות, אבל במקרה הזה גם הם אומרים זו ראיית זהב. והוא ממשיך שם, אבו שחאדה, לתת לגיטימציה לאסון הנורא, לטבח הנורא הזה. עשרות שנים של כיבוש, מצור, נשותיהם ומנהיגיהם, ארגון אכזרי של אנשים, היה בכבודם של בני העם הפלסטיני, אלה לטעמו, מה שמצדיק את הרצח ואת ההרג. והוא מדבר שם, אפשר להמשיך, אני לא אפרט, הזמן כאן קצר, על עזה הקטנה, הנצורה, שהצליחה, ככה הוא אומר, הצליחה לעשות את הדבר הזה. אחרים יכולים לעשות זאת באופן יעיל ופשוט יותר. אגב, לחלק המטורף הזה הוא בכלל לא התייחס במענה שלו", הוסיף בן גביר.
עוד כתבות בנושא
"אני יכול, יכול כאן לקרוא הרבה, אבל אני אומר דבר, אני רציתי לקרוא, אבל אני אומר דבר פשוט. באוהל של הבן שלי בסיירת יש הכל. יש ימין ויש שמאל. יש דתיים ויש חילונים. יש כאלה ויש אחרים. יכול להיות שיש בינינו מחלוקות מכאן ועד הודעה חדשה. אין ספק שבשביעי לאוקטובר הם לא הבדילו בין אף אחד מאיתנו. זה היה יכול להיות חלילה וחס, חלילה וחס, הילדים שלי. חלילה וחס, אלה היו יכולים להיות הילדים של כל אחד ואחד שיושב כאן, וצריך להבין את זה".
בן גביר תקף את טענת אבו שחאדה לפיה לא הבין בזמן אמת כשכתב את המאמר את ממדי הטבח, "יש להצטער שאבו שחאדה בתגובה שלו כאן לא מפנה לדיון שהיה בוועדת הבחירות. עליה של חבר הכנסת אופיר כץ. שאל את אבו שחאדה שאלה: "אמרת לו: תראה, נניח שאתה אומר שלא הבנת את הממדים. כתבת את זה אגב בערב, הוא כתב את זה". הוא מזכיר שם את ביידן, נאום ביידן, זה רק בערב בשביעי לאוקטובר הוא יכול לכתוב. "אבל נגיד שהוא לא ידע את כל ממדי האסון, הטבח, הרצח, האונס. נגיד שהוא ידע רק על 10% מהדבר הזה. איך אתה יכול לכתוב את זה? איך אתה יכול לתמוך בזה? איך הידיים שלך לא רעדו? איך הידיים שלך כתבו את הדבר הזה?" ואין לו שום הסבר. אגב, הוא לא אמר את זה שלוש שנים. שלוש שנים הוא לא דיבר על זה, הוא לא התכחש למאמר הזה. שלוש שנים אלה, לא ידעת בשביעי לאוקטובר ממדי הטבח, בסדר. בשמיני לאוקטובר לא ידעת? חודש אחרי זה לא ידעת? חודשיים אחרי זה לא ידעת? ארבעה חודשים אחרי זה לא ידעת? שלוש שנים! הוא לא בא ואמר "כתבתי דבר נורא, אני חוזר בי".
בהמשך לכך טען בן גביר כי אבו שחאדה מסרב להביע התנגדות לרצח חיילים, רק לרצח אזרחים, "הוא מגיע לוועדת הבחירות, ומה הוא אומר שם? הוא אומר "אני מתנגד לרצח של אזרחים חפים מפשע". אגב, הוא מפנה אותנו גם למאמר שפורסם ב-1.11.23, הוא כותב שם: "ללא ספק, בשביעי לאוקטובר בוצעו מעשים שאינם חמורים ביותר על ידי חמאס כנגד אוכלוסייה אזרחית". וכשהוא מגיע לוועדת הבחירות, הוא לא מסוגל להגיד את הדבר הפשוט: זה לא רק אוכלוסייה אזרחית. אתם כולכם ראיתם את ה... המיגונית של התצפיתניות שלנו, של הבנות שלנו, שמשחררים, אתם יודעים בדיוק מה קרה איתם בעזה, אלה שלא נותרו בחיים. איך אתה מסוגל, איך אתה מסוגל לא לבוא וכבר בשמיני לאוקטובר, תשיעי לאוקטובר, חודש-חודשיים אחרי זה, לבוא לכל העולם ולהגיד "זה נורא, זה איום"? איך אתה מסוגל?".
