הרכב מורחב של תשעה שופטי בית המשפט העליון מקיים דיון בארבע עתירות המבקשות להורות לראש הממשלה לפטר את השר איתמר בן גביר מתפקיד כשר לביטחון לאומי. חברי ההרכב הם השופטים יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, חאלד כבוב ויחיאל כשר. בהתאם להחלטת הרכב השופטים הדיון מצולם ומשודר בשידור ישיר ומנגד נאסרה כניסת קהל לאולם.
בהחלטת השופטים שניתנה בימים האחרונים נאמר כי "אנו סבורים כי קיים חשש מבוסס לכך שהדיון... עלול להיות מלווה בהפרעות, בהתפרעויות או בהתפרצויות בדרגה שצפויה להקשות באופן ממשי על ניהולו התקין. בנסיבות אלה, ובהינתן החלטתנו מיום 10.4.2026, שבגדרה נקבע כי הדיון בהליכים שבכותרת יצולם וישודר בשידור חי – באופן הנותן מענה הולם לעקרון פומביות הדיון במובנו הרחב – מצאנו להורות כי תוגבל הנוכחות הפיזית באולם בית המשפט לעורכי הדין, לנציגי התקשורת ולמורשי כניסה. הצדדים מתבקשים להיערך בהתאם". בהחלטה נקבעה גם מסגרת הזמנים לשמיעת הטיעונים מטעם הצדדים.
עוד כתבות בנושא
לקראת הדיון הגישו חלק מהצדדים את עיקרי הטיעון לבית המשפט. בעיקרי הטיעון מטעמה של היועצת המשפטית לממשלה נטען כי יש לקבל את העתירות ולהוציא צו המורה לראש הממשלה להעביר את השר בן גביר מתפקיד השר לביטחון לאומי. לדבריה, "הפרה מתמשכת ושיטתית של עקרון היסוד בדבר עצמאות המשטרה ועקרונות יסוד הכרוכים בו, ובראשם זכויות האדם ושלטון החוק, ערכי יסוד של הדמוקרטיה הישראלית, עשויה להקים חובה להעברת השר מכהונתו בתפקיד הספציפי של השר לביטחון לאומי".
הכי מעניין
מנגד, בתגובה שהוגשה מטעמם של ראש הממשלה והממשלה, באמצעות עו"ד מיכאל ראבילו, התבקש בג"ץ לדחות את העתירות מכל וכל. "עמדת ראש הממשלה והממשלה היא כי דין העתירות היה להידחות כבר על הסף. זאת,
השר לבט"פ, איתמר בן גביר ומפכ"ל המשטרה דני לוי | צילום: Arie Leib Abrams/Flash90
בעיקר בשל היעדר כל עילה משפטית להתערבות חריגה וקיצונית באקט החוקתי הראשון במעלה שהוא - הרכבה של הממשלה הנבחרת כפי שזה נקבע בדין על ידי כנסת ישראל, הממשלה והעומד בראשה, ולאור המשמעויות האנטי דמוקרטיות, שפוגעות בהפרדת הרשויות, בעקרונות הממשל התקין, בדין ובפסיקה. אל לו לבית המשפט הנכבד להיעתר לעתירות המבקשות להביא ליצירת תקדים של התערבות שיפוטית בקביעת שרי הממשלה בשל התנגדות אידיאולוגית למדיניות אותה מקדם השר לביטחון לאומי".
עוד כתבות בנושא
עוד נטען בתגובה מטעם ראש הממשלה כי "ניסיון לקבוע כי ניתן לכפות בהחלטה שיפוטית פיטורי שר מהממשלה בשל עמדתו האידיאולוגית וניסיונו לקבוע מדיניות במשרד עליו הוא מופקד, היא תקדים מרחיק לכת שהעותרים והיועצת מבקשים שבית המשפט יקבע. קביעה כאמור עלולה לפתוח פתח למדרון חלקלק ומסוכן. אם תתקבל עמדת העותרים בעניינו של השר לביטחון לאומי בשל אי - הסכמה למדיניותו, מה ימנע בעתיד הגשת עתירות דומות להדחתם של שר המשפטים, שר התקשורת, שר האוצר ואחרים, אך ורק משום שמדיניותם אינה לרוחם של גורמים שונים? קבלת העתירה תהא משמעה, כי בית המשפט הנכבד ייטול על עצמו, הלכה למעשה, תפקיד פעיל ומשמעותי בזירה הפוליטית ללא כל סמכות בדין, ויהפוך לכתובת לעתירות חוזרות ונשנות שמטרתן לעצב את הרכב הממשלה בהתאם להעדפותיהם של עותרים שונים. תוצאה זו חותרת תחת עקרונות היסוד של שיטת המשטר ואין להשלים עמה".