היועמ"שית לבג"ץ: החלטת לוין בלתי חוקית ונגועה בפוליטיזציה

בתגובה נמנו הפגמים שנפלו לשיטת היועצת בהחלטת לוין: "התקבלה על יסוד שיקולים זרים; ללא קיום חובת ההיוועצות הקבועה בחוק ותוך 'סימון המטרה מסביב לחץ'; סטייה מהחלטת עבר שהתקבלה באותו נושא ממש ועוד

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה והשר יריב לוין | אורן בן חקון / פלאש 90

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה והשר יריב לוין | צילום: אורן בן חקון / פלאש 90

תוכן השמע עדיין בהכנה...

פרקליטות המדינה הגישה הערב (שני) באיחור רב, לאחר שכל בקשות ההארכה פקעו, את תגובתה, בשם היועצת המשפטית לממשלה ופרקליטות המדינה, לעתירות לבג"ץ הנוגעות לפיקוח על חקירת ההדלפה של סרטון שדה תימן וטיוח הליך הבדיקה בנושא על ידי הפצ"רית היוצאת ובכירי הפרקליטות הצבאית.

בתגובה טוענת הפרקליטות כי החלטת שר המשפטים יריב לוין למנות כמלווה ותובע את השופט בדימוס אשר קולה, נציב תלונות הציבור על שופטים, היא בלתי חוקית, נגועה בפוליטיזציה ומעמידה את קולה עצמו בניגוד עניינים.

עוד כתבות בנושא

"אין תקדים להתערבות כזו של דרג פוליטי בבחירת תובע מסוים לתיק מסוים בחקירה פלילית מתנהלת. יש בכך כדי ליצור תקדים מסוכן הבא לשנות את פני ההליך הפלילי, עצמאותו ושוויוניותו. במדינת ישראל הגורמים המנהלים הליכים פליליים הם גורמי החקירה והתביעה המוסמכים, ולא חוקרים או תובעים הממונים אד הוק בהחלטה של דרג פוליטי לטיפול בתיק קונקרטי", נאמר בתגובה.

הכי מעניין

בפרקליטות מוסיפים עוד כי דינה של החלטתו של לוין להתבטל, בשל שורת הפגמים שנפלו בה, ובהם, בין היתר, הטענה לפיה "בהתאם להלכה הפסוקה, מדובר בהתערבות פוליטית פסולה בחקירה פלילית מתנהלת באמצעות הכתבת זהותו של התובע בידי דרג פוליטי".

עוד טוענים בפרקליטות, כי מדובר ב"הפרה של כללי המשפט המנהלי הבסיסיים ביותר, ובהם החלטה על העברת סמכות מקום שאין סמכות שניתן להעבירה על-פי דין; פעולה בניגוד לחוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה; פעולה שהתקבלה על יסוד שיקולים זרים; ללא קיום חובת ההיוועצות הקבועה בחוק ותוך 'סימון המטרה מסביב לחץ'; סטייה מהחלטת עבר שהתקבלה באותו נושא ממש מאחורי 'מסך בערות' , וזאת ללא כל הנמקה והתייחסות לכך".

עוד הוסיפו בפרקליטות, כי פסול נוסף שנפל בהחלטה נוגע ל"הטלת תפקיד תובע שילווה חקירה פלילית, לרבות החלטות בסופה, על מי שמעצם הגדרתו כנציב תלונות הציבור על שופטים ימצא בסיטואציה חריפה של ניגוד עניינים מוסדי אל מול השופטים בערכאות הפליליות הנתונים לביקורת וזאת בניגוד לדין הכללי ואף בניגוד להוראות מפורשות בחוק נציבות תלונות הציבור על שופטים".

לאור זאת, טוענים בפרקליטות, החלטותיו של לויו הן "החלטות בלתי חוקיות מיסודן, המבקשות לקבוע תקדים מסוכן והרסני לשלטון החוק, לפיו בכוחו של שר המשפטים להתערב בחקירה משטרתית פרטנית, בעודה מתנהלת, באמצעות מינוי תובע מסוים הממונה ישירות על-ידו. החלטה זו, אשר נפגמה בפגמים משפטיים שורשיים רבים, סותרת מושכלות יסוד בדבר עצמאות מערכת אכיפת החוק והיותה בלתי תלויה בשר המשפטים או בכל חבר ממשלה אחר".

