הרבנות הראשית מנעה הבוקר (שני) משלוש נשים שהגיעו להיבחן במבחן בהלכות אבלות לבצע את הבחינה - ואפשרה את קיומה רק אחרי הוראת בג"ץ. תחילה היו אמורות הנשים להיבחן באולם נפרד בבנייני האומה, אך בהמשך הועבר מקום הבחינה למשרד הדתות. כאשר הגיעו הנשים למקום הבוקר התברר שהרבנות הראשית מעכבת את בחינתן, והיה נראה שהן כלל לא תוכלנה להיבחן.
ברבנות טענו תחילה שמדובר ב"תקלה טכנית", אך גם לאחר שעות היא לא נפתרה.
שלוש הנשים שהתייצבו לבחינה הבוקר הן יערה וידמן סמואל, רות עגיב ורחל צבאן. ארגון עִתים שהיה בין העותרים לפתיחת הבחינות, הגיש לבג"ץ בקשה דחופה לעצירת בחינות ההסמכה גם לגברים ולקביעה כי מדובר בביזיון בית המשפט. השופט נועם סולברג הורה לרבנות להגיב לבקשה עד לשעה 15:00 - והרבנות אפשרה את הבחינה רק רבע שעה לפני השעה שקבע השופט לתגובה.
הכי מעניין
בחודש פברואר פתחה הרבנות הראשית לראשונה את ההרשמה לבחינות הרבנות גם לנשים בהתאם לפסיקת בג"ץ. זאת לאחר שהשופט יצחק עמית דחה את הבקשה שהגישה הרבנות הראשית לקיים דיון נוסף בפסק הדין שחייב לפתוח את הבחינות גם לנשים. אולם, בהודעת הרבנות הראשית שפורסמה עם פתיחת ההרשמה נאמר גם כי "במקביל לפתיחת ההרשמה, ובהתאם להחלטת מועצת הרבנות הראשית, הוקמה ועדה מקצועית ייעודית שתבחן את הקריטריונים למבחנים ותוביל רפורמה מקיפה בתחום הבחינות, אשר צפויה להתפרסם בהמשך השנה".
מבחני הסמכה לרבנות, אילוסטרציה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בארגונים שהיו חלק מהגשת העתירה לפתיחת הבחינות בירכו אז על פתיחת הבחינות לנשים, אך הביעו חשש כי מטרת הקמת הוועדה היא קביעת קריטריונים שיקשו על נשים את ההיבחנות במועדים הבאים, ובפועל יחסמו את דרכן לנסות ולקבל תעודת כושר. עוד הבהירו שם כי "במידה והרפורמה שהרבנות הצהירה שהיא עובדת עליה נועדה לפגוע ולהפלות נשים, נמשיך לעמוד על זכויותיהם, בכל האמצעים העומדים לרשותנו".
עוד כתבות בנושא
כזכור, בחודש יולי אשתקד פסק בג"ץ כי הרבנות הראשית חייבת לאפשר לנשים לגשת למבחנים שאותם היא עורכת במקצועות ההלכה השונים. פסק הדין ניתן בעתירה שהוגשה בשנת 2019 על ידי שש נשים שסיימו לימודי הלכה מתקדמים במוסדות תורניים גבוהים לנשים, וביקשו להיבחן בבחינות זהות לבחינות ההלכה אותן עורכת הרבנות הראשית. אליהן הצטרפו שלושה ארגונים, עיתים, מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, וקולך - פורום נשים דתיות. כחלק מהניסיונות למנוע קבלת פסק דין ברוח זו ניסתה המדינה להציג מתווה אלטרנטיבי לבחינות הלכה לנשים שלא במסגרת הרבנות הראשית, אשר שעבר גלגולים רבים. אך השופטים דחו את הצעת המתווה והחליטו לקבל את העתירה ולחייב את הרבנות לאפשר לנשים לגשת לאותן הבחינות שהיא עורכת לגברים.
בפסק הדין, שניתן פה אחד, ציין השופט סולברג שכתב את חוות הדעת העיקרית, כי בניגוד לעמדתה של הרבנות הראשית שהוצגה בפניו, מטרת הבחינות האמיתית איננה אך ורק הסמכת רבני עיר, "טענתם העיקרים של המשיבים, היא שניתוח חוק הרבנות הראשית מלמד כי סמכותה של הרבנות הראשית לערוך בחינות, נגזרת מסמכותה להעניק הסמכה לרבנות. משכך, רק מי שיכולים לקבל הסמכה לרבנות מטעם הרבנות הראשית רשאים לגשת למבחניה, ובהינתן שנשים, כך נטען, אינן כשירות להתמנות לרבנות לפי ההלכה, אזי מתקיים בענייננו שוני רלבנטי. טענה זו – אין בידי לקבל. כפי שאבהיר להלן, שני טעמים עיקריים לדבר. ראשית, סמכות עריכת הבחינות אינה נגזרת רק מסמכותה של הרבנות הראשית להעניק הסמכה לרבנות; שנית, הפרשנות המצמצמת שמבקשים המשיבים להקנות לסמכות עריכת הבחינות, אינה מתיישבת עם הפרשנות שהיא עצמה נותנת לסמכות זו, כפי שעולה מהתנהלותה בפועל".
עוד כתבות בנושא
"האפשרות לגשת לבחינות הרבנות הראשית טומנת בחובה את האפשרות לקבל תעודות שונות המעידות על ידע הלכתי, ואשר יש להן נפקות מעשית, הן מבחינה חברתית-קהילתית, הן מבחינה כלכלית-תעסוקתית", ציין סולברג. "מדובר אפוא בהטבה הניתנת על-ידי רשות ציבורית, כך שהנחת המוצא, עוד מראשית ימיה של שיטת משפטנו, היא כי יש לחלקו באופן שוויוני; גם בין המינים... אם המשיבים מעוניינים לחרוג מכך, עליהם לבסס שוני רלבנטי, כלומר להוכיח כי ההבחנה מבוססת על טעם רציונלי בעל משקל. כפי שהראיתי לעיל, המשיבים כשלו מלעשות כן – הן מן הטעם שפרשנות הוראות החוק הרלבנטיות מוליכה למסקנה כי סמכות עריכת הבחינות אינה נגזרת באופן בלעדי מתפקיד הרבנות הראשית ליתן כשירות לתפקיד רב עיר; הן בשל כך שהתנהלות המשיבים בפועל אינה מתיישבת כלל עם הפרשנות המצמצמת שהם מבקשים להקנות לסמכות עריכת המבחנים. דברים אלה מוליכים אל המסקנה כי הקונסטרוקציה שעליה ביקשו המשיבים לבסס את טענתם לשוני רלבנטי – היא כ'מגדל פורח באוויר'; נשענת על יסודות רעועים, כאלה שלא ניתן להסתמך עליהם".