הרכב מורחב של תשעה שופטי בית המשפט העליון קיים דיון בארבע עתירות המבקשות להורות לראש הממשלה לפטר את השר איתמר בן גביר מתפקיד כשר לביטחון לאומי. חברי ההרכב הם השופטים יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, חאלד כבוב ויחיאל כשר. בהתאם להחלטת הרכב השופטים הדיון מצולם ומשודר בשידור ישיר ומנגד נאסרה כניסת קהל לאולם.
בפתח הדיון הוצא מהאולם ח"כ אלמוג כהן לאחר שקרא לעבר השופט עמית היושב בראש ההרכב "חתמת כבר על ניגוד ענינים?".
לאחר מכן השמיע עמית דברי פתיחה לדיון, "לפנינו מונחות העתירות שעוסקות בדרישה מראש הממשלה להפעיל את סמכותו לפי סעיף 22 ב' לחוק יסוד: הממשלה, ולהורות על הפסקת כהונת הכנסת של השר בן גביר ופיטוריו מתפקידו כשר לביטחון לאומי. ביסוד העתירות הללו עומדת, בין היתר, טענה בדבר מעורבות ישירה ופסולה של השר בן גביר בתחום המבצעי והחקירתי, ובהשפעה פסולה על תפקודה ועצמאותה של משטרת ישראל. ביום רביעי, ב-4 בפברואר 2026, ניתן צו על תנאי בעתירות, והמשיבים נדרשו לנמק מדוע לא תופסק כהונתו של השר בן גביר על רקע החשדות הללו. המשיבים לעתירות הגישו את תשובותיהם, והיועצת המשפטית לממשלה סבורה שיש לתת צו מוחלט בעתירות, בעוד ראש הממשלה והשר לביטחון לאומי מתנגדים לכך".
הכי מעניין
השר לבט"פ, איתמר בן גביר ומפכ"ל המשטרה דני לוי | צילום: Arie Leib Abrams/Flash90
עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג בדיון את נתניהו, פתח את דבריו בציטוט פסק דין של השופט סולברג, וטען כי בית המשפט איננו מוסמך מוסדית ולפחות צריך למשוך את ידיו מעיסוק בעתירות מעין אלו.
בתגובה הקשה השופט עמית, "אתם טוענים שלבית משפט אין סמכות בכלל לדון בשאלה של הדחתו או העברתו של שר. השאלה שלי מה יום מיומיים? אני ספרתי במצטבר 16 מקרים, 16 מקרים שבהם בית המשפט דן במינוי שר או בהעברת שר מתפקידו וכולי. אני אתן דוגמה שבעיניי היא דוגמה בולטת. בקהל יושב מזכיר הממשלה, עו"ד פוקס. הוא הגיש עתירה נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט על כך שיימנע מלפטר שני שרים, השר בנימין אלון והשר אביגדור ליברמן. בית המשפט ישב פה באולם, זה היה על רקע פוליטי מובהק. ובית המשפט לא רק שלא (במירכאות) זרק אותו מהמדרגות, אלא בית המשפט דן בזה. השמיים לא נפלו, אף אחד לא הזדעזע, פשוט לא קרה כלום. וכאן משני הצדדים, גם אצלכם וגם אצל השר בן גביר, כזה זעזוע, כאשר הדברים האלה נעשו גם בבית המשפט הישראלי."
עוד כתבות בנושא
ראבילו טען בתשובה כי גם אם בעבר הדבר נטען, אין מקום לדיון כזה ובוודאי שלא להרחבה נוספת של הלכת דרעי-פנחסי, "סעיף 22 ב' לחוק יסוד: הממשלה קובע כך: 'ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להעביר שר מכהונתו'. הסמכות לפטר שרים על פי החוק נתונה לראש הממשלה ולא למישהו אחר. ראש הממשלה הוא זה שאחראי בפני ציבור הבוחרים להחלטות שלו, והוא עומד... בגלל אי-יציבות שלטונית כל כמה חודשים, עכשיו במהלך השנה הקרובה, מה שלא יהיה, הממשלה תעמוד למבחן הבוחר. בית המשפט הנכבד הזה, בבג"ץ 3095/15 ובבג"ץ 4267/93, קבע את העיקרון הידוע שלפיו 'כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד'. בהלכה הידועה כ'הלכת דרעי-פנחסי', נקבע שכאשר מוגש כתב אישום בעבירה חמורה נגד שר או סגן שר, קמה כביכול חובה לראש הממשלה להעביר את השר או סגן השר מכהונתו. כאשר ראש הממשלה מסרב לנהוג בדרך הזו, קבע בית המשפט שמדובר בחוסר סבירות קיצוני שמצדיק התערבות בפסק דין. ידועים לי כמובן דברי כבודכם בפסק דין הטלת המנדט בבג"ץ 2592/20, 'התנועה לאיכות השלטון נגד היועץ המשפטי לממשלה ואחרים'. שם נקבע כי הלכת דרעי-פנחסי עדיין חיה ובועטת. אבל אני אנסה לדון בהתפתחויות שלדעתי מצדיקות את שינוי ההלכה. אני אנסה לשכנע שיש לשנות את הלכת דרעי-פנחסי לפני שנצלול לתיק שלנו ולפני שנדון בטענה שאני יותר התמקדתי בה - חוסר השפיטות המוסדית שיש בדיון שלפנינו".
