ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף, בתגובה מטעמו שהוגשה לעתירות לבג"ץ הדורשות להדיח את השר איתמר בן גביר מתפקיד השר לביטחון לאומי, את התנהלות היועצת המשפטית לממשלה.
לטענתו, החלטת היועצת לפעול לפיטורי השר בן גביר, שלא בתיאום עמו, נעשתה בניגוד לדין: "אין לקבל התנהלות זו מצד היועצת המשפטית לממשלה. על כולם לקיים את הוראות הדין, לבחון את הדברים כראוי, ואין מקום לקבוע דיון בעתירות דנן עד שלא יתקיים הליך סדור בעניין מול ראש הממשלה".
בתגובתו דחה נתניהו את הטענה לפיה השר בן גביר הפר את מתווה הפשרה בינו לבין היועצת: "כבר בראשית הדברים, יצוין כי לעמדת הממשלה וראש הממשלה, השר אינו מפר את מתווה העקרונות ופועל בהתאם לו, כפי שעוד יפורט להלן. ודוק: כאשר היועצת המשפטית לממשלה מודיעה, שיש לקיים דיון דחוף בעתירות בסוגיית כהונתו של השר, היא למעשה קובעת, כי לשיטתה יש אפשרות חוקתית להדיח שר בשל אותן הפרות נטענות. כבר כעת יובהר ויודגש, כי עמדה זו אינה מקובלת על ראש הממשלה ועל הממשלה, ואינה אפשרית בשיטת המשפט בישראל".
הכי מעניין
"מינוי שרים לממשלה והעברתם מתפקידם הינו אקט מנהלי-חוקתי, המוסדר בחוק-יסוד: הממשלה (חוק היסוד). ברי, ויש לקוות שעל כך אין כל מחלוקת, שהסמכות להעברת שר מתפקידו נתונה בדין ובחוק היסוד אך ורק לראש הממשלה, ולו נתון מלוא שיקול הדעת בדבר. מעבר לכך, אין כל הוראה חוקתית המונעת מהשר בן גביר מלכהן בתפקידו בתור השר לביטחון לאומי או כזו המאפשרת להדיחו מתפקידו בשל התנהלות כזו או אחרת, מלבד האפשרות המצוינת בסע' 22(ב) לחוק היסוד, היינו בהחלטת ראש הממשלה הנתונה לשיקוליו. חשוב להדגיש, כי החלטה חוקתית-מנהלית מעין זו של ראש הממשלה זוכה לחזקת תקינות בדין, וכפי שבית משפט נכבד זה קבע לא אחת - גם החלטה של ראש הממשלה שלא להעביר שר זה מן הכהונה, אף היא תימצא, בדרך-כלל, בתוך מתחם הסבירות", הוסיף נתניהו.
עוד כתבות בנושא
הבוקר (ה') שיגרה המשנה ליועמ"שית, עו"ד אביטל סומפולינסקי, מכתב מטעם היועצת לשר בן גביר, בו קבעה כי מסמך המדיניות שפרסם השר בנוגע לטיפול בהפגנות מנוגד לדין ומשולל תוקף. "מסמך מדיניות אינו אמור לכלול את תיאור הדין והפרשנות המשפטית של השר לפסיקה ולדין, אלא לכלול עקרונות כלליים בלבד של השר בגדרי הדין הקיים, ובהתאם לעקרונות שנקבעו לגיבוש מדיניות. פרשנות משפטית אינה בסמכותו של השר ולכן כל התייחסות משפטית במסמך שנוסחה שלא על דעת הייעוץ המשפטי לממשלה, מהווה פגם תהליכי ומהותי. ניתן אפוא לומר כבר עתה כי מסמך המדיניות חורג מהעקרונות שהותוו בדין לגדרי קביעת מדיניות שר".
סומפולינסקי הוסיפה עוד כי מסמך המדיניות מנוסח באופן גורף, כזה שאינו מותיר שיקול דעת לגורם המבצעי: "הותרת שיקול הדעת לגורם מבצעי הוא עקרון מהותי בהתוויית מדיניות המשטרה, כפי שנדרש גם על-פי הפסיקה וכל שכן בענייני מימוש חופש ביטוי והמחאה המחייבים שמירה על איזונים עדינים. הנחיה גורפת זו עולה לכדי התערבות פסולה בשיקול הדעת המבצעי של המשטרה. כך למשל, בכל הנוגע לחסימת כבישים וצירים, ההנחיה מנוסחת באופן גורף, חד משמעי וכוללני. אגב זאת, אתה מייחס לעצמך תפקיד של מעין 'מפכ"ל על' בפועל, תוך דריסת סמכותו ושיקול הדעת של המפכ"ל ושל דרגי הפיקוד במשטרה".