מוקדם יותר הגיש גם השר לוין את תגובתו לעתירות, במסגרתה ביקש להותיר את החלטתו על כנה, ולפסול את עמדת היועצת כי יש להעביר את הפיקוח על החקירה לפרקליט המדינה. עורכי דינו, ציון אמיר וינון סרטל, ציינו בכתב התשובה מטעמו כי פרקליט המדינה, ממש כמו היועצת המשפטית לממשלה, מצוי בניגוד עניינים שאיננו מאפשר לו להיות מעורב בפיקוח.

"כפי שהראנו עד כה", כתבו עורכי דינו של לוין, "הבדיקה שנעשתה על ידי סגן הפצ"רית פוקחה על ידי היועצת המשפטית לממשלה ולוותה על ידי המשנה לפרקליט המדינה (עניינים מיוחדים). במסגרת ההליכים המשפטיים שהתנהלו בדרישה להפקיע מידי הפרקליטות הצבאית את הבדיקה נטלו חלק בכירים רבים בפרקליטות המדינה, בהם גם פרקליט המדינה עצמו ופרקליטים מטעמו, כמו גם משנים ליועצת המשפטית לממשלה. כל אלה נטלו חלק בישיבות משותפות עם נציגי הפרקליטות הצבאית, היו שותפים להחלטות שהתקבלו בנושא ושותפים למצגים שהוצגו בפני בית המשפט העליון נוכח עתירות שדרשו לפתות בחקירה של ממש ולהוציאה מידי הפרקליטות הצבאית".

"נקל להבין, כי האפשרות שגורמים אלה ידרשו למסירת עדות במסגרת חקירת הפרשה הנה לא רק סבירה אלא כמעט ודאית. הותרת ליווי החקירה בידי פרקליט המדינה מעמידה אותו בפוטנציאל ברור לניגוד עניינים אשר עלול להוביל לשיבוש החקירה. עליו יהיה להחליט אילו מהפרקליטים הכפופים לו יזומנו להעיד, עליו יהיה להחליט, ככל הנראה, על זימונה של המשיבה 3 (היועמ"שית – ש"פ), הממונה עליו, למסירת עדות בפרשה. עליו יהיה להחליט בסבירות גבוהה על זימונו שלו למסירת עדות. היעלה על הדעת כי עדותו תימסר לאחר שנחשף לחומר החקירה שנאסף עד כה בתיק", הוסיפו עורכי הדין בשמו של השר.

לדבריהם, "הטענה כי פרקליט המדינה הוא הגורם שצריך להמשיך וללוות את חקירת המשטרה הנה חזרה על ההחלטה שהתבררה כהרת אסון, להותיר את חקירת ההדלפה בידי הפרקליטות הצבאית ולצפות שזאת הפעם התוצאה תהיה שונה. יודגש, כי החלטת המשיבה 3, במצב בו היא נמצאת פרקליט המדינה בניגוד עניינים, להעביר את ליווי החקירה אל הכפוף לה שלעצמה נגועה בניגוד עניינים ופסולה אף מטעם זה".

"לא ניתן להתעלם גם מהעובדה, כי חקירת הפרשה עד כה מעוררת חשש כבד ותמיהות כי אין היא נעשית במהירות ובנחישות הנדרשת להבטחת מיצויה. כך, חלפו ימים רבים עד למעצרה של הפצ"רית לשעבר, עד כי הוגשה עתירה לבג"ץ לבצע מהלך חקירתי מתבקש זה. זמן זה מקים חשש ואפשרות כי נעשו לכאורה פעולות במטרה לשבש את החקירה ולהעלים ראיות. מציאות זו מלמדת, כי אין המדובר רק בחשש ערטילאי בדבר אי מיצויה של החקירה, אלא קיים חשש ממשי שזה המצב בפועל. חובתו של השר, במסגרת הסמכות הנתונה לו על פי חוק, הנה שלא לאפשר זאת ולהפעיל סמכויותיו במטרה למנוע התגשמות חששות אלה", הוסיפו עורכי הדין בשמו של השר לוין.

"שר המשפטים הפעיל סמכותו בהתאם לחוק, באופן המתחייב מתפקידו הציבורי ומהשליחות שנטל על עצמו. הפקדת ליווי החקירה בידי כב' השופט בדימוס קולה הינה בבחינת קרש הצלה לא רק לאפשרות של חשיפת האמת, אלא גם להשבת אמון הציבור במערכות אכיפת החוק כולן. בנסיבות אלה, מתבקש בית המשפט לדחות את העתירות", כתבו עורכי הדין בסיכום התגובה.