הרכב מורחב של שבעה שופטי בית המשפט העליון דן הבוקר (ה') בשורה של עתירות המבקשות להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירת מחדל ה-7 באוקטובר ובדיקת אירועי המלחמה שפרצה בעקבותיו והמחדלים שקדמו לו. בעקבות החלטת השופטים שניתנה אמש הדיון סגור לנוכחות קהל מחשש להפרעות, אך משודר בשידור חי.
לאחר כשעתיים מתחילת הדיון, מתנגדים להקמת ועדת חקירה ממלכתית ניסו לפרוץ לדיון - על אף שנאסרה כניסת קהל לאולם. השופטים הוצאו מהאולם בבהילות על ידי משמר בתי המשפט, הדיון והשידור הופסקו.
מאוחר יותר הדיון התחדש. סגן הנשיא סולברג אמר בפתיחת הדיון המתחדש: "בהוראת משמר בתי המשפט הופסק הדיון משיקולי בטחון, בעקבות נסיונם של גורמים שונים להכנס בכוח לאולם שבו התקיים הדיון, ללא אישור משמר בתי המשפט ובניגוד להחלטה שיפוטית. המשמר השתלט על האירוע וכעת ימשיך הדיון כסדרו".
הכי מעניין
מאחר שהדיון מתנהל לאחר הוצאת צו על תנאי, ניתנה לנציג הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, הזכות לטעון ראשון בשמה. בפתח דבריו ציטט עו"ד ראבילו את דבריהם של נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס השופט אשר גרוניס ושל השופט שלמה לוין, שהבהירו בפסקי דין שנתנו בעבר כי לבג"ץ אין סמכות להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, ובעקבותיהם טען, כי "לבית המשפט אין סמכות לכפות על הממשלה מה לעשות, אין לכך תקדים לא בארץ ולא בעולם".
עוד כתבות בנושא
השופט סולברג ציין כי הממשלה עצמה כבר החליטה שיש צורך להקים ועדה גם אם בנודל אחר, אך אינה עושה דבר לשם כך, "את השטר הזה יש לפרוע. אם לא ועדת חקירה ממלכתית אז מה כן, אנחנו לא רואים שאתם עושים דבר. קראנו על הצעת חוק שעומדת ותלויה חודשים רבים כאבן שאין לה הופכין". ראבילו השיב לסולברג, "אני אפרט בהמשך איפה עומדת הצעת החוק. אבל קודם אני אבהיר כי אין סמכות לבית המשפט הנכבד לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית". השופטת וילנר ציינה כי ראבילו ציטט דעת יחיד, "השופט לוין היה היחיד משופטי אותו הרכב שסבר שלבית המשפט אין סמכות. כל יתר השופטים סברו שיש לו סמכות, גם אם צריך להפעיל אותה רק במקרים נדירים.
השופט גרוסקופף הוסיף והקשה על ראבילו, "הסמכות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית היא של הממשלה. אין על זה מחלוקת, אבל האם אנחנו לא צריכים להגיד במקרים חריגים לממשלה 'את לא נוהגת בצורה סבירה'". אך ראבילו לא ויתר "מה כבודכם רוצים, להוציא צו ושנגיד לשרים אתם לא צריכים להצביע כי בג"ץ החליט על הקמת ועדת חקירה? שתחליפו את הממשלה? בג"ץ כבר חייב את הממשלה לדון בהקמת הוועדה והממשלה החליטה שלא להקים"
וילנר תהתה שוב, "לעמדתך, לעולם לא תהיה סמכות לבית המשפט להתערב בהקמת ועדת חקירה ממלכתית?", וראבילו השיב לה על כך בחיוב, "אני חושב שלא. הממשלה נתונה לביקורת הציבור וגם הכנסת יכולה לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית".
סולברג ציין שיש בעיה בעמדת הממשלה ותהה "האם החלטת הממשלה אינה קיצונית? מה לא קיצוני בעמדתה של הממשלה ובהתנהלותה?", אך ראבילו התעקש וטען כי עמדתה של הממשלה איננה בעייתית אף שהיא איננה צועדת גם במסלול חקירה חילופי, "הממשלה תמיד אמרה שאין סמכות לבג"ץ להתערב. והתנהלותה לגמרי סבירה".
במענה לשאלות השופטים ציין עו"ד ראבילו כי הפסקת האש שברירית והלחימה יכולה להתחדש בכל יום. לדבריו, כל עוד מתנהלת לחימה אין מקום להתחלת חקירה "הזמן להקמת ועדה הוא אחרי שננצח בכל החזיתות". בתגובה להצהרה הזו אמרה השופטת וילנר, "זו הטלת פצצה בעיני. מה הנימוק המשפטי לעמדה הזו?".
בהמשך ציין ראבילו כי ח"כ אריאל קלנר שמקדם את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה, מנהל שיח רצוף עם קבוצה של פרופסורים שנמצאים בקשר עם חברי כנסת מהאופוזיציה, במטרה לגבש הסכמה רחבה להצעת החוק, "יש סיכוי להגיע להסכמה. הכוונה שלנו היא שעד סוף מושב הקיץ הצעת החוק להקמת הוועדה תעבור בכנסת". ראבילו הוסיף ששוחח בנושא גם עם יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן, וכי זה עדכן אותו שהדבר אפשרי.