בהמשך המכתב טענה המשנה ליועמ"שית כי במסווה של תיאור הדין הכללי, המדיניות בנייר נוסחה באופן כזה שלמעשה מתערב בתוכנן של הפגנות: "החריגים לעקרון של אי התערבות בתוכן ההפגנה שנכללו במסמך מתייחסים להיבטים מסוימים בלבד של הדין. דרך זו מייצרת כשלעצמה התערבות פסולה בעבודת גורמי האכיפה. בהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה... בעניין חירות ההפגנה, המשטרה רשאית לסרב לבקשת רישיון או להגביל רישיון, אם יש יסוד סביר לחשד כי ההפגנה תהיה כרוכה בעבירה פלילית. הבחירה להתמקד במסמך המדיניות בעבירות מסוימות דווקא, תוך דגש בעבירות ביטוי, מהווה התערבות עקיפה של השר בתוכן ההפגנות. ויודגש, סוגיית תוכן ההפגנה היא בליבת הסוגיות שאינן בסמכות השר להנחות תחת מדיניותו. המותר והאסור לגבי תוכן ההפגנה נובע מהדין ואינו ענין הנתון לשיקול דעתו של השר".
לדברי המשנה ליועמ"שית, מסמך המדיניות לוקה בפגמים נוספים, ובין היתר כולל תיאורים משפטיים הלוקים בחסר ועלולים להטעות: "פסיקות בית המשפט המצוטטות במסמך המדיניות בחלקן אינן נוגעות לעניין הנזכר ואף מהוות בחירה סלקטיבית ומוטה של ציטוטים מתוך פסקי דין. לרבות בעניינן של תביעות אישיות של השר שלא במסגרת תפקידו ולעתירות של חברי מפלגתו". בהקשר זה ציינה סומפולינסקי הפניה המופיעה במסמך לפסק דין שניתן לדבריה בתביעה נזיקית אישית של השר ואשתו, שלא בענייני הפגנות. "הדבר מבטא את העובדה כי המסמך לא גובש במסגרת עבודת מטה מקצועית, בתהליך סדור כפי שנדרש ביחס למסמך מדיניות של שר בממשלה".
"סיכומו של דבר", כתבה סומפולינסקי, "מסמך המדיניות בעניין הפגנות לוקה בפגמים מהותיים ותהליכיים אשר אינם מאפשרים לתת לו תוקף או לפעול לפיו, ומחייבים בחינה מחדש של הסוגייה, בהינתן גבולות הדין והפסיקה שנקבעה בנושא, ולאור מסמך העקרונות הנמצא, כאמור, בשלבים האחרונים של גיבוש מסמכי העבודה להטמעתו. כפי שהובהר במכתבינו הקודמים, תהליך עבודה תקין על מסמך מדיניות של השר הוא הפוך לאופן בו הדברים נעשו ביחס למסמך שבנדון: התשתית למסמך מעין זה היא מקצועית, ובמידת הצורך – כמו במקרה הנוכחי – גם משפטית, ועל גביה מעוצבים עקרונות המדיניות של השר ברמת הפשטה כללית וגבוהה".
"במקרה הנוכחי, גובש מסמך על -ידי גורמים עלומים, שזור בפסקי דין סלקטיביים, גורמי המקצוע והמשפט נדרשו להעביר לו את התייחסותם בדיעבד, והוא פורסם באופן פומבי טרם השלמת ההיוועצות עם המשטרה או הייעוץ המשפטי לממשלה, באופן שיש בו כדי השפעה פסולה על עבודת המשטרה. על כן, נדרש לקיים את הליך גיבוש המסמך מראשיתו, בהתאם לדין ולהערות האמורות, לאחר הטמעת הכללים הרלוונטיים מתוך מסמך העקרונות בנהלי המשרד לביטחון לאומי, וקיום עבודת מטה סדורה על פיהם. מערך הייעוץ המשפטי ממשלה עומד לרשותך כדי לסייע ולהבטיח שתוכל לפרסם את מדיניותך בתחום, בהתאם לדרישות הדין. ניתן לקיים פגישה בנושא זה בהקדם", חתמה סומפולינסקי.
עוד כתבות בנושא
