אמרו על סגן־ניצב אודי רונן שהוא "מקורב לשר בן־גביר " (הוא לא). סיפרו שמדור ההסתות שהוא הוצב בראשו נולד כדי לצוד מפגיני שמאל (לא דובים ולא יער). שופטי בג"ץ הזהירו שהוא משדל אנשים לדבר עבירה (לא היה ולא נברא). היועצת המשפטית לממשלה לחצה להפסיק את פעילותו (כשהיא מספרת לבית המשפט רבע סיפור).
זו מעשייה מטורפת ונדירה, שכמעט שום דבר שפורסם בעניינה עד היום לא היה נכון. אם תרצו, זהו סיפור על המחיר שמשלם קצין אכפתי במשטרת ישראל, שעוסק כבר שנים במלחמה בהסתה לטרור, שחושף פעם אחר פעם כיצד פרקליטות המדינה ואגף החקירות של המשטרה מפריעים למאבק במחבלים ומוכרים לחברי הכנסת סיפורים שלא היו, ושבשלב מסוים דרך על רגליהם של יותר מדי בעלי כוח עד שאלה החליטו ליירט אותו. החליטו והצליחו.
אתם מוזמנים להצטרף, צעד אחר צעד, אל מה שניתן להגדיר: אנטומיה של סיכול ממוקד.
הסוסים והאורווה
הכול התחיל בשנת 2022, כאשר מפקד מחוז ירושלים ניצב דורון תורג'מן הבין שההסתה לטרור שמשתוללת בגזרה שלו ומביאה לשפיכות דמים, מחייבת טיפול מיוחד. תורג'מן, קצין עם ראש יצירתי, הקים אז את מה שכינה "חמ"ל תודעה יוזם". גוף שתפקידו לשוטט ברשתות החברתיות, לנטר מסיתים באופן יזום, ולתרגם את הממצאים מהר ככל האפשר לפעולת סיכול.
דורון תורג'מן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אלא שבשלב מוקדם מאוד התברר שהקושי הגדול איננו בהכרח באיתור המסיתים, אלא בקבלת האישור לחקור אותם. הנחיית פרקליט המדינה דורשת ממשטרת ישראל לקבל היתר מוקדם לכל חקירה שהיא מבקשת לנהל בחשד להסתה לטרור. עם הזמן הוצבה מהמורה נוספת, כאשר הוחלט שבטרם יתבקש האישור מהפרקליטות, יהיה צורך לקבל אישור מוקדם עוד יותר גם מאגף החקירות במשטרה.
בפברואר 2023 שלח ניצב תורג'מן מכתב אל מפכ"ל המשטרה ואל ראש אגף החקירות, והתלונן שהנהלים הללו מסרבלים את העבודה ומפריעים מאוד למלחמה שהוא ואנשיו מנהלים בטרור. קצב העבודה של הפרקליטות ושל אגף החקירות איטי, הסביר, וניסיון החיים המבצעי שלנו, שמאפשר לנו להעריך איזו הסתה עלולה להביא לידי מעשה, גדול משל הפרקליטים הרחוקים מהשטח. בעידן הרשת, הוסיף, מסרים מועברים לאנשים רבים במהירות רבה, "והתמהמהות של שעות, ובוודאי של ימים, יכולה להיות בבחינת סגירת דלתות האורווה הרבה אחרי שכל הסוסים כבר ברחו ממנה". לתורג'מן הייתה בקשה: לאפשר למחוז ירושלים לחקור מסיתים לטרור בלי לעבור את דרך החתחתים שנקבעה.
כמה שבועות אחרי המכתב הזה, ולאחר שהשר לביטחון לאומי איתמר בן־גביר הקים עוד קודם לכן צוות משותף למשטרה ולפרקליטות כדי לקדם את המאבק בהסתה לטרור, כינס ח"כ שמחה רוטמן את ועדת החוקה של הכנסת כדי לדון בטענות על סחבת שמעכבת את חקירת המסיתים. אנשי הפרקליטות, שהגיעו לדיון מתואמים עם אגף החקירות, לא הבינו מה רוצים מהם. "אין עיכובים בפתיחה בחקירות בכל הנושא של הסתה לטרור", הצהיר נציגם, "הפתיחות בחקירה הן מהירות, מאוד מהירות... המשטרה פונה אלינו, תוך שעות יש תשובה".
רוטמן, שקיבל עוד קודם לכן תלונות נגד קצב העבודה והאישורים לחקירות בפרקליטות, ושמע עכשיו את נציג משרד המשפטים טוען שהכול בסדר, הטיל על נציגי המשטרה והפרקליטות לעשות שיעורי בית. לישיבה הבאה, ביקש, תגיעו עם נתונים, בין השאר על משך הזמן הממוצע שעובר ממועד הגשת הבקשה לחקור מסית לטרור, ועד המועד שבו מתקבלת התשובה שלכם.
