מי שנדרשת לתת תשובות לא שואלת שאלות

עצם ההתעקשות של היועמ"שית להשאיר בידיה את הפיקוח על פרשיית שדה־תימן מעלה שאלות על אמות המידה האתיות של העומדת בראש מערכת אכיפת החוק

תוכן השמע עדיין בהכנה...

גלי בהרב מיארה | יונתן זינדל - פלאש 90

גלי בהרב מיארה | צילום: יונתן זינדל - פלאש 90

לא בכל יום מגיעה לשולחנם של שופטי בג"ץ פרשה חריגה כל כך בחומרתה כמו זו שדנו בה השבוע השופטת יעל וילנר, השופט אלכס שטיין והשופטת גילה כנפי־שטייניץ. במוקד העתירות הנוגדות שהשופטים דנו בהן עמדה פרשיית הדלפת הסרטון מחומרי החקירה בפרשת שדה־תימן, וטיוח הבדיקה שנפתחה בעניין. העתירה הראשונה, שהגישו ארגון לביא וח"כ אביחי בוארון, ביקשה להפקיע לחלוטין מידי היועצת המשפטית לממשלה את הטיפול בפרשה. העתירה הנגדית, שהגישה עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית, ביקשה לבטל את החלטת שר המשפטים יריב לוין להפקיע את הפיקוח על החקירה מידי היועצת, ולהפקידו בידי השופט בדימוס אשר קולה.

שר המשפטים, לא תופתעו ודאי לשמוע, טען באמצעות עו"ד ציון אמיר שהפקדת הפיקוח בידי השופט קולה תקינה למהדרין. נציג הפרקליטות בדיון, עו"ד רן רוזנברג, שייצג גם את היועמ"שית, ביקש דווקא לקבל את עתירת משמר הדמוקרטיה.

כנהוג, שופטי העליון לא חסכו את קושיותיהם והערותיהם מן הצדדים. הן השופט שטיין, הן השופטת כנפי־שטייניץ הציגו שאלות משמעותיות הנוגעות לפן הפורמלי של המחלוקת. סוגיות של סמכות, פרשנות של סעיפי חוק והיבטים פורמליים של ניגודי עניינים נשזרו הלוך וחזור בדבריהם. אך מי שאחזה את השור בקרניו כבר בראשית הדיון הייתה השופטת וילנר, שישבה בראש ההרכב. היא עשתה זאת כשדחתה על הסף את ניסיונו של עו"ד רוזנברג לטעון שמדובר במקרה רגיל של העברת סמכויות כשהיועצת מנועה מלעסוק בתיק מסוים.

הכי מעניין

עוד כתבות בנושא

זה לא המצב, הבהירה וילנר לרוזנברג. לא מדובר בתיק שקשור ללקוח עבר של היועצת או לבן דוד שלה. מדובר במניעה אישית־מוסדית, כהגדרתה של השופטת - מצב שבו ליועצת גלי בהרב־מיארה בכבודה ובעצמה יש נגיעה אישית בתיק ועניין אפשרי בתוצאות החקירה. היא ליוותה את בדיקת ההדלפה מתוקף תפקידה הנוכחי, היא נתנה גיבוי לטיוח הבדיקה, גם אם לא בידיעתה, ולכן היא עשויה להידרש למסור עדות במסגרת החקירה הנוכחית.

וילנר נזהרה אומנם בכבודה של היועצת, והבהירה שהיא אינה חשודה בדבר, אך היה ברור מדבריה שבחקירה הנוכחית בהרב־מיארה בעמדה של מי שנדרשת לתת תשובות - לא זו ששואלת את השאלות. לכן, בניגוד לתיקים רגילים, היועצת אינה יכולה פשוט להעביר את הטיפול בפרשה הנוכחית לאחד הכפופים לה. היא חייבת להיות מנותקת ממנה לחלוטין.

למען האמת, קביעותיה של וילנר אמורות היו להיות ברורות ופשוטות לכל מי שקורטוב של שכל ישר בקודקודו. העובדה שהיועצת לא הבינה מהרגע הראשון שחובתה להרחיק את עצמה מהחקירה כמטחווי קשת לא יכולה שלא לעורר הרהורים נוגים על אמות המידה שמנחות את העומדת בראש מערכת אכיפת החוק במדינה.

כ"ב בחשון ה׳תשפ"ו13.11.2025 | 17:43

עודכן ב