מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הגישה לבג"ץ עמדה מעודכנת מטעמה של היועצת המשפטית לממשלה, במסגרתה נטען כי יש להוציא צו ביניים שימנע את ההצבעה בממשלה על הדחת היועצת. הבקשה הוגשה לאחר שביום שישי הבהיר השופט סולברג כי הוא דוחה את הבקשה למנוע את עצם ההצבעה בממשלה על הפסקת כהונתה של היועצת.
עוד כתבות בנושא
השופט סולברג קבע שהמועד הנכון להשיג על החלטה מנהלית הוא עם קבלת ההחלטה הסופית ולא בשלבי הביניים של התהליך, "בהתאם להלכה הפסוקה, המועד ההולם לבחינה שיפוטית של טענות העותרים לגופן הוא לאחר שתתקבל החלטה סופית אצל הרשות המוסמכת. הממשלה טרם קיבלה החלטה בנדון". נציין עוד כי, השופט סולברג קבע מנגד שגם את תחליט הממשלה להדיח את היועמ"שית, ההחלטה לא תיכנס לתוקף לפני שתועמד לביקורת שיפוטית. "מובהר בזאת כי ככל שתחליט הממשלה על פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, ההחלטה לא תיכנס לתוקף מיידי, על מנת שתינתן שהות מספקת לעריכת ביקורת שיפוטית".
כאמור, היועמ"שית לא קיבלה את החלטת השופט סולברג, וטענה כי החלטת הממשלה לשנות את ההליך להדחת היועמ"ש, ולדלג על החובה להיוועץ בוועדה המקצועית-ציבורית (ועדת גרוניס) מהווה החלטה מנהלית עצמאית שיש מקום לבחון עוד טרם תדון הממשלה בהדחת היועצת, וממילא יש להוציא צו ביניים שימנע את ההצבעה על הדחת היועמ"שית כבר בשלב זה.
הכי מעניין
בעמדה שהגישו לבג"ץ הבוקר פרקליטי מחלקת הבג"צים בפרקליטות מטעמה של היועצת נאמר כי "מדובר, כאמור, בהחלטת ממשלה שהיא החלטה מינהלית סופית, לשנות באופן קבוע את הדרך ביחס להעברת יועץ משפטי לממשלה מכהונתו; החלטה הגורמת לנזקים מיידיים ומצטברים, שנכון להביאה לביקורת שיפוטית באופן מיידי, במנותק מאופן יישומה. לפיכך, בית המשפט הנכבד מתבקש להביאה לכלל ביקורת שיפוטית, מוקדם ככל הניתן, ובמקביל לא לאפשר לממשלה להוסיף ולקדם את המהלך הבלתי חוקי לכדי דיון בממשלה, טרם הכרעת בית המשפט בשאלה היסודית בעניין חוקיות שינוי כללי הדחת היועץ המשפטי לממשלה".
נציין כי אחרי החלטת היועצת שלא להיענות לזימון שקיבלה לשימוע ביום שני האחרון וביום חמישי האחרון צפויה ועדת השרים בראשותו של השר עמיחי שיקלי לקבל היום החלטה הממליצה לממשלה להפסיק את כהונתה. באם בג"ץ לא ישנה את החלטתו, לאחר החלטת ועדת השרים צפויה ההדחה לעלות להצבעה בממשלה ביום ראשון בעוד שבוע, שם היא ככל הנראה תאושר גם כן.
ח"כ עמיחי שיקלי. | צילום: יונתן זינדל/פלאש90
את החלטתה שלא להתייצב לשימוע נימקה היועצת בהשלכות ארוכות הטווח שתהיינה להדחתה של מי שנושאת בתפקיד. לטענתה, השימוע אליו היא זומנה הוא ניסיון בוטה להפוך את הייעוץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית למוסד התלוי בחסדי הדרג הפוליטי, ולדרוש ממנו לתת יד להפרות חוק ואשר נרתע מפעולות אכיפת חוק ומניהול הליכים פליליים נגד אנשי שלטון ומקורביהם שמא יבולע לו.
היועמ"שית הוסיפה ותקפה במכתב את ניסיונה של הממשלה לעקוף את החלטותיה הקודמות ולהימנע מהתייעצות עם הוועדה המקצועית-ציבורית בראשות השופט גרוניס. "הליך סיום כהונה חוקי, שנערך באופן תקין, בלב פתוח ובנפש חפצה, בהתאם לעקרונות שהותוו בהחלטת ממשלה לאחר פרשת בר-און חברון על בסיס דוח ועדת שמגר, הוא הערובה הקיימת למניעת שימוש לרעה בסמכות הפיטורים של הממשלה. אחרת תוכל הממשלה להדיח כל יועץ משפטי לממשלה, המשמש גם כתובע הכללי של המדינה, בתואנות שונות, אך בפועל מתוך שיקולים זרים או חלילה מושחתים".
היועצת הוסיפה והסבירה כי היא אינה רשאית לשתף פעולה עם התהליך משום שהוא בלתי חוקי, "השתתפות היועצת המשפטית לממשלה בהליך שיסודו אינו חוקי, שנערך למראית עין, הקובע דרך סיום כהונה חדשה שתפגע באופן קשה, מעתה ואילך, בעצמאותו המקצועית של מערך הייעוץ המשפטי הציבורי - תיתן תוקף להליך. בכך תחטא היועצת לתפקידה".