בנובמבר 2023, חודש אחרי הטבח בעוטף עזה, מפקד מחוז ירושלים חש צורך להרים שוב דגל אדום. במכתב ששלח למפכ"ל ולפרקליט המדינה הלין ניצב תורג'מן על מענה שלילי שהוא מקבל מהפרקליטות כשהוא מבקש לחקור גורמים שההסתה שלהם מסוכנת במיוחד. "אנחנו חייבים תשובות מיידיות שיאפשרו ביצוע פעולות אכיפה ומעצרים", כתב, "לצערי, זה לא המצב במקרים רבים, וללא הצדקה... דווקא מול גורמים בעלי השפעה דתית או ציבורית רחבה, האישורים מתמהמהים רבות או לא ניתנים".
בביקורת חריפה כלפי הפרקליטות הוסיף ניצב תורג'מן: "שאלות מצידכם כגון 'מדוע דחוף לבצע מעצר כעת' או 'מה האינטרס לטפל בחשוד הזה דווקא כעת', אינן, עם כל הכבוד, שאלות שנתונות להחלטתכם". כדי להמחיש את הדברים, צירף תורג'מן דוגמאות מסמרות שיער: "נעצר אדם לפני כשבוע וחצי, שנשמע אומר שהוא רוצה להיות שהיד. הוא הוחזק במעצר זמן רב יחסית, בלי שאנו יכולים לשאול אותו דבר מעבר למשפט עצמו שאמר ברחוב, בשל הצורך באישור חקירה. בזמן הזה ביקשנו אישור לחקור אותו גם על עבירות שהתגלו בטלפון שלו. בטלפון נמצאו תכנים רבים של תמיכה בחמאס ובאירועי 7 באוקטובר... ביקשנו לאפשר לחקור אותו על הצילומים בטלפון, כולל שלו עצמו עם סמלי חמאס, כדי להגיע לחקר האמת בשאלות איפה הביע תמיכה, מול מי, איפה ואם הפיץ, או לפחות לגבי הפרסום ל־7 אנשים (שאליהם שלח את ההודעה; ק"ל). הסברנו כמה זה מסוכן שלצד אמירתו על רצונו להיות שהיד, הוא ישוחרר הביתה. בכל זאת לא אושרה לנו חקירה שלו, והוא שוחרר לביתו".
תורג'מן פירט דוגמאות נוספות. באחת מהן, דרשן קרא במסגד לאלוהים לפגוע ביהודים בדרכים שונות. "מדובר בקריאות מוכרות של דרשן מוכר מאוד, שדבריו כוונו בדיוק להסתה למהומות נגד יהודים עוד מימי סבב הלחימה בשומר החומות. בקשתנו לחקור את מי שהשמיעו את הדברים ברמקול, נדחתה".
השר בן־גביר בזירת פיגוע, 2024 | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
באירוע נוסף שתיאר מפקד המחוז, הוא ביקש לחקור רופא בבית החולים ברזילי, המטפל גם בפצועים מאירועי 7 באוקטובר, שסימן לייק ל־32 פרסומים קשים התומכים בטרור ובחמאס. "בין היתר הוא עשה לייק לפרסום של איש חמאס שמאיים בהוצאה להורג של חטופים, לתמונה של גופות מהאירועים, לתמונת אנשים מתחבאים מפני טרור באירועים, לתמונת חטופה, לתמונת חטוף, לפרסום שמעדכן את מספר הנרצחים הגדול באירועים, לצילומי שמחה בעזה על רקע האירועים וחטיפת אנשים לתוך עזה, לפגיעה בטנק ישראלי על ידי טיל, לתמונת אנשי חמאס בבית ישראלי בעוטף, ואפילו לפוסט שמעודד את ערביי ישראל לצאת לפעולות כפי שאירעו בשנת 2021 בפרעות הקשות אז. בגין כל אלו הגשנו בקשה דחופה לחקירתו מיד כשנודע לנו על המקרים. כעבור שבעה ימים נענינו שאין אישור לחקור אותו על אף אחד מאלו".
השתקה בוועדה
כאן נכנס לתמונה גיבור סיפורנו, קצין המשטרה, סגן־ניצב אודי רונן. רונן, בן 52, משרת במשטרה כבר 25 שנה. הוא היה תובע פלילי, ראש צוות המעצרים בירושלים, וראש יחידת תביעות התעבורה של המחוז. בארבע השנים האחרונות הוא משמש משפטן במחוז ירושלים, העוסק במשימת ניתוח ותרגום משפטי של ניטורי ההסתה לטרור ברשתות החברתיות. הפעילות שלו הניבה עד היום לא מעט חקירות ומעצרים של מי שמעודדים טרור בבירה.
חבריו ומפקדיו של רונן, וכך גם עמיתיו באגף החקירות ובכירים בפרקליטות, קיבלו במהלך השנים אינספור דו"חות ומכתבים שלו, המביעים תסכול מהקושי הרב שמערימים אנשי הפרקליטות ואגף החקירות. כבר בנובמבר 2023 הלין רונן במסמך על האופן שבו אנשי חמ"ל התודעה של ירושלים נדרשים למלא טפסים מורכבים סביב כל מסית שהם מאתרים, על התביעה מהם להסביר לפרקליטות מדוע החקירה דחופה, ועל הזמן שעובר עד שהם מקבלים תשובה.
