שופטי בג"ץ דנים היום (ראשון) שוב בסירובו של שר המשפטים, יריב לוין, לכנס את הוועדה למינוי שופטים, זאת במסגרת דיון שלישי בעתירה העוסקת בשיתוק הוועדה ובאי־איוש עשרות תקני שיפוט ברחבי הארץ. העתירה, שהגישה התנועה לאיכות השלטון כבר ביולי אשתקד, עוסקת בשאלה האם רשאי השר לעכב כינוסי ועדה עד להשגת הסכמה רחבה, או שמדובר בשימוש פסול בסמכות שמוביל בפועל לשיתוק מערכת בתי המשפט.
השידור החי יחל בשעה 16:00:
הכי מעניין
במהלך הדיון ביקשו השופטים למקד את עיקר הביקורת בעצם כינוס הוועדה ובשני מוקדים שנותרו פתוחים: הימנעות מקידום מינויים קבועים לבתי המשפט המחוזיים, בעיקר בבאר שבע ובחיפה, ובבתי משפט השלום בת"א ובמרכז – שם חסרים תקנים רבים. את הקיפאון במינוי שופטים לבית המשפט העליון הותיר ראש ההרכב עופר גורסקופף בצד".
אלא שבית המשפט הבהיר במהרה כי מבחינתו העתירה רחוקה מלהתייתר. גרוסקופף פירט שלושה נושאים שעדיין פתוחים: אי־מינוי שופטים לבית המשפט העליון; עמדת השר שלא למנות שופטים קבועים למחוזיים אלא רק במינוי זמני; והעובדה שהליכי המינוי לבתי משפט השלום אינם כוללים בשלב זה את מחוז תל אביב והמרכז.
השופט גרוסקופף ציין כי גם השר עצמו מודה שיש מחסור חמור ושיש צורך במינויים – אך בוחר בכל זאת בפתרון של מינויים זמניים בלבד. "אם יש צורך והשר מצהיר על הצורך, מדוע למנות מינויים זמניים ולא קבועים?", תהה.
אמיר השיב כי מדיניות "ההסכמה הרחבה" שמבקש לקדם השר, היא "היגיון בריא בזמנים האלה שאנו נמצאים בהם של מלחמה ארוכה", והזכיר כי השר כבר הצליח להביא למינוי כ־200 שופטים בהסכמה רחבה. לדבריו, ב־10 במאי פורסמה רשימת מועמדים ל־35 תקנים לאחר "עבודת מטה מעמיקה", בניגוד לטענות המדינה והעותרים שלפיהן לא בוצעה תשתית מקצועית מספקת.
השופטת גילה כנפי־שטייניץ לחצה אף היא על נציג השר ושאלה מדוע נבחרו דווקא בתי משפט מסוימים לטיפול מיידי, בעוד שבמחוזות אחרים – כמו תל אביב והמרכז – העומסים כבדים לא פחות. אמיר השיב כי לאחר שיחות עם נשיאי בתי המשפט הגיע השר למסקנה כי מדובר בצרכים "אקוטיים" במיוחד.
אלא שהשופטים לא הסתפקו בכך. גרוסקופף הזכיר כי הוועדה לא כונסה כבר כשנה וחצי וכי רשימת המועמדים רק הולכת ומתארכת. הוא שאל שוב מדוע לא ניתן לקדם באותה דרך גם מינויים למחוזיים ולבתי משפט השלום בתל אביב ובמרכז.
אמיר השיב כי "ממש היום" צפויה להתקיים פגישת עבודה להמשך עבודת המטה, לרבות פגישות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים. כשגרוסקופף שאל אם ניתן לצפות ל"בשורות בשבוע הקרוב", התחמק אמיר וציין כי יש "סדרת פעולות" שיש לבצע, כולל אפשרות שחברי ועדה ירצו להיפגש עם מועמדים ולראיין אותם.
כאן החריף הטון מצד ההרכב. גרוסקופף הזכיר כי בדיוק את אותו נימוק העלה השר בדיון הקודם, וכי בית המשפט כבר ביקש לדעת תוך כמה זמן ניתן להשלים את ההליך. השופטת כנפי־שטייניץ הוסיפה אזהרה מעשית: אם לא יפורסמו מועמדים למחוזי בתוך שבועיים – "לא יהיו שופטים מחוזיים בשנה הקרובה".
בהמשך העיר גרוסקופף כי הפתרון שמציע השר - מינוי זמני של שופטים "אינו מצב בריא", במיוחד כאשר קיימים תקנים קבועים בלתי מאוישים. השופט אלכס שטיין הצטרף לביקורת והעיר כי למינוי זמני יש גם בעייתיות מוסדית ותמריצית. גרוסקופף החריף עוד יותר ואמר באופן ישיר: "אני מצטער שהשר מציע פתרון לבעיה שהוא יצר". לדבריו, תפקידה של הוועדה הוא להכריע – גם אם אין הסכמה פה אחד – והימנעות מכינוסה בשל היעדר קונצנזוס "אינה דרך נכונה".
