בג"ץ דן הבוקר (שני) בעתירה שהגישו שורת ארגוני סיוע בינלאומיים ומקומיים נגד דרישת הממשלה למסור רשימות שמיות של עובדיהם בעזה ובאזור יהודה ושומרון, כתנאי להמשך פעילותם. מדובר בדרישה שהיא חלק מנוהל שגובש בעקבות חשדות למעורבות עובדים בארגוני סיוע שונים בפעילות טרור. בעקבות סירובם של הארגונים לפעול בהתאם להנחיות הנוהל, המדינה הורתה להם לצאת מישראל ולהפסיק את פעילותם בשטח. אולם, בעקבות הגשת העתירה הורתה השופטת ברק-ארז לפני מספר ימים שלא להוציאם עד לבירור העתירה.
עוד כתבות בנושא
בעמדת המדינה נטען כי מטרתו של נוהל הרישום הוא למנוע ניצול של פעילות הסיוע על ידי ארגוני הטרור לצורך קידום מטרותיהם. המדינה אף הוסיפה כי קיים ברשותה מידע המעיד על כך שעובדים בארגוני סיוע סייעו לחמאס. הארגונים מצידם סירבו למסור את הרשימות, בטענה שעובדיהם עלולים להיפגע. טענה נוספת שעלתה בטענותיהם של הארגונים היא חשש שהדרישה מנוגדת לחקיקת הפרטיות של האיחוד האירופי ועלולה לחשוף את הארגונים, שהנהלות מרביתם יושבות במדינות אירופה, לסכנת תביעה. בדיון טענו עורכי הדין עוד כי המדינה אף לא נימקה ולא הסבירה מה בדעתה לעשות עם המידע שיימסר לה, ואיזה צורך יש בו. בקשה שהגישו קבוצת הורים שכולים להצטרף להליך נדחתה, וזאת בטענה שהיא הוגשה ברגע האחרון. במהלך הפסקה בדיון התפרצו הורים שכולים שהגיעו לאולם לעבר עורכי הדין של ארגוני הסיוע, ולאחר שהשופטים שבו לאולם - הוצאה ממנו אחת האימהות שהשתתפה בקריאות, בהוראת ראש ההרכב, השופט יצחק עמית.
נציג המדינה בדיון, עו"ד רן רוזנברג, טען כי המדינה פעלה "הרבה לפנים משורת הדין" מול הארגונים ואף העניקה להם ארכה להתארגנות לצורך עמידה בהנחיות. רוזנברג הוסיף כי 41 ארגונים כן הגישו רשימות עובדים ומתוכם ל-29 ארגונים הותר בעקבות כך להמשיך לפעול. לדבריו, מטרת ההנחיה היא לשמור על ביטחון המדינה, וכי ניסיון השנתיים וחצי האחרונות מלמד שמדובר ב"דרישה הגיונית שלא ניתן לוותר עליה". הוא אף הוסיף כי לארגונים אין את היכולות הנדרשות על מנת לבצע בעצמם את הבדיקה בנוגע לקשרי העובדים עם ארגוני טרור ולכן אין מנוס מהדרישה למסירת השמות, ולא ניתן לסמוך על התחייבות הארגונים לבצע את הבדיקה בעצמם.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
בתום הדיון הודיעו השופטים לצדדים, כי בכוונתם לדחות את העתירה, והציעו לעותרים, בהסכמת המדינה, להאריך את המועד האחרון למסירת השמות ב-30 יום, אם יסכימו למשוך את עתירתם. תשובת הארגונים תימסר בתוך 72 שעות.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שקלי: "לא נאפשר פעילות טרור בכסות של סיוע הומניטרי. דרישת מדינת ישראל לשקיפות מלאה ולהעברת פרטי העובדים היא היא תנאי בסיסי ודרישה ביטחונית סבירה ומידתית לביטחון אזרחי ישראל, שנועדה למנוע ניצול של פעילות הומניטרית על ידי גורמים עוינים".
מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, אבי כהן סקלי, העומד בראש הצוות הבין משרדי לנושא: "מדינת ישראל הציבה כלל ברור: אין שקיפות - אין פעילות. ביטחון המדינה מעל הכל. עשרות ארגונים עומדים בדרישות וארגונים שמסרבים לפעול בשקיפות לא יעניקו סיוע הומניטרי. לא נאפשר פגיעה במדינת ישראל ובאזרחיה בכסות של הומניטריות".