בפברואר 2024 זומן רונן להשתתף בישיבת ועדת החוקה של הכנסת, לצד אנשי הפרקליטות ונציגי אגף החקירות. כאשר ח"כ שמחה רוטמן ביקש מרונן להציג את תמונת המצב בסוגיית אישורי החקירה, נרשמה התקוממות מצידם של נשואי הביקורת. נציגת הפרקליטות הביעה מחאה על עצם הפנייה של רוטמן לרונן, ואילו נציגת אגף החקירות ביקשה מיו"ר הוועדה למנוע מרונן להציג בפומבי את מה שיש לו לומר. כמה מילים שרונן הצליח להגיד בכל זאת, הספיקו לאגף החקירות כדי לעמוד על הרגליים האחוריות ולדאוג שהוא לא יגיע לדיון הבא ולא ישמיע עוד את דבריו בשום פורום רלוונטי.
"אין שום פערים בינינו לבין מחוז ירושלים", הצהירה רותי האוסליך מאגף החקירות, בהזדמנות הראשונה שבה רונן לא השתתף בישיבת הוועדה ולא יכול היה לחלוק עליה. "בדיון הקודם זה נשמע אחרת", הזכיר רוטמן, ותהה לאן נעלם הקצין.
תת־ניצב שלומית לנדס, ראש חטיבת החקירות באגף החקירות והמודיעין, עשתה גם היא כל שביכולתה כדי להחביא את הקצין המבקר. "אינני מתכוונת להתייחס למסמך של מחוז ירושלים", כתבה, "במשטרה יש רק מטה אחד, הוא זה שעונה לכנסת... אני לא מתכוונת להשחית את זמני על מענה של רפ"ק ממחוז ירושלים שאינו הגורם המוסמך והמתאים לנהל את הנושא. מחוז ירושלים אינו שבע רצון מהחלטות הפרקליטות... מעמיס בדוגמאות ומתיש את כולם. עמדתו לא מקובלת עליי". ראש אגף חקירות, ניצב יגאל בן־שלום, הצטרף גם הוא למאמץ לחנוק את הביקורת של רונן ושל מחוז ירושלים נגד הפרקליטות ונגד האגף שלו. אם נציג מחוז ירושלים יגיע לכנסת, הודיע, אתן הוראה לכל האנשים שלי לא להגיע לשום ישיבה.
רונן אומנם לא הגיע לוועדה יותר, אבל ערב הדיון הבא הוא הכין מסמך שמספר את הסיפור כולו. על פני 19 עמודים פרס הקצין אוסף ענקי של דוגמאות לבעיות שמערימה הפרקליטות בדרך לאישור חקירה: על פרסום בודד – אין אישור לחקירה. על הסתה שנשלחת "רק" לשבעה אנשים – אין אישור. אם חלף זמן מאז הפרסום המסית – אין אישור. על פרסום דברי הלל לטרוריסט, בלי להלל מפורשות את מעשהו הטרוריסטי – אין אישור.
יחיאל כשר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אם הפרקליטות ואגף החקירות סיפרו לחברי הכנסת שהפערים קטנים, ושהם מגיבים במהירות לבקשות למתן אישורי חקירה, בא המסמך שניסח רונן והבהיר שלגרסה הזו אין ידיים ורגליים. אחת הדוגמאות שהביא היא הבקשה לחקור את המופתי לשעבר של ירושלים עכרמה סברי, איש עם רקע בהסתה. באפריל 2022, בתחילת חודש רמדאן, נשא סברי דרשה במסגד אל־אקצה. בין השאר אמר שם: "אני נושא תפילה לעילוי נשמת השהידים ולכל מתי המוסלמים... אנו מגנים את שיטות החקירה והעינוי שהכיבוש משתמש בהן נגד האסירים, הם הגיבורים האריות... אני מפנה את תשומת ליבכם להתגרות של המתנחלים והרבנים שרוצים להקריב בחצרות המסגד קורבן פסח. הם משחקים באש שתשרוף אותם בעזרת אללה".
את סירובה לאשר חקירה במקרה של סברי נימקה הפרקליטות כך: "ההתייחסות לשהידים ולאסירים במסגרת הדרשה הינה כללית למדי ולא מובאת בהקשר ספציפי, כך שלא ניתן לבסס את המסקנה לפיה בדבריו אלה מביע הנילון תמיכה בטרור או באלימות... אמנם האמירה שהעולים היהודים להר משחקים באש שתשרוף אותם עשויה לרמז על אלימות כלשהי, אך מדובר בעניין פרשני שאינו מצדיק כשלעצמו את הפתיחה בחקירה".
סנ"צ רונן בדק, בהתאם לבקשת ועדת חוקה, כמה זמן לוקח למשטרה לקבל מהפרקליטות מענה לבקשה לחקירה על הסתה. לשם כך הוא דגם 541 תיקים. 44 אחוז מהתיקים המתינו למעלה משלושה שבועות לפני שהגיעה תשובה; ל־14 אחוז מתוכם לקח למעלה משלושה חודשים; אצל 24 אחוז חלפו בין חודש לשלושה חודשים. הנתונים הללו סתרו לחלוטין את הטענות שהשמיעו שוב ושוב נציגי משרד המשפטים ואגף החקירות, בהיעדרו של רונן.
