עורכי הדין עופר ברטל ודב גלעד כהן שיגרו מכתב למנכ"ל משרד מבקר המדינה ולמנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון במשרד המבקר, בשמו של אחד משני בכירי שב"כ לשעבר שזומנו על ידי המבקר בצו הבאה, כחלק מביקורת המבקר אודות מחדלי 7 באוקטובר. במכתב מבהירים עורכי הדין כי לקוחם לא יתייצב במשרד המבקר במועד שננקב במכתב, בין היתר משום שהוא כלל לא יהיה בארץ במועד זה.
בתגובה לטענות איש השב"כ, שאת פירוטן נביא בהמשך, מבקר המדינה זעם ופרסם הודעה חריפה במיוחד נגדו, לפיה "התנהלותו של הבכיר לשעבר בשב"כ, שמסרב לשתף פעולה עם ביקורת המדינה ואף הודיע כי לא יתייצב לזימון שהוצא כדין, היא חמורה ביותר, הן בהיותה מנוגדת לחוק והן מבחינה ערכית".
בהודעה ממשרד המבקר צוין כי "בעבר כבר נפסק בבג"ץ (ויסות המניות) כי הסמכות בהתאם לסעיף 26 היא "לחקור כל עד, בין שהוא עובד של גוף מבוקר ובין אם לאו". בענייננו אף מדובר במי שהיה בתפקיד פעיל ובכיר ביום הטבח של ה- 7.10. איש אינו ניצב מעל החוק, ומחובתו של מי שכיהן בתפקיד בכיר ביום הטבח של ה- 7.10, לשתף פעולה באופן מלא עם ביקורת המדינה".
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
עורכי דינו של בכיר השב"כ ציינו כי מכתב קודם של המבקר, שהתקבל ביום 4.12.2025, פורסם בתקשורת באופן נרחב ומתוזמן. לטענתם, זהו פרסום יזום מטעם המבקר, המהווה הפרה בוטה של חובת הסודיות הקבועה בסעיף 23 לחוק מבקר המדינה. במכתב מדגישים עורכי הדין כי סמכות הכפייה של מבקר המדינה, הקבועה בסעיף 26 לחוק המבקר, עליה מסתמך המבקר בזימונו של לקוחם, מוגבלת במפורש אך ורק לגורמים המנויים בסעיף 9 לחוק, וממילא לא חלה עליו. כל פרשנות אחרת של החוק היא לטענתם בגדר "משאלת לב שאין לה תימוכין בדין".
עורכי הדין מוסיפים וטוענים כי המבקר כלל איננו מוסמך לערוך ביקורת בנושא. בהקשר זה הם מזכירים כי ביום 16.10.2025 התקבלה החלטת ממשלה על קידום הקמת ועדה בלתי תלויה בעלת סמכויות חקירה מלאות בנוגע לאירועי 7.10 ומלחמת "חרבות ברזל". בהמשך לכך, ב-19.11.2025 הוציא בית המשפט העליון צו המחייב את הממשלה להשיב עד 4.1.2026 מדוע לא תוקם ועדת חקירה עצמאית ומקצועית לבחינת האירועים.
במקביל, ב-29.12.2025 ידון בג"ץ בעתירת הסניגוריה הצבאית הראשית בנוגע להליכי הביקורת של המבקר בתחומי הליבה. לקראת הדיון פרסמה היועצת המשפטית לממשלה את עמדתה לפיה המבקר נעדר סמכות לערוך ביקורת בנושא. לדברי עורכי הדין ברטל וכהן, כל עוד לא ניתנה החלטה שיפוטית אחרת, עמדת היועצת המשפטית לממשלה מחייבת את כלל רשויות המינהל, כולל מבקר המדינה.
"בנסיבות המפורטות לעיל, אין מנוס מהמתנה הן להחלטת הממשלה והן להכרעתו של בית המשפט העליון בנושאים שעל הפרק. אף אם יוכרע, כי ועדת חקירה אינה מייתרת את הביקורת, הרי שהיא תגדיר בבירור את גבולות הגזרה ואת המנדט אשר יוענק לכל גוף, באופן שיתרום לחקר האמת תוך שמירה על כלל זכויותיהם המהותיות והדיוניות של הגורמים אשר
יבואו לפניהם", ציינו עורכי הדין.
עוד הוסיפו עורכי הדין כי ללקוחם ישנה הזכות להיות מיוצג, גם בפני המבקר, וזכות זו טרם מומשה, "הנגישות של הח"מ – כמייצגים – לחומרים סודיים ומסווגים, עודנה מוגבלת ומסורבלת מאד. אין בידנו כל אפשרות 'לשלוף' עצמאית סימוכין שאנו מבקשים לעיין בהם. ידוע לנו, כי נעשים מאמצים כאלה ואחרים להנגיש את החומרים הנחוצים לנו לשם ביצוע מלאכתנו, אולם הדבר טרם הסתייע".
"מכל הטעמים המפורטים מעלה, לא בשלה העת לתיאום פגישה ביניכם לבין מרשנו", סיכמו ברטל וכהן.
מכתבם של ברטל וכהן נשלח כאמור בתגובה לזימון ששיגר אתמול מנכ"ל משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, תא"ל במיל' ישי וקנין, לשני בכירים לשעבר בשב"כ ובו הוראה להתייצבות לפגישת ביקורת והצגת המסמכים הרלוונטיים שברשותם, במסגרת תהליך ביקורת המדינה על כשלי 7 באוקטובר. לפי מה שנמסר מטעמו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, המכתב נשלח לעורכי הדין של השניים, לאחר שניסיונות לקבוע פגישות עימם לא צלחו. "הזימון הוא בהתאם לסעיף 26 לחוק מבקר המדינה, לפיו אי הגעה לזימון עלולה לכלול סנקציות".
עוד כתבות בנושא
