עו"ד נעה מילשטיין, חברת צוות ההגנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הגישה לבית המשפט בקשה לזמן לעדות את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט, במסגרת פרשת ההגנה במשפט נתניהו.
על פי הבקשה, מבקש צוות ההגנה להעיד את מנדלבליט סמוך מאוד למועד הבחירות לכנסת ה־26: ב־11–12 באוקטובר, וכן ב־18–22 באוקטובר. הבחירות לכנסת צפויות להתקיים ב־27 באוקטובר, חמישה ימים בלבד לאחר המועד האחרון המבוקש לעדות.
כעת יידרשו שופטי ההרכב, רבקה פלדמן־פרידמן, משה בר־עם ועודד שחם, להכריע אם להיעתר לבקשה.
הכי מעניין
הושפטים במשפט נתניהו. | צילום: ראובן קסטרו
זימון לעדות של גורם שהיה מעורב בקבלת ההחלטה על הגשת כתב אישום הוא צעד חריג, אך בפסיקה כבר נרשמו מקרים שבהם אושרו בקשות מסוג זה. כדי שבקשה כזו תתקבל, נדרשת ההגנה להצביע על הרלוונטיות של העדות להוכחת טענותיה.
בדרך כלל, זימון כזה יישקל כאשר אותו גורם עשוי לשפוך אור על עובדה הרלוונטית להליך, או כאשר עדותו נדרשת לצורך בירור טענות הנוגעות לאופן קבלת ההחלטה על הגשת כתב האישום, בין היתר במסגרת טענה של "הגנה מן הצדק".
עוד כתבות בנושא
ההכרעה מסורה לבית המשפט, שיכול לדחות את הבקשה, לקבל אותה במלואה או להיעתר לה באופן חלקי. ההרכב גם רשאי לקבוע מועדים אחרים לעדות, משיקוליו או לבקשת העד.
עדותו של מנדלבליט עשויה להיות רלוונטית לשתי סוגיות מרכזיות שמעלה ההגנה. הראשונה נוגעת לאישורים שנתן, בתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה, לביצוע פעולות חקירה בעניינו של ראש הממשלה. לטענת הסנגוריה, פעולות חקירה מהותיות בוצעו ללא אישורו, בניגוד להוראות חוק יסוד: הממשלה.
סוגיית האישורים עלתה כמה פעמים במהלך המשפט, ובין היתר השבוע במהלך עדותו של תנ"צ בדימוס ערן קמין.
תת ניצב ערן קמין. | צילום: נעם ריבקין פנטון
הסוגיה השנייה נוגעת לטענת "הגנה מן הצדק" שעשויים הסנגורים להעלות בהמשך המשפט, על רקע טענות לאכיפה בררנית ולשימוש בטקטיקות חקירה בלתי לגיטימיות במסגרת חקירת ראש הממשלה. עדותו של מנדלבליט עשויה לשמש את ההגנה בניסיון לברר את אופן קבלת ההחלטות בפרשות ואת הפיקוח המשפטי שניתן להליכי החקירה.
עוד כתבות בנושא
