התנועה למשילות ודמוקרטיה פנתה אתמול (שלישי) לשר המשפטים יריב לוין ולשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בדרישה לפתוח בבירור מיידי ומעמיק של התנהלות גורמי אכיפת החוק בטיפול בעבירות הסתה לטרור. הפנייה נשלחה בעקבות תחקירו של קלמן ליבסקינד, שפורסם במקור ראשון, ועסק בפרשת "מדור ההסתות" במשטרת ישראל ובקצין סנ"צ אודי רונן.
במכתב, שנשלח בידי עו"ד יסכה בינה בשם התנועה, נטען כי התחקיר מעלה חשש להתנהלות חמורה מצד גורמים בלשכת היועצת המשפטית לממשלה, בפרקליטות המדינה ובאגף החקירות של המשטרה. לפי התנועה, אם הטענות נכונות, מדובר בהתנהלות שפגעה ביכולת המשטרה לאכוף עבירות הסתה לטרור, ובפרט בעבודת גורמי השטח במחוז ירושלים.
עוד כתבות בנושא
הרקע לפנייה הוא תחקיר ליבסקינד, שתיאר כיצד הוקם במחוז ירושלים "חמ"ל תודעה יוזם" שנועד לנטר ברשתות החברתיות מסיתים לטרור ולתרגם את המידע לפעילות אכיפה מהירה. לפי התחקיר והמכתב, הקושי המרכזי לא היה דווקא באיתור המסיתים, אלא בקבלת אישור לפתוח בחקירה, בין היתר בשל הנחיית פרקליט המדינה המחייבת אישור מקדים לפני חקירת עבירות הסתה לטרור.
הכי מעניין
במכתב מצוין כי כבר בשנת 2023 התריע מפקד מחוז ירושלים דאז, ניצב דורון תורג'מן, בפני מפכ"ל המשטרה וראש אגף החקירות כי הנהלים הקיימים מסרבלים את העבודה ומקשים על המאבק בטרור. לפי התנועה, תורג'מן הזהיר כי עיכוב של שעות, ובוודאי של ימים, עלול להפוך את פעולת האכיפה ללא רלוונטית.
דורון תורג'מן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
לאחר טבח 7 באוקטובר, כך נטען בפנייה, החריפו החששות. במכתב מתואר כי בקשות לחקור חשודים בהסתה לטרור נדחו או התעכבו גם במקרים שלטענת מחוז ירושלים היו דחופים. בין הדוגמאות שהובאו: אדם שאמר כי הוא רוצה להיות "שהיד", ובטלפון שלו נמצאו לפי התחקיר תכנים רבים של תמיכה בחמאס ובטבח 7 באוקטובר; וכן רופא בבית החולים ברזילי שסימן לייקים לפרסומים התומכים בטרור ובחמאס. לפי המכתב, במקרה הרופא נמסר למשטרה רק כעבור שבעה ימים שלא ניתן אישור לחקור אותו על הפרסומים, ורק לאחר חודשים התקבל אישור חקירה.
אחת הטענות המרכזיות במכתב נוגעת לפער בין הדברים שהוצגו לכנסת לבין תמונת המצב שתיארו אנשי מחוז ירושלים. לפי התחקיר, נציגי הפרקליטות ואגף החקירות אמרו בוועדת החוקה כי אין עיכובים משמעותיים בפתיחת חקירות הסתה לטרור וכי האישורים ניתנים במהירות. מנגד, סנ"צ אודי רונן, משפטן מחוז ירושלים שעסק במשך שנים בניתוח משפטי של הסתה לטרור ברשתות, הכין לבקשת ועדת החוקה מסמך שכלל מדגם של 541 תיקים. לפי הנתונים שהובאו במכתב, 44 אחוזים מהתיקים המתינו יותר משלושה שבועות למענה מהפרקליטות, 24 אחוזים המתינו בין חודש לשלושה חודשים, ו־14 אחוזים המתינו יותר משלושה חודשים.
ועדת החוקה | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
בתנועה טוענים כי הפער הזה מחייב בירור: האם הכנסת קיבלה תמונה מלאה ומדויקת, האם הוסתרו ממנה נתונים, והאם גורמים מקצועיים שהחזיקו בעמדה שונה הודרו מהדיונים. במכתב נטען כי כאשר מחוז ירושלים ביקש להציג את עמדתו המקצועית באמצעות רונן, הוא התבקש שלא לחשוף את קיום המחלוקות, ולאחר שהציג חלק מהתמונה בוועדת החוקה — הוא ומחוז ירושלים הודרו, לפי הטענה, מהדיונים הבאים.
חלק נוסף במכתב עוסק במינויו של רונן לעמוד בראש מדור ההסתות הארצי. לפי תחקיר ליבסקינד, בעקבות הצלחת פעילות ניטור ההסתה במחוז ירושלים ביקשה המשטרה למסד את המיזם ברמה הארצית, ורונן נבחר לעמוד בראשו בשל ניסיונו בתחום. בהמשך פורסמו נגדו טענות שלפיהן המדור נועד כביכול לעקוב אחר מפגינים ופעילי מחאה. התחקיר טען כי ההקשר המלא של ההתכתבויות שיוחסו לרונן עסק במאבק בטרור, בתומכי מחבלים ובמסיתים, ולא במאבק באופוזיציה או במפגינים.
התנועה מבקשת מהשרים לברר אילו צעדים ננקטו מאז פרסום התחקיר בייעוץ המשפטי לממשלה, בפרקליטות, במשרד המשפטים ובמשטרה כדי לבדוק את הטענות שהועלו בו. עוד היא מבקשת לדעת אם נערכה בדיקה שיטתית של הפרוטוקולים, המסמכים והנתונים שהוצגו לוועדת החוקה ולוועדות נוספות בנושא הסתה לטרור ואישורי חקירה, כדי לברר אם נמסרו לכנסת נתונים לא מדויקים, חלקיים או מטעים.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90
בנוסף דורשת התנועה לבדוק את טענות מחוז ירושלים ורונן בדבר עיכובים משמעותיים וזמני תגובה של שבועות וחודשים בבקשות לאישור חקירה, ולהצליב אותן עם הנתונים שהוצגו בכנסת. היא מבקשת לברר גם אם נציגי משרד המשפטים ואגף החקירות שהופיעו בפני ועדות הכנסת וזוהו במכתב כמי שהציגו מצגים הסותרים לכאורה את מסמכי מחוז ירושלים ורונן זומנו לבירור פנימי, ואם נשקלה בחינת היבטים משמעתיים או פליליים ככל שהדבר מתבקש.
בסיום המכתב מבקשת התנועה לקבל תשובה בכתב, באופן מלא ומנומק, בצירוף אסמכתאות, מסמכים, התכתבויות, נהלים, נתונים, מצגות ופרוטוקולים רלוונטיים. עותק מהמכתב נשלח גם ליו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
