חוות דעת משפטית נשלחה אמש מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה, על דעת היועצת המשפטית לממשלה, ליו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ח"כ בועז ביסמוט. חוות הדעת שחוברה בידי המשנים ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, מציגה עמדה ראשונית המתנגדת בתוקף להצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ו-2025, שהונחה על שולחן ועדת החוץ והביטחון מטעם יו"ר הוועדה.
עוד כתבות בנושא
בפתח חוות הדעת מציגים השנים את המציאות הביטחונית והמשקית החמורה, שהשתנתה מן היסוד מאז 7 באוקטובר 2023. לדבריהם, מדינת ישראל מצויה במלחמה, וצרכי הביטחון שלה גדלו משמעותית. הצבא נמצא בחוסר של כ-12,000 חיילים בשירות חובה, רובם ללוחמה, והנטל נופל באופן חריג וכבד על מערך המילואים, בעלות משקית אדירה.
השניים מוסיפים ומציינים כי מזה שתיים וחצי חובת הגיוס לצה"ל חלה באופן שוויוני על כלל תלמידי הישיבות. זאת מאז פקע פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון ביולי 2023. אלפים מתלמידי הישיבות הללו כבר הוכרזו כמשתמטים, פסיקות בג"ץ קבעו כי המדינה אינה מוסמכת לממן לימודים בישיבות של חייבי גיוס שמפרים את חובתם, והטבות שונות נשללו מהם. בית המשפט אף חייב את הממשלה לגבש תוכנית אפקטיבית לגיוסם ואת הצבא לנקוט צעדי אכיפה פליליים אישיים כלפי המשתמטים.
הכי מעניין
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90
הייעוץ המשפטי טוען כי המתווה המוצע מתעלם מנקודות מוצא אלו והופך על פניהן את התשתית הנורמטיבית הקיימת. לטענתם של המשנים ליועמ"שית עיקרו של ההסדר הוא מתן מענה לצרכי הישיבות והשבת כספי התמיכות וההטבות לתלמידיהן, ולא פעולה אפקטיבית לעידוד הגיוס לצבא.
את הכשלים המהותיים בהצעה מחלקים לימון וסומפולינסקי לשלושה מישורים. ראשית, המודל שנקבע של יעדי גיוס, אשר לטענתם פוגע בשוויון. לדבריהם, במקום חובת גיוס אישית, שוויונית ואחידה החלה כיום, ההצעה מעניקה לכל פרט חרדי את הזכות לדחיית שירות חוזרת ונשנית עד גיל הפטור. בכך ההסדר שנקבע מקים דין ייחודי לקבוצה זו בלבד. המודל אף קובע יעד גיוס קהילתי נמוך שאינו מקרב אפילו בקירוב את צרכי הצבא המיידיים, העומדים על כ-12,000 חיילים. התוצאה של המתווה תהיה שהמדינה תתקשה לאכוף את חובת הגיוס והסנקציות הפליליות על הפרט.
במישור השני מציינים השניים כי מתווה הסנקציות שקובעת ההצעה אינו אפקטיבי. הסנקציות הכלכליות המוצעות, הקשורות לאי-עמידה ביעדי הגיוס הקהילתיים, אינן משמעותיות ובחלקן תיאורטיות. המשמעות המיידית של החוק היא דווקא השבה מיידית של הכספים והזכאויות שנשללו מהציבור החרדי מאז פקיעת פרק ג'1. דבר זה מהווה תמריץ שלילי לגיוס. מגבלות אישיות אחרות (כגון רישיון נהיגה או יציאה מהארץ) מוגבלות עד גיל 23 בלבד (נמוך מגיל הפטור המוצע) ולמעשה מקלות על המלש"ב החרדי לעומת משתמטים מכלל הציבור.
במישור השלישי תוקפים השניים את העובדה שהמתווה מביא לביטול רטרואקטיבי של צווי גיוס ותוצאותיהם. לדבריהם, ההצעה כוללת ביטול רטרואקטיבי של עשרות אלפי צווי גיוס שהוצאו, כתבי אישום והליכים משפטיים שהוגשו נגד המשתמטים החרדים. פעולה זו מהווה התערבות חקיקתית רטרואקטיבית בשיקול הדעת הצבאי, חותרת תחת שלטון החוק, פוגעת קשות בעיקרון השוויון בפני החוק ובעיקרון הפרדת הרשויות.
מסקנת חוות הדעת היא כי המתווה המוצע רחוק מלעמוד באמות המידה המשפטיות הנדרשות: פגיעתו בשוויון היא קשה, הוא אינו מקדם תכלית ראויה, ורכיביו אינם עומדים במבחני המידתיות. נדרשת רביזיה יסודית ולא תיקונים נקודתיים, שתתבסס על חובת גיוס אישית, שוויונית ואחידה, ושתיתן מענה מלא לצרכי הצבא העדכניים ולנטל הכבד המוטל על המשרתים. בנוסף, כך טוענים לימון וסומפולינסקי, קיים בהצעה גם פגם פרוצדורלי, שכן היא אינה פרי של עבודת מטה ממשלתית עדכנית, וגורמי מקצוע (כמו משרד האוצר ומערכת הביטחון) מתנגדים לה.
"ניתן לגבש הצעת חוק שתעמוד באמות המידה החוקתיו ת, שתתבסס כנקודת מוצא על חובת הגיוס האישית, האחידה והשוויונית לצבא, ותתבסס על על עבודת מטה ממשלתית בשילוב גורמי המקצוע במשרד הביטחון, משרד האוצר ומשרדי ממשלה נוספים, אשר תכלול מתווה מדורג לגיוס בני הציבור החרדי לשירות צבאי, באופן שמגשים את צרכי הצבא כתנאי ראשון ובסיסי לקבלת הטבות ומקדם את השוויון בנטל השירות, בשילוב של סנקציות אפקט יביות - אישיות ומוסדיות, ותוך הכרה של ממש בחשיבותו של ערך לימוד התורה באופן מאוזן וראוי. ההצעה הנוכחית רחוקה מלהלום דרישות יסוד אלו. היא מחריפה את הפגיעה בזכות לשוויון של הציבור המשרת ואינה עומדת במבחנים חוקתיים", מציינים לימון וסומפולינסקי בסיכום חוות דעתם.
עוד כתבות בנושא