אמיר ניסה לרכך את הדברים וטען כי השר מעולם לא קבע שנדרשת הסכמה מלאה, אלא רק ניסה להשיג אותה תוך כדי עבודת מטה.
השופט גרוסקופף הבהיר מה מבחינת בית המשפט יהיה הפתרון הרצוי: "אנחנו מעוניינים שהשר יפטור אותנו מצו מוחלט". לדבריו, אם השר יקדם בפועל את המינויים הקבועים, העתירה עשויה להתייתר. "אנחנו לא רוצים למנות את השופטים", הדגיש, "אנחנו רוצים שהוועדה תמנה את המינויים הקבועים". על המינויים הזמניים אמר כי הם "סתימות" בלבד שנועדו לפתור בעיה נקודתית.
אמיר אמר כי ישנה רשימה של 35 מועמדים לערכאות השונות שהייתה עליה הסכמה אך לדבריו ולשיטת השר, הרשימה טורפדה על ידי לשכת עורכי הדין.
נציג המדינה, עו"ד עמרי אפשטיין מפרקליטות המדינה, הצטרף לביקורת על התנהלות שר המשפטים וטען כי למרות ההתקדמות החלקית – עדיין אין מענה מספק לצו על תנאי שהוציא בג"ץ. לדבריו, במשך שנה וחצי לא כונסה הוועדה לבחירת שופטים, מצב שהוביל ל"פגיעה מאסיבית בתפקודן ובשירות לאזרח" של ערכאות רבות.
אפשטיין הדגיש כי בית המשפט כבר דרש לוחות זמנים ברורים למינוי שופטים לשלום ולמחוזיים, אך בפועל טרם ניתנה תשובה מלאה, במיוחד ביחס לבתי משפט השלום במחוז תל אביב והמרכז ולבתי המשפט המחוזיים, שלגביהם טרם פורסמו מועמדים ברשומות.
השופטת גילה כנפי־שטייניץ ציינה כי המצב כיום שונה מהשלב שבו הוגשה העתירה, משום שהשר כבר החל להפעיל את סמכותו ולפרסם מועמדים לחלק מהערכאות. היא תהתה האם מדובר כעת בשאלה של סדרי עדיפויות המצויה בשיקול דעתו של השר, ולא עוד בהימנעות מוחלטת מהפעלת סמכות.
בתגובה טען אפשטיין כי אין מדובר רק בסדרי עדיפויות, אלא בהמשך אי־איוש של ערכאות שסובלות ממחסור חריף במשך תקופה ארוכה. לדבריו, גם השופטים עצמם כבר הצביעו בדיונים קודמים על הצורך הדחוף במינויים למחוזיים.
המדינה גם תקפה את פתרון המינויים הזמניים שמציע השר, וטענה כי מדובר בפתרון נקודתי שאינו יכול להחליף מינויים קבועים לעשרות תקנים חסרים. אפשטיין הוסיף כי לא ניתן, לאחר שנה וחצי של קיפאון, להמשיך ולעכב מינויים בטענה שנעשית "עבודת מטה" או בניסיון להשיג הסכמה רחבה.
בסיום הדיון ביקש השופט גרוסקופף לכוון לפתרון מעשי שימנע הכרעה עקרונית חריפה של בג"ץ. בפנייה ישירה לבא כוח שר המשפטים, עו"ד ציון אמיר, הבהיר גרוסקופף כי בית המשפט "לא רוצה לא בעימותים ולא בפסקי דין לפנתאון", אלא מבקש לקדם פתרון ענייני שיאפשר את תפקוד מערכת המשפט.
גרוסקופף אמר כי מבחינת ההרכב קיימת חשיבות לקידום מהיר של המינויים בבתי המשפט המחוזיים בחיפה ובבאר שבע. לצד זאת, הוא בירך על כך שהשר כבר החל לקדם מינויים לבתי משפט השלום, ורמז כי מבחינת בג"ץ יש רצון לראות המשך ישיר של המהלך גם למחוזיים.
השופט הציע לשר להאיץ במהלך השבועיים הקרובים את הליך פרסום המועמדים למחוזיים בחיפה ובבאר שבע, כך שניתן יהיה להשלים את שלב הפרסום ברשומות עוד לפני המועד הקריטי של תחילת יוני – חלון הזמן האחרון שיאפשר בפועל את השלמת המינויים בתקופה הנוכחית.
גרוסקופף ביקש כי השר ישקול את האפשרות יחד עם חברי הוועדה לבחירת שופטים, והציע כי עד יום שלישי הקרוב בצהריים תימסר לבית המשפט עמדת השר בנושא. עו"ד אמיר הסכים להצעה.
