שופט בית המשפט העליון יצחק עמית דחה היום את בקשת הוריה הגנטיים של ילדת המריבה סופיה לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בפסק הדין של בית המשפט העליון, אשר קבע כי האם המולידה ובן זוגה הם הוריה של הילדה. כזכור, הטרגדיה של התינוקת סופיה נחשפה עוד כשהייתה עובר ברחם אמה. לאחר שהתגלו בעיות רפואיות במעקב ההיריון נערכה לעובר בדיקה גנטית, ובעקבותיה התברר שהיא נוצרה מביצית מופרית שהוכנסה לרחמה של האישה בשגגה, אף שלא הייתה שייכת לה ולבן זוגה.
בבית החולים אסותא ובמשרד הבריאות החלו לתחקר את האירוע, ותחילה סברו כי הביצית שייכת ככל הנראה לזוג מסוים. בדיקה גנטית שללה את הקשר בין אותו זוג ובין התינוקת. ב"מעגל השני" של הסיכויים נמצאו על פי התחקור 22 זוגות. שישה מהם ביקשו לערוך בדיקה במטרה לברר אם יש קשר בינם ובין הביצית. הערכאות הנמוכות – בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי – נעתרו לבקשה. אולם שני שופטי בית המשפט העליון, אלכס שטיין ועופר גרוסקופף, החליטו בדעת רוב להפוך את ההחלטה (נגד דעתה החולקת של השופטת דפנה ברק-ארז). שטיין וגרוסקופף קיבלו את דרישת האם המולידה ובן זוגה לעצור את הבירור, ולמעשה הכריעו שאין לערער את קשר ההורות בינם ובין התינוקת. בפסיקתם קבעו השופטים כי סיכוי של פחות מ-5% לקשר גנטי איננו מצדיק הוראה לעריכת בדיקה גנטית.
עוד כתבות בנושא
אולם, לאחר פסיקת בית המשפט העליון התפרסם דו"ח משרד הבריאות שחקר את שרשרת הכשלים שהביאו למחדל. בדו"ח, שפורסם לאחר בדיקה מדוקדקת, סומן זוג אחר מתוך ה-22 ככזה שקיים סיכוי גבוה שהביצית המופרית ממנה התפתחה סופיה הייתה שייכת לו. לאחר שרשרת נוספת של התדיינויות משפטיות הכריע ביהמ"ש העליון כי הבדיקה הגנטית הנוספת תיערך, ולאחר שהיא נערכה התברר כי התינוקת סופיה היא אכן בתם הגנטית של בני הזוג שאותרו בדו"ח. בעקבות כך ניהלו ההורים הגנטיים מאבק משפטי ממושך בדרישה להפוך להוריה המשפטיים ולקבל לידיהם את הילדה. תחילה פסק בית המשפט למשפחה לטובתם, אך בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה ובית המשפט העליון אישר את פסק דינו של המחוזי בדעת רוב בהרכב של חמישה שופטים.
הכי מעניין
בהתאם לפסיקת שופטי הרוב, רישומם של האם המולידה ובן זוגה כהוריה של סופיה ייוותר על כנו, והם יחזיקו גם באפוטרופסות המלאה עליה, זאת לצד מתן אפשרות להוריה הגנטיים להתראות אתה ולהכיר את הנסיבות הייחודיות שבהן באה לעולם.
אין כלל מוחלט
בהחלטה שלא לערוך דיון נוסף ציין השופט עמית כי השאלה אם ניתן מלכתחילה לקיים דיון נוסף בפסק דין שניתן בהרכב מורחב, אינה חפה מספקות לנוכח לשון סעיף 30(א) לחוק בתי המשפט שלפיה ניתן לקיים דיון נוסף ב"ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה". לדבריו, "קיימות אמנם דוגמאות ספורות למקרים שבהם התקיים דיון נוסף בפסק דין שניתן בהרכב מורחב, אך לצד זאת הובעה בפסיקה ביקורת על הפרשנות המרחיבה שניתנה בהקשר זה ללשון החוק". מכל מקום, ציין עמית כי גם תחת ההנחה שניתן באופן עקרוני לקיים דיון נוסף בנסיבות כאלו, הרי שכדברי השופטים בפרשת נחמני: "אם דיון נוסף בפסק-דין שניתן במותב של שלושה ניתן אך במקרים חריגים, הרי דיון נוסף בפסק-דין שניתן במותב של חמישה יינתן אך במקרים חריגים שבחריגים".
עוד כתבות בנושא
לכך הוסיף עמית את המחלוקות גם בין שופטי הרוב בעליון שמעלות את השאלה האם באמת נפסקה הלכה בפסק הדין, וציין כי "חרף טענות המבקשים, איני סבור כי קביעה זו חותרת תחת הלכות קודמות בנוגע למעמדה של הזיקה הגנטית. אכן, בעבר נפסק כי 'הזיקה הגנטית מהווה את הבסיס המרכזי להקניית מעמד של הורות'... – אך מכך לא בהכרח נובע כלל מוחלט שלפיו המחזיק בזיקה גנטית יוכר תמיד או באופן אוטומטי כהורה. ואכן, בחווֹת דעתם של שופטי הרוב הוצגו כאמור תרחישים שבהם ההורות המשפטית אינה נוצרת באופן אוטומטי על אף קיומה של זיקה גנטית בין היילוד להוריו הגנטיים. מכל מקום, טענות המבקשים בנושא נדונו לגופן ובאופן ממצה בפסק הדין, ואיני סבור כי יש מקום להידרש אליהן פעם נוספת במסגרת דיון נוסף.
"בסופו של יום, תפקידנו כשופטים מחייב אותנו להכריע – לכאן או לכאן, לשבט או לחסד, גם בנסיבות הרגישות והמורכבות ביותר מבחינה אנושית ומשפטית. בענייננו נתן בית משפט זה את דעתו, בהרכב מורחב, למכלול השאלות שהתעוררו בהליך, והכריע בהן בדעת רוב. בשים לב לעיקרון סופיות הדיון, ובהיעדר עילה לקיום דיון נוסף, בכך תמה ההתדיינות בנוגע להורות המשפטית של ס'. לא נותר אלא לקוות, כפי שייחלו גם חברי ההרכב בפסק הדין, שנקודת הסיום של ההליך דנן תשמש גם כנקודת פתיחה – לדף חדש, לבניית אמון, ולביסוס מערכת יחסים טובה ומיטיבה בין ס' לשני הזוגות בעלי הזיקה ההורית אליה, וגם בין הזוגות לבין עצמם", חתם עמית את ההחלטה.