שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת השרים לנושא הפסקת כהונת היועמ"שית השר עמיחי שיקלי הגישו הבוקר (ד') הודעה לבג"ץ בתגובה להצעת השופט נועם סולברג לממשלה לשקול מחדש את אופן ניהול ההליך להדחת היועמ"שית.
כזכור, בהחלטת השופט סולברג מאמש נאמר כי "בשולי הדברים: משבחרה הממשלה, לדבריה, 'בחירה ערכית המבטאת את ערכיה של מדינת ישראל והעדיפה שלא להעלות לדיון נושא מעורר מחלוקת בעיצומם של תשעת ימי האבלות על חורבן בית המקדש' (סעיף 7 לתגובה), אולי נכון יהיה לשקול – לשם צמצום המחלוקת בימים הללו – חזרה, בעיקרו של דבר, למִתווה סיום כהונתו של יועץ משפטי לממשלה, כפי שהוּצע בדו"ח הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה (מִתווה שאומץ בהחלטת הממשלה 2274 מיום 20.8.2000). זאת, מבלי נקיטת עמדה מצדי לגבי המתווה שעליו החליטה הממשלה".
עוד כתבות בנושא
בהודעתם מציינים השרים כי הממשלה אכן ביקשה ללכת "בדיוק בדרך זו במשך חודשים ארוכים והפכה כל אבן בניסיון לממשה, ללא הועיל. הכשל העיקרי נעוץ ביכולת לאייש את מינוי הממשלה בוועדת האיתור. מינוי בודד זה של שר משפטים או יועץ משפטי לשעבר מתוך חמשת חברי וועדת האיתור אמור להיות קרוב רעיונית למדיניותה של הממשלה. לשם כך קבעה וועדת שמגר עצמה כי מינוי זה יוחלף בתום כהונתה של כל ממשלה. לכן לפי מסקנותיה המקוריות של וועדת שמגר אין להלום מצב שהממשלה תמנה מתנגדים מובהקים למדיניותה. רשימת המועמדים הפוטנציאלים לאיוש מינוי הממשלה בוועדת האיתור מצומצמת ביותר וכוללת שבעה יועצים משפטיים לממשלה לשעבר וארבעה עשר שרי ושרות משפטים לשעבר".
הכי מעניין
בהקשר זה ציינו השניים כי כל שבעת היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר פרסמו ביום 19.3.2025 עצומה המתנגדת מראש להפסקת כהונתה של עו"ד בהרב מיארה כיועצת המשפטית לממשלה ובכך איינו את כל ההיגיון של וועדת שמגר בהיוועצות עם גורם אובייקטיבי חיצוני לממשלה.
בנוגע לשרי ושרות המשפטים לשעבר ציינו שיקלי ולוין כי שר המשפטים בחן לאורך זמן את האפשרות למנות כל אחד או אחת מרשימת ארבעה עשר שרי ושרות המשפטים לשעבר והתברר לו כי אחד עשר מתוכם מנועים מלשאת בתפקיד. "או שהם התבטאו פומבית נגד הפסקת כהונתה של עו"ד בהרב מיארה כיועצת המשפטית לממשלה או שהם מתנגדים מובהקים למדיניות הממשלה. ממשלת ישראל נותרה אפוא עם שלושה מועמדים רלוונטיים לתפקיד, אך חרף מאמצי שכנוע ממושכים מצד שר המשפטים שכללו פגישות אישיות עימם, הם סירבו להתמנות לוועדה מטעם הממשלה".
לנוכח זאת הוסיפו וציינו השניים כי "מכיוון שסמכותה וחובתה של הממשלה היא להבטיח שירות משפטי מתפקד בשיתוף פעולה יעיל עם הממשלה, ולאחר שהנחת היסוד של ועדת שמגר לפיה 'אנו יוצאים מתוך הנחה שכל ההליכים הללו יכולים להתבצע במהירות וביעילות'... הופרכה במבחן המציאות, לא נותר לממשלה אלא לעשות שימוש בסמכותה המפורשת לפי סעיף 5 לחוק שירות המדינה (מינויים) תשי"ט-1959 ולפי סעיף 14 לחוק הפרשנות תשמ''א-1981 ולקבוע תיקון מוגבל להחלטת הממשלה".