אודי רונן, שסירב לוותר, הפך לסדין האדום של הפרקליטות ושל אגף חקירות. המכתבים שלו הציפו פערים גדולים, וסתרו את כל מה שבמשרד המשפטים ניסו לספר. 118 תיקים ממתינים להחלטת הפרקליטות, ו"מה שדחוף הופך אחרי כמה חודשים ללא רלוונטי", דיווחו אנשי המחוז שלו בישיבת הצוות לטיפול בהסתות שנערכה בספטמבר 2024 אצל השר בן־גביר, בנוכחות ראש אגף החקירות, ניצב בעז בלט.
בינתיים המשיכה ועדת החוקה של הכנסת לדון בסוגיה. אנשי הפרקליטות ואגף החקירות המשיכו לטעון שהמסמך שהציג רונן איננו מדויק, שהחקירות מאושרות בקצב מהיר ושהכול בסדר, אבל לא הצליחו לארגן מסמך עם נתונים שמחזק את טענותיהם. במקום זה הם שבו וטענו, שוב ושוב, ישיבה אחר ישיבה, שהם לא מכירים את המסמך של רונן, אותו מסמך שהונח זה מכבר בפני ועדת החוקה.
גוררים רגליים
עכשיו, כשהבנתם עד כמה אודי רונן עלה על העצבים של אנשי הפרקליטות, אנחנו מגיעים אל לב הסיפור. בעקבות ההצלחה של פעולת ניטור ההסתה במחוז ירושלים, החליט מפכ"ל המשטרה, בברכתו של השר בן־גביר, למסד את המיזם הזה בכל המדינה. רונן, שהיה הלב הפועם של החמ"ל הירושלמי בנושא, ושצבר ידע וניסיון בעיר שמרכזת אצלה 60 אחוז מההסתה לטרור בארץ, היה מועמד טבעי לקחת על עצמו את המשימה. רונן הועלה לדרגת סגן־ניצב, וקיבל את תפקיד ראש מדור ההסתות הארצי.
בלשכת היועצת המשפטית לממשלה, בפרקליטות ובאגף החקירות, חיפשו כל דרך לסכל את המדור החדש. המחשבה שסנ"צ רונן, הקצין הנמרץ שמותח ביקורת על הנרפות שלהם במלחמה בטרור, יעמוד עכשיו בראש מדור שבמסגרתו יהיה ממונה על התחום בכל הארץ, הטרידה אותם עד מאוד, והמערכת התגייסה לסכל את המהלך.
לפני כארבעה חודשים שלחו שני המשנים של גלי בהרב־מיארה, שרון אפק וגיל לימון, מכתב אל היועץ המשפטי של המשטרה דאז, אלעזר כהנא. השניים ביקשו תשובות לשלל שאלות וקבעו ש"שינוי בדרך הטיפול של המשטרה בנושא, ככל שהוא נדרש, יכול להתבצע אך ורק על סמך תשתית עובדתית, מקצועית ומשפטית איתנה... על בסיס עמדה מקצועית של גורמי אגף החקירות והמודיעין, בתיאום עם הייעוץ המשפטי".
בינתיים, מכונה של רעל החלה להפיץ בכלי התקשורת לכלוכים על סנ"צ רונן. הציגו אותו כמי שמונה משיקולים פוליטיים ובלתי מקצועיים, ובעיקר כ"מקורב לשר בן־גביר". בן־גביר, לטובת מי שמתעניין בעובדות, זימן את רונן אליו לראשונה בפברואר 2024, אחרי אותה ישיבה בכנסת שבה הוצגו הפערים בין מחוז ירושלים ובין אגף החקירות והפרקליטות. זה היה מפגש מקצועי בין קצין שמשרת במערכת עשרות שנים ובין השר הממונה.
אודי רונן, שלא הבין מאיפה כל זה נפל עליו, שלח מכתב כועס ליועץ המשפטי של המשטרה. "ייצגתי את עמדת מחוז ירושלים במשך שנים בוועדות, בדיונים ובצוות הסתה ארצי, כי זו אחריותי וחובתי", כתב. "כל הרעש כעת הוא תולדה של מה שאמרתי שם שלא מצא חן בעיני הפרקליטות, ושאני חולק עליהם משפטית ומקצועית כבר שנים בתחום ההסתה לטרור".
מיכאל דבורין | צילום: רועי שפרניק
אחר הדברים האלה, לפני חודשיים וחצי ישב צוות המאבק בהסתה לדיון עבודה במשרדו של השר. השתתפו בו נציגי מחוז ירושלים וקציני אגף החקירות. עכשיו התברר שלא רק שבאגף החקירות מנהלים מערכה נגד התפקיד החדש של סנ"צ רונן, תפקיד שהוא מונה אליו על ידי צמרת המשטרה, אלא שראש אגף החקירות, ניצב בעז בלט, הורה לנעול בפני רונן את האפשרות להיכנס למחשבי המשטרה. אפילו תיקים שרונן בעצמו פתח בעבר נגד מסיתים לטרור, ננעלו עכשיו בפניו. "מצב זה אינו מתקבל על הדעת", העיר בן־גביר, "אני מבקש כי הסוגיה תיבחן ותוסדר ללא דיחוי, כך שקצין ההסתות יוכל למלא את תפקידו".
