שר הביטחון ישראל כ"ץ פנה לנשיא המדינה יצחק הרצוג בבקשה להעניק חנינה לאלאור אזריה, באמצעות קיצור התקופה שנותרה עד למחיקת הרישום הפלילי שלו. כ"ץ הדגיש כי אזריה סיים לרצות את עונשו כבר בשנת 2018 וכי תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק חלפה, כך שהבקשה נוגעת כעת רק למחיקת הרישום.
מבית הנשיא נמסר: "אלאור אזריה הגיש בקשה לקיצור תקופת הרישום הפלילי. בהתאם לנוהל המקובל, הבקשה הועברה למערכת הביטחון לצורך קבלת חוות דעתם של הגורמים הרלוונטיים, בכללם שר הביטחון וצה”ל. בשלב זה התקבלה חוות דעתו של שר הביטחון בלבד, ובבית הנשיא ממתינים לקבלת יתר חוות הדעת הנדרשות להמשך הטיפול בבקשה. לאחר קבלת כלל חוות הדעת, נשיא המדינה ישקול את הבקשה באחריות ובכובד ראש".
חשוב לציין כי לפני קבלת ההחלטה בנושא, הרמטכ”ל, הפרקליטות הצבאית וראש אכ”א נדרשים להעביר את חוות דעתם לבית הנשיא.
הכי מעניין
מלשכת הרמטכ"ל נמסר כי עמדת ראש אגף המבצעים והרמטכ"ל היא שאין להיעתר לבקשת החנינה. עוזר הרמטכ"ל אל"ם אלון לניאדו כתב כי חנינה היא חריג המחייב נסיבות כבדות משקל, וכי חוות דעת סגנית הפצ"ר התבססה בין היתר על כך שאזריה לא הביע חרטה ולא קיבל אחריות על מעשיו גם כעשור לאחר הרשעתו, על היעדר נסיבות חדשות המצדיקות שינוי מהחלטות הנשיא בעבר ועל היעדר נסיבות אישיות קונקרטיות בעלות משקל.
מאוחר יותר פרסם דובר צה״ל: "בהתאם לנהלים, ההליך לבחינת בקשת חנינה ומחיקת רישום פלילי נבחן על-ידי שלושה גורמים בצה״ל - פרקליטות צבאית, אכ״א ורמטכ״ל. לאחר בחינת כלל ההיבטים הרלוונטיים, עמדת צה״ל היא כי אין בנסיבות כדי להיעתר לבקשת מחיקת הרישום הפלילי. בהתאם לנוהל, עמדה זו הועברה לשר הביטחון".
אזריה הורשע בינואר 2017 בעבירת הריגה ובהתנהגות שאינה הולמת, לאחר שירה במחבל בחברון. לפי מכתבו של כ"ץ, המחבל נתפס בידי צה"ל לאחר שדקר ופצע חייל אחר, חברו של אזריה. בית הדין גזר עליו 18 חודשי מאסר, שהרמטכ"ל קיצר ל־14 חודשים. בהמשך קוצרה תקופת מאסרו בשליש בידי ועדת השחרורים הצבאית, והוא שוחרר בשנת 2018.
בפנייתו ביקש כ"ץ להביא בחשבון את שירותו של אזריה כלוחם וכחובש קרבי מצטיין בחטיבת כפיר, ואת העובדה שלא היה לו עבר פלילי לפני האירוע. לדבריו, יש להתחשב גם בנסיבות המבצעיות המורכבות, בלחץ שבו פעל ובכך שהאירוע התרחש בעיצומו של גל פיגועי דקירה.
אלאור אזריה. | צילום: ג'ק גואז, AFP
שר הביטחון ציין גם את המחיר האישי, המשפחתי והציבורי ששילמו אזריה ובני משפחתו בעקבות המשפט, החשיפה התקשורתית ותקופת המאסר. לדבריו, אזריה נישא, הקים משפחה ומבקש לעבוד ולהתפרנס, אך הרישום הפלילי ממשיך להכביד על ניסיונותיו להשתלב מחדש בחברה ובשוק העבודה.
"אין זה סביר כי בחלוף עשור, לוחם מצטיין שהורשע בגין עבירה שבוצעה תוך כדי שירותו המבצעי, ימשיך לשלם מחיר כבד", כתב כ"ץ. לדבריו, המשך הפגיעה באזריה מעביר "מסר שלילי לבנינו ובנותינו הנשלחים לעמוד אל מול הסכנה", ויש לאפשר לו להשתקם ולצאת לחיים חדשים.
כ"ץ קשר את הבקשה גם לאירועי 7 באוקטובר ולמלחמה שבאה בעקבותיהם. לדבריו, מתקפת הטרור המחישה את האכזריות של הטרור הפלסטיני ואת המציאות שבה פועלים לוחמי צה"ל. הוא הזכיר גם את שחרורם של מאות מחבלים מבתי הכלא במסגרת העסקה להשבת החטופים, וטען כי בנסיבות אלה קשה להצדיק את המשך הפגיעה ביכולתו של אזריה לעבוד ולהתפרנס.
אלאור אזריה | צילום: אבשלום ששוני
מהמכתב עולה כי זו אינה בקשת החנינה הראשונה בעניינו. לאחר סיום ההליכים המשפטיים המליץ שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן לנשיא לשעבר ראובן ריבלין להעניק לאזריה חנינה, אך הבקשה נדחתה בשנת 2017. בקשה נוספת שהגיש אזריה בשנת 2022 לא התבררה עד תומה. עוד נכתב כי עמדת צה"ל היא שאין לקבל את בקשת החנינה.
שר הביטחון הדגיש כי קיצור תקופת מחיקת הרישום אינו מוחק את שאירע ואינו מבטל את הרשעתו של אזריה. לדבריו, מדובר במתן ביטוי לעקרון השיקום, לאחר שאזריה נשא במשך שנים בתוצאות מעשיו, ובאפשרות לפתוח דף חדש ולהשתלב מחדש בחברה כאזרח מן השורה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
