שלושת שופטי בג"ץ - השופט יצחק עמית, השופט נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז - חייבו הערב (רביעי) את המדינה לאפשר לצלב האדום לערוך ביקורים למחבלים המצויים בבתי הכלא בישראל.
העתירה עסקה במדיניות הגורפת שאסרה על ביקורי ארגון הצלב האדום אצל אסירים ביטחוניים המוחזקים במתקני שב"ס וצה"ל ועל מסירת מידע בעניינם, שהונהגה מאז טבח שמחת תורה ונמשכה מאז, גם לאחר חזרת כלל החטופים שהוחזקו ברצועת עזה.
פסק הדין העיקרי נכתב ע"י השופטת ברק-ארז, שהסבירה כי הממשלה לא הציגה תשתית משפטית למדיניות זו, למרות השיח הארוך ו"ההזדמנויות הרבות מספור שניתנו לה לנמק את עמדתה באופן סדור ולבססה בדין", כמו גם לעדכן אותה בהתחשב בשינוי הנסיבות - זאת בפרט, בהינתן שהשיקול המרכזי למדיניות נגע לחזרת אחרון החטופים מרצועת עזה, אך "לא הוצג שום טעם קונקרטי אחר תחתיו".
הכי מעניין
השופטת ברק-ארז בחנה את דברי החקיקה הרלוונטיים במשפט הישראלי, כמו גם את הוראות הדין מן המשפט הבינלאומי, והצביעה על כך שאין בהם בסיס חוקי להחלטה שהתקבלה. בסיכומו של דבר נקבע כי המדיניות שהונהגה עומדת בניגוד לדין הקיים, ולפיכך - דינה להתבטל.
השופט סולברג הצטרף לתוצאה זו, בהתחשב בקושי ליישב את המדיניות שננקטה עם הוראות הדין הרלוונטיות מן המשפט הפנימי, אותן בחרה המדינה שלא לשנות או לבטל, ובהינתן שהמדינה לא הציגה תשתית חוקית כלשהי להחלטות שהתקבלו, חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לה לשם כך. לשיטתו די בכך כדי להניח בסיס לפסק הדין, ומטעם זה אין צורך לפנות למשפט הבינלאומי, או להביע עמדה באשר לדין הראוי בסוגיה שעל הפרק.
השופט עמית הסכים עם פסק דינה של השופטת ברק-ארז, וכן הצטרף להערותיו של המשנה לנשיא סולברג בכל הנוגע להזדמנויות הרבות שלא נוצלו מצד המדינה להבהרת עמדתה.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מסר בתגובה: "החלטה מבישה של שופטים מנותקים, שיושבים במגדל השן וממשיכים לדאוג למחבלים בזמן שאזרחי ישראל משלמים את מחיר הטרור. כל החלטה כזו מזכירה מחדש למה מערכת המשפט זקוקה לשינוי עמוק. רפורמה עכשיו!".