"לפני מספר חודשים נחסמה לי הגישה לכל התיקים", סיפר רונן לנוכחים ולשר. "בנוסף לחסימה, נוצר מחול שדים של התקשורת על ידי התנועה לאיכות השלטון והמשנים ליועמ"שית, ששלחו מכתבים על התקן ועל ההפעלה שלי". רונן סקר בפני הנוכחים את הרקע למאבק נגדו. הוא סיפר על האופן שבו הפרקליטות ואגף החקירות מציירים תמונת מצב שבה הכול מצוין, בעוד מפקד מחוז ירושלים מתלונן שהמציאות רחוקה מכך. רונן הוסיף וסיפר כיצד נשלח על ידי מפקד המחוז להציג בכנסת את המצב לאשורו, וכיצד "לפני הדיון נציגי המשטרה מחליטים לעשות לי שיחת הכנה כי לא מן הראוי לטעון על קיומן של מחלוקות".
צילום: נעמה שטרן
"ביום שישי האחרון", שיתף רונן, "הגשתי שתי פניות דחופות לקבל אישור לשני טרוריסטים שחגגו בשבעה באוקטובר. התשובה הייתה 'האם יש להם פרסומים נוספים?'. למה צריך לחכות לפרסומים נוספים ולא די בפרסום בודד?", שאל, והמשיך לספר: "לפני שבעה חודשים ביקשנו לחקור ולעצור את המשפחות של המחבלים מהר הבית. קיבלנו במשטרה מכתבים מבני משפחה של השוטרים שנרצחו, שאמרו לנו שבני משפחות המחבלים מתראיינות ומהללות את המחבלים, ושנעשה עם זה משהו. אנחנו בירושלים מיד טיפלנו וביקשנו אישור. שבעה חודשים אחרי, עדיין אין לנו אישור לחקור אף אחד ממשפחות המחבלים".
כמה ימים אחרי אותה ישיבה, ולאחר שמלשכת השר יצאה הנחיה להכין נתונים על האישורים והסירובים לחקירות בהסתה לטרור, שלח רונן את החומר ללשכת המפכ"ל. בחלק גדול מהמקרים, טען בהתאם לנתונים, פרקליטות המדינה כלל לא מציגה את נימוקיה לסירוב לפתוח בחקירה. במקרים רבים אחרים היא לא מאשרת משום שמדובר בפרסום מסית ישן או בודד, או משום שנעשה בו שימוש ב"אלוהים". שימוש בשמו של האל, גם אם סופו בתפילה למות יהודים, כך לפי המסמך, איננו מאושר על ידי הפרקליטות לחקירה. הפצה של תמונות עם דגל ירוק, הסביר, גם היא לא מספיקה כדי לקבל אישור לחקירה, בטענה שלא בהכרח מדובר בחמאס.
רונן צירף דוגמאות שמלמדות עד כמה הפרקליטות מגיבה בעצלתיים. ביולי 2024, לדוגמה, העבירה הפרקליטות למשטרה, באיחור של שנה וחצי, מענה ל־15 בקשות לאישורי חקירה שהוגשו לה בפברואר 2023. במקרה אחד, תיאר, הפרקליטות לא אישרה לנו לחקור מסית משום שהצגנו לה פרסום בודד שלו, ובינתיים הוא נעצר על הצתה. במקרה אחר, שגם אותו הפרקליטות לא אישרה לחקור משום שהיה מדובר בפרסום מסית בודד, האיש נעצר מאוחר יותר על עבירות חמורות של סחר בנשק ושל ירי. נדרש חודש וחצי כדי לקבל אישור לחקור מחבלת ששוחררה בעסקת חטופים והביעה תמיכה בחמאס, בטענה שצריך למצוא מקרים נוספים של הסתה מצידה.
מכתבי דאגה מיתממים. היועמ"שית בהרב־מיארה | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90
באירוע אחר, ערבי שהעלה לטיקטוק סרטון שבו הוא שואל את ילדיו "מה נעשה ליהודים" והם עונים לו "נהרוג אותם", לא אושר לחקירה בנימוק שאין הוכחה שהייתה לו חשיפה מספקת. במקרה נוסף, של בלוגר עם עוקבים רבים שכתב "צריך לנרמל את הטבח", הסבירו באגף החקירות שאי אפשר לחקור אותו כי לא ברור למה התכוון. בהמשך, כשהעלה לרשת תמונה של חייל וחיילת שהתארסו, ומישהו שאל ברשת מה נאחל להם, והבלוגר השיב ושיתף את התשובה "מוות", הסבירו באגף החקירות שאין כאן עבירה.
בדוגמה נוספת פורסמה תמונת גופת חייל שנגררת ב־7 באוקטובר תוך שדורכים עליה ומתעללים בה, ולצידה פורסם שיר שמילותיו "עזה מחכה לכם, מוכנה לסבול את המוות האכזרי, והעולם יראה את גולגלות חייליכם שילדי עזה דורכים עליהן". ארבעה חודשים חלפו עד שהתקבל במקרה הזה אישור לחקירה.