"אנחנו רוצים לנסות לטעון בפני כבודכם, שלאור תיקון מספר 3 לחוק יסוד: השפיטה, שבו באה הכנסת המכוננת (במקרה הזה) וביטלה את עילת הסבירות במפורש גם לגבי מינויים - שכמובן בדעת רוב, בית המשפט הנכבד הזה ברוב דחוק של 8 מול 7 החליט לבטל את התיקון - אז גם כשמחליטים לבטל תיקון של הכנסת, אין שום ספק שהיום אין את הטיעון שאומר 'אי אפשר לומר שבוטלה הלכת דרעי-פנחסי כי המחוקק לא רצה והוא לא אמר, ואילו היה רוצה לומר הוא היה מבטל את זה במפורש'. היום המחוקק אמר בפה מלא ועל כל במה אפשרית: 'אנחנו לא חושבים שלבית המשפט הנכבד הזה יש סמכות להורות לראש הממשלה לפטר שר'", הוסיף ראבילו.
ח"כ טלי גוטליב הוצאה מהדיון לאחר שלטענת השופט עמית הפריעה לדיון. גוטליב מחתה על הוצאתה וצעקה "העם רואה אתכם. תתבישו לכם. הרסתם את בית המשפט העליון. מה אתם עושים? על מה אתם מוציאים אותי? אני מורדידה את הראש בבושה". לאחר מכן הורה עמית להוציא מהאולם גם את ח"כ סון הר מלך, וזו קמה, הפטירה: "חבורה של פחדנים" ויצאה. בהמשך הוצאה מהאולם גם השרה עידית סילמן.
"אין לכם סמכות ואין לכם סמכות לקבוע שיש לכם סמכות"
עו"ד דוד פטר, המייצג בדיון את השר איתמר בן גביר, פתח את טיעונו בקביעה הנחרצת "אין לכם סמכות. יתרה מזו, אין לכם סמכות לקבוע שיש לכם סמכות. כל משחקי השפה לא יהפכו את היעדר הסמכות לסמכות".
בתגובה תקף השופט שטיין, וציין כי לא ניתן להתעלם מלשון סעיף 15 לחוק יסוד השפיטה. בתגובה טען עו"ד פטר כי זו פרשנות שגויה של סעיף 15, והוסיף כי "מי שקובע במדינת ישראל ובכל דמוקרטיה מוכרת ומתועדת, מי יהיו חברי הרשות המבצעת, זה הציבור מאחוריי ולא השופטים שלפניי. הציבור שכאן. לא רק שאין בידכם כל עילה משפטית מוכרת בדין הישראלי, ולא רק שלבית המשפט אין סמכות, הסיטואציה שלנו חמורה בהרבה. מבקשים מבית המשפט כאן לתת פסק דין בלתי חוקי. כלומר, מבקשים מבית המשפט להפר את החוק. ולהעמיד את החברה הישראלית בפני מבחן לא הוגן, התמודדות עם פסיקה בלתי חוקית בעליל, בנוגע לליבת הזכויות הדמוקרטיות האזרחיות. הריבון כבר הכריע בסעיף 6 לחוק יסוד הממשלה, מי יכול לכהן כשר".
עוד כתבות בנושא
בטיעוניו הזכיר פטר את פרסומו של העיתונאי אבישי גרינצייג בנושא ההנחיה שנתנה היועמ"שית לראש השב"כ לאסוף מידע על השר בן גביר, "כאשר השר בן גביר עלה להר הבית בתשעה באב, התפרסם סרטון, וברקע של הסרטון, בצידו, רואים יהודים משתחווים בהר הבית. הדבר הזה עורר איזו מיני סערה תקשורתית. הדבר הזה הוביל את היועצת לאיזה מסע שכנוע עצמי שיש כאן סכנה ממשית למדינה בכהונת השר. הדבר הזה הוביל לרתימת ראש המשטרה החשאית לחקירות פוליטיות פסולות. וכשכל הדבר הזה נחשף, שכל המדיניות הזאת – שגם אם עושים שינויים בפועל במציאות, ואתם שואלים? כן! התשובה היא כן רבתי: השר בן גביר שינה את המצב בהר הבית. שינה גם שינה! למה צריך לפחד לומר זאת?"