לפני הדיון
בחודש נובמבר האחרון הוציא ההרכב המקורי שלטיפולו נמסרו העתירות צו על תנאי. "ניתן בזה צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא תפעל ממשלת ישראל בהתאם לסמכותה בסעיף 1 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1969, ותורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית אשר תבחן באופן עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי את מכלול האירועים בכל הקשור למתקפת 7 באוקטובר 2023", קבעו השופטים דוד מינץ, אלכס שטיין ויחיאל כשר. ב-19 בינואר, לאחר הגשת תצהירי התשובה, פרסמו השופטים החלטה נוספת לפיה, "מכוח סמכותנו לפי סעיף 26(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ראינו להורות על הרחבת ההרכב שידון בהתנגדות לעשיית הצו על-תנאי למוחלט לשבעה שופטים. התיק ייקבע לדיון בהקדם בכפוף לאילוצי היומן. התיק יועבר לנשיא לקביעת ההרכב". מאואחר יותר העביר עמית לשופט סולברג את קביעת ההרכב, מאחר שעל פי חוק נשיא בית המשפט העליון הוא הממנה את חבריה של ועדת חקירה ממלכתית. סולברג אף יושב בראש ההרכב המורחב הדן הבוקר בעתירות.
כזכור, עמדת היועצת המשפטית לממשלה, אשר הוגשה לבג"ץ, מבקשת מהשופטים למעשה לקבל את העתירה. לדבריה, "בהתאם לדין הקיים, ועדת חקירה ממלכתית היא באופן מובהק, הכלי המשפטי המתאים והייעודי לחקירת אירועי 7 באוקטובר והמלחמה. לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, מנגנון זה – על מאפייניו שנקבעו בחקיקה ובראש ובראשונה עצמאותו המקצועית המלאה וניתוק הזיקה הפוליטית – הולם את תכליתה של החקירה, את מאפייניה חסרי התקדים, את הנסיבות החריגות והקיצוניות שעליה לחקור, כמו גם את חשיבותה הציבורית ואת חיוניותה. מאפייניה הייחודיים של ועדת חקירה ממלכתית, כפי שעוצבו בחוק, מאפשרים קיומה של חקירה מקצועית, אפקטיבית ובלתי תלויה. קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות וקיצוניות יותר מאירועי 7 באוקטובר והמלחמה, המצדיקות – ואף מחייבות – קיומה של ועדת חקירה בעלת מאפיינים אלה, שתוכל להגיע לחקר האמת ולהפקת לקחי אמת, ובמידת הצורך גם להטיל אחריות אישית לכשלים".
הממשלה טענה מנגד שאין מקום לפרש את החוק שלא לפי לשונו, ולצמצם את שיקול הדעת הרחב שהעניק לה המחוקק בהקשר זה. "לעמדת הממשלה, אין כל בסיס משפטי להפיכת הצו על תנאי למוחלט ועל בית המשפט הנכבד לדחות את העתירות. יצוין, כי הממשלה סבורה שעם כל הכבוד הראוי, דינן של העתירות דחייה על הסף, וממילא דינן של העתירות דחייה מוחלטת לגופו של עניין... הפיכת הצו על תנאי למוחלט, תפרק את עיקרון הפרדת הרשויות ותפגע באיזון שקבע המחוקק, פגיעה, שעם כל הכבוד, אינה בסמכותו של בית משפט נכבד זה".
עוד כתבות בנושא
בתגובה נטען עוד כי "במצב החוקי הקיים כיום, מצד אחד בסמכות הממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית עם סמכויות מלאות של ועדת חקירה על פי חוק ועדות חקירה אולם קיים חשש שוועדה מעין זו לא תזכה לאמון חלקים רחבים בציבור (ובעיקר הציבור הנמנה על מצביעי מפלגות האופוזיציה). מצד שני באפשרות הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית על פי חוק ועדות חקירה, אולם גם ועדה זו לא תזכה לאמון חלקים רחבים בציבור (ובעיקר הציבור הנמנה על מצביעי מפלגות הקואליציה). לאחר ששקלה את כל השיקולים שעמדו בפניה, הממשלה מקדמת בפועל חקיקה שתאפשר הקמת ועדת חקירה ממלכתית - לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת התשפ"ד (טבח 7 באוקטובר 2023). ועדה זו תוקם על פי העקרונות שהנחו את הקמת ועדת החקירה בארה"ב לאחר אסון ה- 11 בספטמבר 2001". "האם ניתן לדחות עמדה זו של ממשלה נבחרת, שקיבלה אישור פעם אחר פעם מרוב חברי הכנסת בסוגיה זו, ושנסמכת על וועדה שהוקמה בארה"ב בנסיבות מצערות דומות ולקבוע כי יש לבטל את העמדה, משום שמדובר כביכול בשיקול דעת שחורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות הרחב שיש לממשלה?!", הוסיפו עורכי דינה של הממשלה.