המסמך הזה, שחיבר אודי רונן, היה קשה. הדוגמאות שהציג העלו הרבה שאלות. לא פחות משהן העידו על האופן שבו מתקבלות ההחלטות את מי לחקור ואת מי לא, ועל מחלוקות שחלקן ודאי לגיטימיות, הן לימדו על הפער הגדול בין המציאות כפי שמחוז ירושלים חווה אותה, ובין האופן שבו היא מוצגת על ידי הפרקליטות.
ההתכתבות שסולפה
ארבעה ימים אחרי שהמכתב של רונן שוגר ללשכות של בכירי המשטרה, נפתחו עליו שערי הגיהינום. זה התחיל בכתבה ב"כאן חדשות", שחשפה התכתבות וואטסאפ של רונן שלימדה לכאורה, כך לפחות הוצגו הדברים, שאין לו כוונה להסתפק בחקירת מסיתים לטרור, ויש לו עניין גם במפגיני שמאל.
"הקצין ביקש מקציני משטרה להעביר אליו 'שמות שמטרידים אותם'", דווח, "כדי שהוא יוכל לנטר התבטאויות של אותם אנשים ברשתות ולפתוח להם תיקים, בין היתר גם למפגינים". על פי הכתבה, "התכתבויות פנימיות של סנ"צ אודי רונן מחזקות את ההערכות במערכת אכיפת החוק שהמדור החדש שהוקם על ידי השר בן־גביר מחוץ לאגף החקירות יעסוק בניטור התבטאויות ברשת - ובין היעדים יהיה אפשר לכלול גם מפגינים, מובילי מחאות ופעילים פוליטיים".
מטרת היחידה, הוסבר, "לצוד יעדים שיכולים להיות גם מפגינים ופעילי מחאה, ולנסות לנטר ולהדביק להם עבירות מתחום חופש הביטוי בזמן הבחירות". ואיך הגענו למסקנה מרחיקת הלכת הזו? ובכן, בהתכתבות וואטסאפ שנחשפה כתב רונן לקבוצת קציני משטרה: "נא העבירו לי בטלפון או במייל יעדים ושמות שמעניינים או מטרידים או מוכרים לכם. נראה מה ואם ניתן לעשות מולם מהמקום של רשתות ועוד. גם בהמשך, כל שם שצץ, פשוט תעבירו, מה אכפת לכם? אולי נמצא דרך מעניינת להפיל אותו ולסייע. גם אם לדעתכם הם 'רק' עברייני רכוש, נשק, אלימות ולא טרור, לכו תדעו".
בהמשך שלח רונן הודעה נוספת: "פשוט תעיפו אליי בשגרה שלכם, כל מה שמוכר, כל מה שקופץ או חדש או ישן. לא משנה. אפילו שם אחד, בודדים, עשרות, מאות, אלפים. לכולם צריך להגיע בכל הכלים, ננסה מכמה כיוונים. כל כלב יבוא יומו".
צילום: נעמה שטרן
הפרסום הזה היה לגיטימי וראוי, אלא שמי שבחר להעביר אותו ל"כאן חדשות" עשה מעשה נבלה כשבחר לא להעביר את הרקע שלו, ולא להעביר את ההודעה שקדמה לו ושמבהירה את התמונה לאשורה. סנ"צ רונן סיים באותם ימים קורס פיקוד ומטה יחד עם כמאה קצינים נוספים. במהלך הקורס הזה הוא שיתף אותם בתחומי עיסוקיה של היחידה שלו. רונן סיפר על מאבקו נגד מסיתים לטרור, ובקבוצת הוואטסאפ של החבורה, קודם להודעות הללו שפורסמו, כתב הודעה קודמת שלא פורסמה: "אני מבקש לנצל את הפורום כדי שכל אחד ואחת פה שמכיר נפגעי טרור יספר לי. וכל מי שנתקל או קורא על פיגוע או ניסיון פיגוע או בקת"בים לאומני, או כל עבירת טרור לאומנית, ספרו או שלחו לי בבקשה. בהמשך נעדכן דרככם את הקורבנות ומשפחותיהם מה עשינו, ככל שנוכל לעדכן... לצערי יש המון פיגועים וניסיונות מאז קום המדינה. כל הפיגועים האלה, כולם, כולל המאוד ישנים, מעניינים אותנו, ויש המון מה לעשות לגבי תומכיהם, משפחותיהם, כל מיני הנצחות ועוד. אנחנו מטפלים ונמשיך לטפל באופן אישי ולשים על הכוונות כל מחבל, כל אסיר או כל משוחרר, כל משפחה תומכת, כל מעריץ או כל תומך סתם. אפס סובלנות...". להודעה הזו צירף רונן דוגמה מאחים המהללים את אחִיהם שרצח שוטרים בפיגוע.
מה מלמדת ההתכתבות הזו, בין החברים לקורס, בחלק שמשום מה לא הודלף לפרסום? שרונן מדבר מפורשות על טרור ועל הסתה של מחבלים, ולא על שום מאמץ להשיג מידע על מפגינים או על מוחים נגד הממשלה. מי שהדליף לעיתונות את ההודעה השנייה ובחר שלא להדליף את הראשונה, אִפשר בזדון את החגיגה הזו על ראשו של קצין מצטיין, ונתן את האות לקמפיין נגדו. חברי כנסת, עיתונאים, פעילי מחאה – כולם דרשו לעצור את המדור החדש ואת העומד בראשו, ואף לפטר אותו בבושת פנים לפני שהוא מתחיל לצוד שמאלנים. בלון מלא באוויר חם הפך ברגע לפרשיית ענק, שבינה ובין המציאות לא היה דבר.