עו"ד יונתן ברמן מהפרקליטות, שייצג בדיון את עמדת היועמ"שית, טען שלא ניתן לנתק את המאמר מההקשר שבו הוא פורסם, בעוד המתקפה על העוטף אפילט לא הסתיימה, "גורלם של מאות הנהרגים ו-251 החטופים טרם נודע במלואו. רבים רבים מאוד היו נעדרים עוד באותה נקודת זמן, ויותר מזה, באותה נקודת זמן החל בשמיני באוקטובר החל ירי רקטי של חזבאללה מהצפון. היה חשש לא רק לחזית הצפונית, אלא גם שתפתחנה חזיתות נוספות, לרבות איו"ש.
השופטת ברק ארז הקשתה, "נדמה לי שזאת נקודת מוצא די ברורה. השאלה היא רק איך הדבר הזה מתיישב עם הגישה שצריכה להיות, הגישה היא גם כן המחמירה, הקפדנית, להגבלת הזכות לבחור ולהיבחר, ובראיה של ההלכה הפסוקה. לכן, מנקודת מבטי, זה לא שאלה של זמן, אלא שאלה של ההתמקדות בדבר שהוא המאתגר".
סאמי אבו שחאדה בדיון בבג"ץ על פסילתו מריצה לכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"העיתוי, כלומר הדברים שנאמרו במאמר, העיתוי הוא אולי אלמנט דרמטי ומשמעותי במשמעות שיש למאמר הזה בפריזמה הרלוונטית שאליה אני אתייחס, שתכף אגיע גם לשאלת גברתי לגבי היחס בין זה לבין אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה", השיב ברמן. "עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שהמאמר שפורסם ב-8 באוקטובר, כמו שאמרתי, ברגע האמת, בעיצומם של הקרבות, בשעת השבר הגדול, ברגע הקיצון של המאבק המזוין של ארגון הטרור במדינת ישראל, הוא מלמד, למרבה הצער, על תמיכה במאבק המזוין. הדברים שהמשיב מתייחס אליהם כהיבטים פרשניים, קשה לראות בהם כפרשנות ניטרלית, אלא כמתן לגיטימציה למתקפה, בין היתר ההתייחסות לפירות המדיניים, לתוצאה הטבעית, ומעל הכל ההערה השלישית במאמר (שעוסקת בכישלון המודיעיני ובמשמעויותיו - ש"פ)".
השופט עמית ציין, "כל מי שקורא את המאמר, המינימום שאפשר להגיד עליו שהוא, כמו שאדוני אמר, זה שהוא מאמר מנוכר, אבל היועצת המשפטית שמה הרבה דגש על כך שאין שום גינוי במאמר".
ברמן התייחס ראשית לפסקה השלישית במאמר ולאחר מכן להיעדר הגינוי, "הפסקה הזאת מדברת על הכישלון המודיעיני. עכשיו, מה שנקרא אין מחלוקת על הכישלון המודיעיני, זה לא העניין. הבעיה היא הסייפא שמתייחסת בגוף ראשון למה אפשר ללמוד ממנו. מה המסקנה אולי האופרטיבית שאפשר ללמוד מהכישלון המודיעיני הזה? שהמודיעין הישראלי אינו כל-יכול כמו כל אדם, ואפשר למנוע ממנו לחדור למדינותינו, לארגונים הפוליטיים שלנו, לחברות שלנו, ואם נתרגל כראוי, ניתן יהיה לעשות כן, ואם עזה הצליחה לעשות כן בצורה כזאת, אז אחרים יכולים לעשות כן בצורה יעילה ופשוטה יותר. הרעיון הוא, ושוב, כתבנו גם בתשובה שלנו עוד בוועדת הבחירות, שהאופן שבו הניסוח האופרטיבי של האמירה הזאת, הוא לא בהיר או הוא לא בהיר למה הוא מתכוון. הוא כן מתכוון של ניצול של הכישלון המודיעיני למטרות אחרות".
"עכשיו, אני רוצה להתייחס לסוגיית הגינוי. זה לא שמחפשים עכשיו מכל מועמד בכל רשימה גינוי לכל הדברים הרעים בעולם, כלומר זה לא המצב. הפסיקה מדברת על זה שמסתכלים על התשתית של ה"יש", לא על ה"אין". אבל, כשמסתכלים על ה"יש", ויש פה "יש", אז צריך להסתכל גם על הרכיב השני, על הרגל השנייה של אותו דבר. ואם אין פה את הגינוי, זה לא שבכל מקרה מחפשים עכשיו גינוי ודורשים מכל מועמד לגנות X, לגנות Y, לגנות Z וכולי, ולהביע את דעותיו בחופש הביטוי הפוליטי וכולי, ואנחנו לא עכשיו נכפה על כל מועמד להתייחס לכל דבר רק כי אנחנו בהליך הזה. אבל כשיש לך מצד אחד את המאמר הזה עם סימני שאלה מאוד מאוד כבדים, אז הגינוי הוא נתון שיש לו משמעות, הוא לא נתון ניטרלי", הוסיף ברמן.