שופטי בג"ץ יצחק עמית, נועם סולברג, דפנה ברק-ארז, יעל וילנר ועופר גרוסקופף, הוציאו הבוקר (רביעי) צו על תנאי בשורת העתירות הדורשות מראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפטר את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. בהחלטת השופטים נכתב כי לאחר שעיינו בכתבי הטענות מטעם הצדדים, בשל היעדר התייחסות לגופו של עניין מטעם ראש הממשלה - מצאנו להורות על מתן צו על-תנאי המופנה לראש הממשלה, המורה לו לבוא וליתן טעם מדוע לא יורה על העברתו של איתמר בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי. זאת מבלי להתייחס לטענות הנוגעות לפעולות השר בתחום החקירות והמינויים".
עוד כתבות בנושא
הדיון בעתירות נקבע ל-24 במרץ. בהמשך לכך ציינו השופטים כי "בשים לב לטיבן ולכובד משקלן של הסוגיות העומדות להכרעה, מצאנו להורות על הרחבה נוספת של ההרכב לתשעה שופטים". שופטי ההרכב המורחב הם יצחק עמית; נועם סולברג; דפנה ברק-ארז; יעל וילנר; עופר גרוסקופף; אלכס שטיין; גילה כנפי-שטייניץ; חאלד כבוב; יחיאל כשר.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, פרסם בחשבון ה-X שלו לאחר החלטת השופטים: "אין לכם סמכות. לא תהיה הפיכה".
הכי מעניין
שר המשפטים, יריב לוין, הגיב: "הפירומנים בבג"ץ כבר מזמן מתנהגים כאילו הם הממשלה, הם הכנסת, ועכשיו הם גם מחליפים את העם. בלי סמכות ולו קלושה בחוק, בסתירה מוחלטת לעקרונות הבסיסיים ביותר של כל דמוקרטיה, הם יוצרים במו ידיהם משבר חוקתי חסר תקדים. הממשלה כולה חייבת להתייצב מאחורי ראש הממשלה, ולומר עד כאן. מי שמפטר שרים הוא ראש הממשלה, ורק הוא".
נציין כי בתגובה המקדמית לעתירות אותה הגיש בן גביר, באמצעות עו"ד דוד פטר המייצג אותו, האשים השר את היועצת המשפטית לממשלה בניסיון להדיח נבחר ציבור ממניעים פוליטיים ואישיים, תוך שימוש בשיטות שהוא מגדיר כ"מאפיוזיות".
במרכז הטיעון עמד ניגוד עניינים חריף, לטענת השר, בין היועמ"שית לבינו. המסמך מציין כי השר קרא בפומבי לפיטוריה של היועמ"שית מיום הקמת הממשלה ועד היום. על רקע זה, נטען כי "אין לקבל תרחיש בו נחקרת פוטנציאלית תגיש לבית המשפט עמדה משפטית בשאלת כהונתו של השר האמון על משטרת ישראל". השר רומז כי עמדתה של היועמ"שית נגועה ברצון לנקמה פוליטית או בהגנה עצמית מפני מי שעשוי להוביל לפיטוריה.
השר תקף גם את עצם הגשת העתירות, בהיעדר כל תשתית ראייתית או פלילית המקובלת במקרים של הדחת שרים. "בענייננו הרשעה אין, כתב אישום אין, הודעה על הגשת כתב אישום אין, חקירה אין, בדיקה אין, דו"ח ציבורי אין – אזי עתירה מניין?!", נכתב בסעיף 62. לטענת השר, הוא מקפיד לפעול במסגרת הדין בלבד, וזו הסיבה שהיועמ"שית לא הצליחה לפתוח נגדו אפילו בבדיקה פלילית – פשוט "כי אין על מה".
אחת הנקודות המרכזיות בתגובה נגעה לסוגיית הר הבית. השר טען כי היועמ"שית מנסה להדיחו רק כי הוא "מצליח לקדם מדיניות שהיא לא אוהבת". בניגוד לטענות על "פעולה על דעת עצמו", חושף המסמך כי ראש הממשלה גיבה את השר בישיבת הממשלה האחרונה (4.1.2026) ואמר כי השינויים שמוביל השר נעשים בתיאום מלא איתו ואינם משנים את הסטטוס קוו.
התגובה כללה גם טענות קשות על התנהלות "המשטרה החשאית" (השב"כ) והיועמ"שית, שלטענת השר כלל לא טרחה לברר את העובדות מולו או מול ראש הממשלה לפני שפעלה. השר מציין כי הוא נפגש עם ראש הממשלה לפגישות ארוכות של חמש-שש שעות לצורך תיאום בנושא הר הבית, וכי המדיניות שלו דווקא חיזקה את זכויות היהודים מבלי להוביל ל"הבערת המזרח התיכון", כפי שהתריעו "נביאי הזעם".
חלקו החריף ביותר של המסמך עוסק בסוגיית המינויים במשטרה, ובפרט בפרשת רפ"ק רינת סבן. השר טוען כי הייעוץ המשפטי לממשלה ניסה לאיים עליו לקדם קצינה ספציפית ללא הליך תקין. "נעשה ניסיון מאפיוזי לאיים ... על השר לביטחון לאומי לקדם קצינה ספציפית". השר מוסיף כי האיומים הללו הועלו על הכתב במפורש: "או שהשר מקדם את העוזרת האישית של ראש אח"מ ... או שהייעוץ המשפטי לממשלה יפעל לסכל את כהונתו". השר מבהיר כי לא ייכנע ללחצים אלו, שכן סמכות המינויים היא לב סמכותו המיניסטריאלית.
לסיכום, השר הזהיר כי קבלת העתירות תהווה תקדים מסוכן שאין לו "אח ורע בתולדות הדמוקרטיות המערביות" – הדחת שר מכהן בצו שיפוטי ללא בסיס פלילי. לטענתו, "מדובר ברמיסה של זכויותיהם הפוליטיות של למעלה מחצי מיליון מצביעי מפלגתו ומיליוני מצביעי הקואליציה".