"בשביל זה הוא נבחר. ומי שהיה אמור לרדת בפיג'מה באמצע הלילה להגן על זכויות יהודים בהר הבית זה בית המשפט הנכבד הזה, אלא שבענייננו מי שהגן על זכויות אדם במדינת ישראל זה נבחר ציבור. הוא הגן על זכויות יהודים, שינה במידת מה, וודאי – יש עוד הרבה עבודה לעשות. אלא שכל המדיניות הזאת היא מדיניות ממשלתית, ראש הממשלה אומר זאת בעצמו, זה בתיאום עם ראש הממשלה. אבל היועצת מדברת על מדיניות, ובזה היא צודקת. והיא עוד מציעה לבית המשפט במעמד צד אחד להגיש מסמכים חסויים? ועד עכשיו לא שמענו שום התייחסות מצד היועצת על כל הפארסה הזאת. על זה גררתם את כולנו לדרמה המשפטית הזאת?", תהה פטר.
עוד כתבות בנושא
בהחלטת השופטים בנוגע לסגירת האולם לציבור נאמר כי "אנו סבורים כי קיים חשש מבוסס לכך שהדיון... עלול להיות מלווה בהפרעות, בהתפרעויות או בהתפרצויות בדרגה שצפויה להקשות באופן ממשי על ניהולו התקין. בנסיבות אלה, ובהינתן החלטתנו מיום 10.4.2026, שבגדרה נקבע כי הדיון בהליכים שבכותרת יצולם וישודר בשידור חי – באופן הנותן מענה הולם לעקרון פומביות הדיון במובנו הרחב – מצאנו להורות כי תוגבל הנוכחות הפיזית באולם בית המשפט לעורכי הדין, לנציגי התקשורת ולמורשי כניסה. הצדדים מתבקשים להיערך בהתאם". בהחלטה נקבעה גם מסגרת הזמנים לשמיעת הטיעונים מטעם הצדדים.
לקראת הדיון הגישו חלק מהצדדים את עיקרי הטיעון לבית המשפט. בעיקרי הטיעון מטעמה של היועצת המשפטית לממשלה נטען כי יש לקבל את העתירות ולהוציא צו המורה לראש הממשלה להעביר את השר בן גביר מתפקיד השר לביטחון לאומי. לדבריה, "הפרה מתמשכת ושיטתית של עקרון היסוד בדבר עצמאות המשטרה ועקרונות יסוד הכרוכים בו, ובראשם זכויות האדם ושלטון החוק, ערכי יסוד של הדמוקרטיה הישראלית, עשויה להקים חובה להעברת השר מכהונתו בתפקיד הספציפי של השר לביטחון לאומי".
מנגד, בתגובה שהוגשה מטעמם של ראש הממשלה והממשלה, באמצעות עו"ד מיכאל ראבילו, התבקש בג"ץ לדחות את העתירות מכל וכל. "עמדת ראש הממשלה והממשלה היא כי דין העתירות היה להידחות כבר על הסף. זאת,
בעיקר בשל היעדר כל עילה משפטית להתערבות חריגה וקיצונית באקט החוקתי הראשון במעלה שהוא - הרכבה של הממשלה הנבחרת כפי שזה נקבע בדין על ידי כנסת ישראל, הממשלה והעומד בראשה, ולאור המשמעויות האנטי דמוקרטיות, שפוגעות בהפרדת הרשויות, בעקרונות הממשל התקין, בדין ובפסיקה. אל לו לבית המשפט הנכבד להיעתר לעתירות המבקשות להביא ליצירת תקדים של התערבות שיפוטית בקביעת שרי הממשלה בשל התנגדות אידיאולוגית למדיניות אותה מקדם השר לביטחון לאומי".
עוד נטען בתגובה מטעם ראש הממשלה כי "ניסיון לקבוע כי ניתן לכפות בהחלטה שיפוטית פיטורי שר מהממשלה בשל עמדתו האידיאולוגית וניסיונו לקבוע מדיניות במשרד עליו הוא מופקד, היא תקדים מרחיק לכת שהעותרים והיועצת מבקשים שבית המשפט יקבע. קביעה כאמור עלולה לפתוח פתח למדרון חלקלק ומסוכן. אם תתקבל עמדת העותרים בעניינו של השר לביטחון לאומי בשל אי - הסכמה למדיניותו, מה ימנע בעתיד הגשת עתירות דומות להדחתם של שר המשפטים, שר התקשורת, שר האוצר ואחרים, אך ורק משום שמדיניותם אינה לרוחם של גורמים שונים? קבלת העתירה תהא משמעה, כי בית המשפט הנכבד ייטול על עצמו, הלכה למעשה, תפקיד פעיל ומשמעותי בזירה הפוליטית ללא כל סמכות בדין, ויהפוך לכתובת לעתירות חוזרות ונשנות שמטרתן לעצב את הרכב הממשלה בהתאם להעדפותיהם של עותרים שונים. תוצאה זו חותרת תחת עקרונות היסוד של שיטת המשטר ואין להשלים עמה".