בית המשפט העליון קיבל היום (ראשון) את עתירת עמותת זולת והוציא צו מוחלט המחייב את שר המשפטים יריב לוין לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, בכל הנוגע להפעלת סמכויות המחייבות פעולה משותפת של השניים. בנוסף, חייב בג"ץ את השר בהוצאות בסך 30 אלף שקל.
עוד כתבות בנושא
בפסק דין חריף במיוחד, שנכתב בידי השופט עופר גרוסקופף ובהסכמת השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ, דחה בית המשפט מכל וכל את טענת לוין שלפיה עמית אינו מכהן כדין כנשיא העליון.
"כבר בפתח הדברים נדרש לומר בלשון ברורה וחד משמעית", כתב גרוסקופף, "טענתו זו של שר המשפטים הינה לא רק טענה שהוא מנוע מלהשמיע, אלא, בראש ובראשונה, טענה חסרת בסיס משפטי". לדבריו, "משנבחר כדין על ידי הוועדה לבחירת שופטים, והצהיר אמונים בפני נשיא המדינה, השופט יצחק עמית הוא נשיא בית המשפט העליון".
הכי מעניין
בית המשפט הורה ללוין לפעול בהקדם האפשרי למינוי נשיאים וסגני נשיאים לבתי המשפט, למינוי שופטים עמיתים, למינוי רשם לבית המשפט העליון ולמינוי שופטים לוועדות השחרורים.
השופטים קבעו כי סירובו של לוין לשתף פעולה עם עמית ובתוך כך גם סירובו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים למשך כשנה וחצי, גרם לפגיעה ממשית בתפקוד מערכת המשפט. בפסק הדין נכתב כי התוצאה הישירה של מדיניות השר היא "פגיעה מצטברת באכיפת הדין ונזק בלתי נסבל לשירות המשפטי שניתן לציבור בכללותו". עוד הוסיפו כי שר משפטים שאינו מבקש לייעל את מהלכן ש טחנות הצדק, "אלא בולם ביודעין, אם לא בכוונת מכוון, את פועלן, חוטא לתפקידו וחוטא לציבור".
גרוסקופף. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
השר לוין באמצעות בא כוחו עו"ד יורם שפטל, ביסס את סירובו לשתף פעולה עם עמית על הטענה שמינויו לנשיא העליון פגום, משום שנבחר בישיבת הוועדה לבחירת שופטים שבה השתתפו שישה חברים בלבד, וכן משום שעל כתב המינוי לא הופיעה חתימת קיום של שר או ראש הממשלה.
בית המשפט דחה את שתי הטענות.
באשר להרכב הוועדה, נקבע כי ההלכה המשפטית הקיימת כבר הכירה בכך שהוועדה רשאית לקבל החלטות גם כאשר לא כל חבריה נוכחים, ובלבד שכל חבריה מכהנים וזומנו כדין. השופטים אף הדגישו כי לוין עצמו הכיר בתוקפן של יתר ההחלטות שהתקבלו באותה ישיבה, לרבות מינויו של השופט נעם סולברג למשנה לנשיא העליון.
לגבי חתימת הקיום, נקבע על פי דעת המשיבים כי מדובר בפעולה "טקסית ופורמאלית" שאינה תנאי לתוקף המינוי. השופטים הזהירו מפני מצב שבו שר יוכל לסכל מינוי באמצעות סירוב לחתום, והבהירו כי אין לשר זכות וטו על מינוי שנעשה כדין בוועדה לבחירת שופטים.
עוד כתבות בנושא
חלק ניכר מפסק הדין מוקדש לביקורת על התנהלותו של לוין לאורך הליך המינוי. השופטים הזכירו כי השר סירב במשך חודשים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, נעדר מהישיבה שבה נבחר עמית, לא חתם על כתב המינוי ואף נמנע מפרסום המינוי ברשומות.
לדבריהם, מכלול הפעולות הללו יכול להתפרש רק כ"ניסיונות חוזרים ונשנים מצידו לסכל את המינוי". עוד נקבע כי השר אינו יכול להיבנות ממחדלים שהוא עצמו יצר.
"במסגרת ההליך דנן פוסע שר המשפטים צעד נוסף באותו כיוון בלתי ראוי", כתבו השופטים, והוסיפו כי הטענה שלפיה עמית אינו נשיא העליון היא טענה שדינה "דחייה על הסף".
לקראת סיום פסק הדין השתמשו השופטים בלשון חריגה נוספת. "המסקנה החד-משמעית היא שהשופט יצחק עמית הוא נשיא בית המשפט העליון", נכתב. "המבקש להתכחש לכך, מבקש להתכחש למציאות".
עוד כתבות בנושא
בסיום קבע בג"ץ כי חזקה על לוין שיפעל מעתה בשיתוף פעולה עם עמית לקידום כלל המינויים המעוכבים, אך הבהיר כי אם הדבר לא ייעשה, "דלתו של בית משפט זה תיוותר פתוחה לעתירות עתידיות".
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין אמר בתגובה: "באופן נדיר, אני בהחלט מסכים עם הקביעה בפסק הדין שראוי ששר המשפטים יעבוד בשיתוף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון, כשיש כזה".