שופטי בג"ץ דנים היום (ראשון) שוב בסירובו של שר המשפטים, יריב לוין, לכנס את הוועדה למינוי שופטים, זאת במסגרת דיון שלישי בעתירה העוסקת בשיתוק הוועדה ובאי־איוש עשרות תקני שיפוט ברחבי הארץ. העתירה, שהגישה התנועה לאיכות השלטון כבר ביולי אשתקד, עוסקת בשאלה האם רשאי השר לעכב כינוסי ועדה עד להשגת הסכמה רחבה, או שמדובר בשימוש פסול בסמכות שמוביל בפועל לשיתוק מערכת בתי המשפט.
לשידור החי:
הדיון מתקיים לאחר שבחודש פברואר הוצא צו על תנאי נגד השר לוין, שבו נדרש להסביר מדוע אינו מכנס את הוועדה לשם איוש תקני השופטים החסרים. על כך השיב השר לוין באמצעות בא כוחו, עו"ד ציון אמיר, כי השר פועל במשך תקופה ארוכה במטרה להביא למינוי שופטים לערכאות השונות בהסכמה רחבה, ושבדרך זו עלה בידו להביא למינויים של כמעט 200 שופטים ורשמים בהסכמה רחבה של חברי הוועדה – מספר שלדבריו "כמעט חסר תקדים".
הכי מעניין
עוד פורט בתצהיר תשובתו של השר, כי מאמצים שעשה חרף התנגדות שהגיעה מכיוון חלק מציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, לגיבוש רשימה מוסכמת, טורפדו על ידי מיעוט חברים בוועדה כלשונו, ובכך נמנעת האפשרות להביא לאיוש משרות שיפוט בערכאות השונות כבר לפני חודשים רבים.
עוד כתבות בנושא
עוד עלה מתשובת השר לבג"ץ כי זמן לא ארוך לאחר הוצאת הצו על תנאי פרצה מלחמת שאגת הארי וכי חרף מצב החירום שהוכרז עשה מאמצים לקדם את נושא כינוס הוועדה. במכתב ששלח לחברי הוועדה בבקשה להגשמת מועמדות לתקני שפיטה, הודיע השר על כינוס ראשון של הוועדה בסוף השבוע הראשון של חודש יוני הקרוב, וכן הודיע על כוונתו לכנס את הוועדה לשורה של ישיבות בחודשים יוני ויולי לאחר שיוגשו לו מועמדים לבחינת הוועדה.
בלב העתירה עומדת טענת התנועה לאיכות השלטון שלפיה לוין נמנע במכוון מכינוס הוועדה כדי להפעיל לחץ על מערכת המשפט, עד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים והשגת רוב פוליטי בהרכבה. בעתירה נטען כי מדובר ב"מחדל חמור" הפוגע בעצמאות הרשות השופטת, וכי אי־כינוס הוועדה נובע מ"שיקולים זרים" הקשורים לרפורמה המשפטית שמבקש השר לקדם, או בלשון העותרים "המהפכה המשטרית".
מנגד, שר המשפטים טוען כי הוא פועל בהתאם לסמכותו החוקתית כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, וכי אי דחיית העתירה תהפוך את סמכותו של השר לכינוס הוועדה ל"פעולה טכנית של תיאום יומנים", ולסמכות נטולת תוכן ושיקול דעת.
לוין הזהיר בתשובתו כי קבלת העתירה משמעותה בפועל הפיכת בית המשפט ליו"ר בפועל של הוועדה לבחירת שופטים, תוך ריקון סמכויות שר המשפטים מתוכן ופגיעה באיזון שקבע המחוקק בין הגורמים השונים בוועדה.
היועצת המשפטית לממשלה והנהלת בתי המשפט ניצבו למעשה בצד העותרים. בתגובה שהגישה המדינה נטען כי על אף כוונת השר לכנס את הוועדה כפי שעדכן את בית המשפט, אין בכך לייתר את העתירה, נהפוך הוא – דווקא הודעת השר מחייבת את העתרבותו של בית המשפט. עוד נטען התנהלות השר יוצרת בפועל "זכות וטו" שאינה קיימת בחוק, וכי היא פוגעת קשות במערכת המשפט ובציבור. לפי הנתונים שהוצגו לבג"ץ, כיום חסרים 51 שופטים בכלל הערכאות ועד סוף השנה האזרחית המספר יעלה ל-66, כאשר חלק מבתי המשפט פועלים בחוסר של למעלה מ־10% מהתקנים. המדינה התריעה מפני עיכובים חריגים בדיונים, שחיקת שופטים, העברת תיקים בין מחוזות ועומסים כבדים הפוגעים בזכות הגישה לערכאות.
המתח בין הצדדים החריף לאחר הודעת לוין לחברי הוועדה על כינוסה, אך רק לצורך מינוי שופטים לבתי משפט לתעבורה, משפחה ונוער, וכן לחלק מתקני השלום בצפון ובחיפה – ולא לצורך מינוי שופטים לבית המשפט העליון. במכתב ששלח לחברי הוועדה הודיע כי כל עוד קיים "וטו" מצד חלק מחברי הוועדה על מועמדיו לעליון, אין בכוונתו לקדם מינויים לבית המשפט העליון.
גם התנועה לאיכות השלטון תקפה בחריפות את הודעת השר וביקשה להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט, במיוחד על רקע האפשרות לבחירות מוקדמות והחשש שהמערכת תמשיך להיות משותקת חודשים ארוכים נוספים.