מי שהיה מבקש את המסמך המסודר שיצא מאגף שכר וארגון במשרד לביטחון לאומי, ושעסק בהגדרת תפקידו של אודי רונן, היה יכול להיווכח מהרגע הראשון, כבר באוקטובר 2025, שכל הסיפורים על קצין שיחפש לעצור את מפגיני קפלן אינם אלא המצאה נטולת ידיים ורגליים.
"קצין ההסתות", נקבע במסמך, יהיה כפוף לסגן המפכ"ל ויעסוק ב"ניטור שוטף של תכנים מסיתים לטרור ברשתות החברתיות ובפלטפורמות מקוונות". לא מעקב אחרי מפגינים ולא שום דבר דומה. המסמך מדבר מפורשות על "אירועי הסתה לאלימות וטרור ברשת על רקע לאומני וגזעני". "כיום", מוסבר במסמך, "לא קיים במשטרת ישראל תפקיד ייעודי אשר אמון על תכלול הפעילות המשטרתית בנושא ההסתה לטרור ברשת מול גורמים פנים־ארגוניים וחוץ־ארגוניים... משטרת ישראל מציגה פער במענה לניטור ומאבק בתופעת הסתות לטרור ברשת". יכול להיות יותר ברור מזה?
רגע לפני שהוכרע סופית על ידי היועמ"שית והמשנים שלה, ונאלץ לסגור את המדור שזה עתה הקים, עוד ניסה מפכ"ל המשטרה דני לוי להסביר ללשכה של בהרב־מיארה שהיא ואנשיה באופסייד. "סנ"צ אודי רונן מונה על ידי הח"מ וסגל הפיקוד הכללי במסגרת דיון שיבוצים סדור ובהתאם לנהלים", כתב. "מדובר בקצין מנוסה, ותיק ועתיר זכויות בטיפול בתחום ההסתות לטרור, במסגרת תפקידיו במחוז ירושלים... מצופה מגורמי הייעוץ המשפטי לממשלה כי לא יגלו מעורבות במינויים משטרתיים לא להם, ולא יעסקו ברכילות זולה... לא למותר לציין כי מינויו של סנ"צ אודי רונן נעשה לאור העובדה שהטיפול בהסתות התנהל בעצלתיים ובצורה שאינה מקצועית דיה, מצד כלל הגורמים".
כפי שנהוג במקומותינו, שתי דקות אחרי תחילת האירוע כבר הוגשו עתירות לבג"ץ נגד מדור ההסתות החדש בראשותו של אודי רונן. העתירות הללו הביאו את שופט בית המשפט העליון יחיאל כשר להוציא צו ארעי ולקבל החלטה מרחיקת לכת, שספק אם הוא עצמו הבין עד הסוף את משמעותה, ושפגעה קשות ביכולת הסיכול של המשטרה. כשר קבע כי נכון לעכשיו ייאסר על המשטרה לבצע "ניטור יזום אחר אנשים ספציפיים לצורך גילוי עבירות הסתה וביטוי מכל טעם שאינו מלמד על חשד לביצוע עבירה ובהיעדר אישור פרקליטות".
ההחלטה הזו אוסרת על המשטרה, עד להודעה חדשה, לחפש באופן יזום בדף פייסבוק של אדם ספציפים כדי לאתר מסיתים. אם, לדוגמה, ערב מצעד הגאווה נהגה המשטרה לסמן לעצמה "מועמדים" אפשריים להסתה לפגיעה בצועדים, וחוקריה שוטטו בעמודים שלהם ברשתות החברתיות כדי ללמוד על הלך הרוח שלהם לקראת האירוע, כעת השופט כשר חסם את האפשרות הזו.
וכאן צריך להבין משהו: יש הבדל בין החלטה לעצור מישהו סתם כך כדי לבדוק אם הוא מסית, ועל הדרך לפגוע בחירותו, ובין החלטה לטייל ברשת החברתית ולחפש אנשים שמסיתים לטרור על סמך היכרות מוקדמת, רקע קודם או קרבה משפחתית למחבלים. מדובר בפרקטיקה שאינה פוגענית, משום שהאיש שהמשטרה מעיינת בדף הפייסבוק שלו לא יודע על כך ולא נפגע מכך. יסית לטרור? ייחקר. לא יסית? הוא אפילו לא יידע שהמשטרה נכנסה לדף הפייסבוק שלו. כעת, מתוך בהלה, בעקבות הכזבים שפורסמו על סנ"צ רונן, עצר השופט כשר באופן מוחלט את היכולת של המשטרה לחפש את העבריינים באופן יזום.
