שופטי בג"ץ - יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק ארז - הורו למדינה להשיב עד ל-15 בפברואר האם חל שינוי במדיניות בנוגע למניעת ביקורי הצלב האדום אצל מחבלים כלואים, ואי העברת מידע אודות מחבלים הכלואים בישראל לצלב האדום. בהחלטה ציינו השופטים, כי בתגובת המדינה לעתירת האגודה לזכויות האזרח נגד ניתוק הקשר עם הצלב האדום, צוין קשר מפורש בין החזקת חטופים חללים בעזה ובין מדיניות זו.
עוד כתבות בנושא
בהחלטה ציטטו השופטים מתוך פסקה 15 לכתב התשובה שהוגש מטעם הממשלה לעתירה את הדירקטיבה אותה קבע ראש הממשלה, "ראשית, יש למנוע ביקורים של הצל"א ביחס לכלל הכלואים המוחזקים בשירות בתי הסוהר ובצה"ל, עד להשבת כלל החטופים החללים לישראל. שנית, שירות בתי הסוהר וצה"ל לא יעבירו מידע לצל"א על כלואים עד להשבת כלל החטופים החללים לישראל, פרט למידע על שמות הכלואים ועצם החזקתם (ללא מיקום), וגם זאת רק בעניינם של כלואים שאינם מרצועת עזה ואינם משויכים לחמאס או לג'יהאד האסלאמי".
"בשים לב לאמור ובהמשך להתפתחויות שחלו בהקשר זה בימים האחרונים, המשיבים יגישו עד ליום 15.2.2026 הודעת עדכון ובה יבהירו אם חל שינוי במדיניות הנוהגת", ציינו השופטים כשהם רומזים להשבת החלל רן גואילי הי"ד בשבוע שעבר, והוסיפו כי "בהתחשב בהתמשכות ההליך, יש לצפות כי ייעשה מאמץ לעמוד במועד האמור".
הכי מעניין
נציין כי העתירה הוגשה בפברואר 2024, חודשים ספורים לאחר ה-7 באוקטובר, בידי ארבעה ארגוני שמאל קיצוני ישראליים: האגודה לזכויות האזרח בישראל, רופאים לזכויות אדם – ישראל, המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר ז"ל, ו'גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע'. בעתירה נטען בין היתר כי ההחלטה להפסיק, לראשונה ובאופן גורף, את הביקורים של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום אצל כלל האסירים והעצורים הפלסטינים שמוחזקים בידי צה"ל ושב"ס, ואף להפסיק את העברת המידע בנוגע לאסירים ולעצירים כאלו לצלב האדום, "מנוגדת לחובותיה" של מדינת ישראל לפי הדין הבינלאומי.
"החובה המוטלת על המשיבים לאפשר את ביקורי הצלב האדום אצל כלל העצורים והאסירים הפלסטינים הכלואים בידי ישראל מעולם לא הייתה שנויה במחלוקת, והיא מעוגנת הן במשפט הבינלאומי והן במשפט הישראלי. ישראל מכירה בחובה זו ומימשה אותה באופן רציף מאז 1968. חובה זו חלה תמיד, אולם היא חלה ביתר שאת בזמן מלחמה כשהחשש לפגיעה בזכויותיהם של אזרחי אויב גבוה במיוחד ומחייב מעורבות של גורם חיצוני נייטרלי בפיקוח על תנאי הכליאה", נאמר בעתירה. העותרים הוסיפו וטענו כי מניעת הביקורים הביאה לפגיעה בזכויותיהם של העצורים והאסירים הפלסטינים הכלואים בישראל.
המדינה הציגה מנגד את עמדתה בדיון חסוי, אך בכתב התשובה הרשמי ציינה בין היתר כי "להערכת שירות הביטחון הכללי קיים אינטרס בטחוני מובהק, בעת הזו, שלא למסור מידע מלא אודות פלסטינים המוחזקים בידי ישראל, או לאפשר ביקורים של גורם חיצוני, עד להשבת כלל החטופים לישראל". בתגובה צוין עוד כי "לצד הדירקטיבה של ראש הממשלה, פועלים מנגנוני ביקורת ובקרה מגוונים במתקני הכליאה בהם מוחזקים כלואים ביטחוניים, שאינם מבוססים על ביקורי הצלב האדום, ובכלל זאת גם ביקורים של שופטי בית המשפט הנכבד".