עוד כתבות בנושא
הדיון מתקיים לאחר שבחודש פברואר הוצא צו על תנאי נגד השר לוין, שבו נדרש להסביר מדוע אינו מכנס את הוועדה לשם איוש תקני השופטים החסרים. על כך השיב השר לוין באמצעות בא כוחו, עו"ד ציון אמיר, כי השר פועל במשך תקופה ארוכה במטרה להביא למינוי שופטים לערכאות השונות בהסכמה רחבה, ושבדרך זו עלה בידו להביא למינויים של כמעט 200 שופטים ורשמים בהסכמה רחבה של חברי הוועדה – מספר שלדבריו "כמעט חסר תקדים".
עוד פורט בתצהיר תשובתו של השר, כי מאמצים שעשה חרף התנגדות שהגיעה מכיוון חלק מציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, לגיבוש רשימה מוסכמת, טורפדו על ידי מיעוט חברים בוועדה כלשונו, ובכך נמנעת האפשרות להביא לאיוש משרות שיפוט בערכאות השונות כבר לפני חודשים רבים.
עוד עלה מתשובת השר לבג"ץ כי זמן לא ארוך לאחר הוצאת הצו על תנאי פרצה מלחמת שאגת הארי וכי חרף מצב החירום שהוכרז עשה מאמצים לקדם את נושא כינוס הוועדה. במכתב ששלח לחברי הוועדה בבקשה להגשמת מועמדות לתקני שפיטה, הודיע השר על כינוס ראשון של הוועדה בסוף השבוע הראשון של חודש יוני הקרוב, וכן הודיע על כוונתו לכנס את הוועדה לשורה של ישיבות בחודשים יוני ויולי לאחר שיוגשו לו מועמדים לבחינת הוועדה.
בלב העתירה עומדת טענת התנועה לאיכות השלטון שלפיה לוין נמנע במכוון מכינוס הוועדה כדי להפעיל לחץ על מערכת המשפט, עד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים והשגת רוב פוליטי בהרכבה. בעתירה נטען כי מדובר ב"מחדל חמור" הפוגע בעצמאות הרשות השופטת, וכי אי־כינוס הוועדה נובע מ"שיקולים זרים" הקשורים לרפורמה המשפטית שמבקש השר לקדם, או בלשון העותרים "המהפכה המשטרית".
מנגד, שר המשפטים טוען כי הוא פועל בהתאם לסמכותו החוקתית כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, וכי אי דחיית העתירה תהפוך את סמכותו של השר לכינוס הוועדה ל"פעולה טכנית של תיאום יומנים", ולסמכות נטולת תוכן ושיקול דעת.
לוין הזהיר בתשובתו כי קבלת העתירה משמעותה בפועל הפיכת בית המשפט ליו"ר בפועל של הוועדה לבחירת שופטים, תוך ריקון סמכויות שר המשפטים מתוכן ופגיעה באיזון שקבע המחוקק בין הגורמים השונים בוועדה.
היועצת המשפטית לממשלה והנהלת בתי המשפט ניצבו למעשה בצד העותרים. בתגובה שהגישה המדינה נטען כי על אף כוונת השר לכנס את הוועדה כפי שעדכן את בית המשפט, אין בכך לייתר את העתירה, נהפוך הוא – דווקא הודעת השר מחייבת את העתרבותו של בית המשפט. עוד נטען התנהלות השר יוצרת בפועל "זכות וטו" שאינה קיימת בחוק, וכי היא פוגעת קשות במערכת המשפט ובציבור. לפי הנתונים שהוצגו לבג"ץ, כיום חסרים 51 שופטים בכלל הערכאות ועד סוף השנה האזרחית המספר יעלה ל-66, כאשר חלק מבתי המשפט פועלים בחוסר של למעלה מ־10% מהתקנים. המדינה התריעה מפני עיכובים חריגים בדיונים, שחיקת שופטים, העברת תיקים בין מחוזות ועומסים כבדים הפוגעים בזכות הגישה לערכאות.
המתח בין הצדדים החריף לאחר הודעת לוין לחברי הוועדה על כינוסה, אך רק לצורך מינוי שופטים לבתי משפט לתעבורה, משפחה ונוער, וכן לחלק מתקני השלום בצפון ובחיפה – ולא לצורך מינוי שופטים לבית המשפט העליון. במכתב ששלח לחברי הוועדה הודיע כי כל עוד קיים "וטו" מצד חלק מחברי הוועדה על מועמדיו לעליון, אין בכוונתו לקדם מינויים לבית המשפט העליון.
גם התנועה לאיכות השלטון תקפה בחריפות את הודעת השר וביקשה להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט, במיוחד על רקע האפשרות לבחירות מוקדמות והחשש שהמערכת תמשיך להיות משותקת חודשים ארוכים נוספים.