השופטים ניזונו מההבלים
אנשי הלשכה של היועצת המשפטית לממשלה הכירו את סנ"צ אודי רונן. במשך כמה שנים הם ישבו איתו בצוות הסתות. הם יודעים מי הוא ובמה הוא עוסק, הם יודעים על הטיפול שלו במסיתים לטרור, והם יודעים היטב שהוא מונה כעת לעסוק בתחום בדיוק בגלל האופן שבו עסק בו בשנים האחרונות, למורת רוחם.
לו רק רצו הם יכלו לפנות אל רונן, שאותו כאמור הם מכירים, והוא היה מציג להם את התכתבויות הוואטסאפ כולן, ומוכיח להם בשלושים שניות שכל מה שביקש מחבריו לקורס קשור במאבק בטרור ולא בשום מפגיני שמאל. אלא שבלשכת היועצת לא התכוונו לבדוק את הדברים, והעדיפו להמשיך במטווח לעברו של רונן. יום לפני הדיון בבג"ץ, שעסק בדרישה של היועצת לפטר את השר בן־גביר, שיגרה בהרב־מיארה את עיקרי הטיעון שלה לקראת הדיון, תוך שהיא מזכירה שוב את אותו פרסום שהעלה חשש שרונן מבקש לרדוף אחרי מפגינים, פרסום שאנחנו יודעים שהוצא מהקשרו.
שופטי בג"ץ, שניזונו מההבלים שקראו בעיתונות וקיבלו מידע מסולף מהיועמ"שית, הצטרפו גם הם לחגיגה. חאלד כבוב, אלכס שטיין ויעל וילנר ציטטו מתוך קטעי הודעות הוואטסאפ החלקיות. כבוב טען שעולה מהם כי אודי רונן משדל אנשים לדבר עבירה, לא פחות, ושטיין נזכר במשטרים חשוכים. אף אחד מסביבת היועצת לא חשב להציג את העובדות לאשורן ולמנוע את הפגיעה המיותרת בקצין.
זמן קצר אחרי הדיון שלח רונן מכתב זועם ללשכת היועצת. כְתב הטענות שהגשתם שקרי, ובמשרדך יודעים את זה, טען, והזכיר ליועצת מדוע המינוי שלו מטריד אותה. "נטלתם מהמשטרה את סמכויותיה, ואתם מפריעים לה ומונעים ממנה לטפל בטרור ובהסתה לטרור בנימוקים שגויים... הח"מ גם התריע במסמך מפורט וקשה זמן קצר לפני כתב הטענות שהגשתם בגנותו, שממשרדך נמסרים שוב ושוב לכנסת ולשר נתונים שאינם נכונים על הטיפול בהסתה לטרור... הפכתם במחי עלילת דם שקרית את הח"מ מקצין מקצועי וחרוץ, משפטן ומומחה לתחום הטרור, העוסק במאבק בהסתה לטרור במשך ארבע שנים, כולל מול משרדך, לקצין לא מקצועי, פוליטי, ממונה על ידי פוליטיקאי... תימהוני, מסוכן, המחפש לצוד ללא עוולה מתנגדי שלטון".
שימי לב, מזכיר רונן ליועצת, מה היה מהלך הדברים. ב־26 בפברואר ישבתי יחד עם אנשי אגף החקירות אצל השר, ומתחתי שם ביקורת קשה על התנהלות הפרקליטות. בעקבות בקשת השר העברתי מסמך מפורט שמגבה את כל הטענות שלי נגדכם וסותר את כל הטענות שלכם. ארבעה ימים אחר כך התחילו לצאת לתקשורת אותן הודעות וואטסאפ חלקיות שלי, ובעקבותיהן הגיעו המסמכים שלכם נגדי. צירוף מקרים?
סוף דבר, הסיכול הממוקד של סגן־ניצב אודי רונן הצליח מעבר למצופה. עיתונאים, פוליטיקאים, שופטי בג"ץ, ומעל הכול לשכת היועצת המשפטית לממשלה, זרמו עם סיפורי הבדים על יחידה שהוקמה כדי להיאבק באופוזיציה. כל הראיות, מהראשונה ועד האחרונה, לימדו את ההפך, אבל העובדות הפכו זה מכבר לסחורה שאין לה קונים. מדור ההסתות הוקפא. אודי רונן, כך יכולים לקוות מי שסיכלו אותו, לא ימתח עוד ביקורת על הפרקליטות. לשקר, מסתבר, יש הרבה מאוד רגליים.
לפני שלושה ימים שלח עו"ד מיכאל דבורין, פרקליטו של אודי רונן, מכתב חריף ליועצת המשפטית לממשלה ולמשנים שלה, עם התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים נגדם. "הייתם שותפים לעלילה שקרית לפיה מרשי 'צד מפגינים' בשירות פוליטי", האשים. "השתמשתם בפרסומים מגמתיים אלו בתקשורת כבסיס למכתבי 'דאגה' מיתממים מהמשנים ליועמ"שית, ששימשו לאחר מכן כאסמכתאות לעתירות בבג"ץ. תיאום כרונולוגי זה מעלה חשד כבד למהלך מתואם לסיכול מינויו של קצין מקצועי שאינו סר למרותכם".
רונן, אם לשפוט לפי מכתבו של עו"ד דבורין, לא מתכוון לוותר. הפרשה הזו, כך נראה, רחוקה עדיין מסיום.