בג"ץ דחה את עתירתם של 19 ארגוני סיוע בינלאומיים הפועלים ביהודה ושומרון וברצועת עזה נגד נוהל הרישום החדש של המדינה, המחייב אותם להעביר פרטי עובדים לצורך בדיקות ביטחוניות, וקבע כי אם לא ישלימו בתוך 30 יום את המסמכים שנדרשו מהם, ואותם סירבו להעביר, פעילותם תופסק.
העתירה הוגשה בין היתר בידי ארגון הגג AIDA וארגונים מוכרים כמו "רופאים ללא גבולות", אוקספם והמועצה הנורבגית לפליטים, שטענו כי הדרישה הישראלית למסור פרטים מזהים של העובדים - ובהם עובדים פלסטינים - פוגעת בפרטיותם, מנוגדת לרגולציית ה־GDPR האירופית ואף חורגת מסמכותה של ישראל בשטחי הרשות הפלסטינית.
אנרכיסטים ביו"ש, אילוסטרציה | צילום: דוברות הר חברון
הנוהל, שגובש לאחר טבח 7 באוקטובר בעקבות חשדות למעורבות עובדים בארגוני סיוע בפעילות טרור, קובע כי ארגונים בינלאומיים המבקשים להמשיך לפעול באזור יידרשו למסור רשימות עובדים ופרטים מזהים לצורך סינון ביטחוני. המדינה טענה לאורך ההליך כי בידה מידע המצביע על כך שעובדים בארגוני סיוע שונים סייעו לחמאס, וכי הניסיון שנצבר מאז תחילת המלחמה המחיש את הצורך בפיקוח הדוק יותר.
הכי מעניין
בפסק הדין, שנכתב בידי השופטת גילה כנפי־שטייניץ ובהסכמת הנשיא יצחק עמית והמשנה לנשיא נעם סולברג, אימץ בג"ץ את עמדת המדינה כי מדובר בדרישת מידע "מתוחמת ומידתית", הנגזרת מחובתה של ישראל להגן על ביטחונה.
גילה כנפי־שטייניץ. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"קיום הליך סינון ובדיקה לצורך שמירה על הביטחון הוא מסמכויות הליבה השלטוניות", כתבה השופטת, והוסיפה כי "בדיקה עצמית של ארגוני הסיוע אל מול מאגרי מידע גלויים אינה יכולה להוות חלופה שקולה לבדיקה ביטחונית שעורכת המדינה".
השופטים הדגישו כי למדינת ישראל נתונה סמכות ריבונית לקבוע מי ייכנס בשעריה ומי יפעל באמצעות התשתיות הישראליות, גם כאשר מדובר בארגוני סיוע בינלאומיים. בפסק הדין נקבע כי "הנוהל הישראלי הוא שלב מקדמי ופנים־מדינתי, שנועד לוודא כי גוף המבקש להסתייע בתשתיות המדינה אינו מעמיד בסכנה את ביטחונה", ולכן "אין בכך משום התערבות בניהול האזרחי המסור לרשות, אלא הפעלה לגיטימית של סמכותה הריבונית של ישראל".
פלסטינים בקליניקת רופאים ללא גבולות בבית החולים נאצר בחאן יונס | צילום: עאבד ראחים חאטיב, פלאש 90
בית המשפט אף אימץ את טענת המדינה כי מאז פרוץ המלחמה התברר שארגוני טרור ניסו לנצל תשתיות סיוע הומניטריות. "אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם המחישו היטב את הצורך הקריטי בפיקוח מטעם המדינה", נכתב והודגש כי סכנה זו אינה תיאורטית כלל ועיקר כשנגלה שארגוני הטרור ברצועה חתרו להשתלט על משלוחי סיוע הומניטרי לשם התעצמות צבאית וכלכלית.
בדיון שהתקיים בחודש מרץ טען נציג המדינה, עו"ד רן רוזנברג, כי ישראל פעלה "הרבה לפנים משורת הדין" מול הארגונים ואף העניקה להם ארכות ממושכות לצורך עמידה בדרישות הנוהל. רוזנברג הדגיש כי "ניסיון השנתיים וחצי האחרונות מלמד שמדובר בדרישה הגיונית שלא ניתן לוותר עליה", וכי לארגונים עצמם אין יכולת אמיתית לבצע בדיקות עומק באשר לקשרי עובדים עם ארגוני טרור.
עוד כתבות בנושא
בהתאם לנוהל החדש שנקבע מכוח החלטת ממשלה מדצמבר 2024, לא תאושר פעילות ארגונים המעורבים בטרור, דה-לגיטימציה נגד ישראל, הכחשת שואה, הכחשת פשעי ה־7 באוקטובר ועוד. הנוהל קובע קריטריונים ברורים לאישור או סירוב בקשות של ארגונים לא ממשלתיים ומיושם על ידי הצוות הבין-משרדי בהובלת משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. נכון לחודש מאי 2026 הוגשו לצוות הבין-משרדי 129 בקשות רישום של ארגונים, מתוכן 30 ארגונים אושרו, 19 ארגונים סורבו והשאר בתהליך.
במשרד הציגו את ארגון "רופאים ללא גבולות" כדוגמה לחשש הביטחוני שבבסיס המהלך. לטענת המשרד, הארגון לא השלים את מסירת המסמכים שנדרשו ממנו, ובמקביל עלו ממצאים המצביעים על זיקות של גורמים מתוכו לארגוני טרור, לרבות חמאס והג'יהאד האיסלאמי. במשרד השוו זאת לדפוסים שנחשפו בעבר באונר"א, וטענו כי מטרת מנגנוני הבקרה היא "למנוע חדירה של גורמים עוינים במסווה הומניטרי".
במשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, המוביל את הצוות הבין־משרדי שהוקם בעקבות החלטת הממשלה, בירכו על ההכרעה. השר עמיחי שיקלי מסר כי "דחיית העתירה מעבירה מסר חד וברור – מדינת ישראל לא תאפשר פעילות טרור בכסות של פעילות הומניטרית, החגיגה נגמרה".
מנכ"ל המשרד וראש הצוות הבין־משרדי, אבי כהן סקלי, אמר כי "לא ניתן לגורמים עוינים ומסיתים לפעול בכסות של סיוע הומניטרי. נמשיך לפעול בנחישות כדי לאפשר רק לארגונים הוגנים להיות חלק מהמאמץ ההומניטרי".
פסק הדין נתפס בירושלים כחיזוק משמעותי למנגנון הפיקוח החדש שהוקם לאחר המלחמה, ושנועד לראשונה להכניס את גורמי הביטחון אל תוך הליך האישור של ארגוני הסיוע הבינלאומיים הפועלים בעזה וביהודה ושומרון.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
