ילד בן 4 מחולון מאושפז בימים אלו ביחידה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי וולפסון, לאחר שאובחן כסובל מזיהום פולשני וקשה של חיידק המנינגוקוק המוכר יותר כ"חיידק האלים". הילד הגיע אל מיון הילדים של בית החולים עם תסמינים שהתפתחו במהירות יוצאת דופן.
לאחר בדיקות ואבחון, מצבו הוגדר קשה אך כעת הוא יציב. "אנו מטפלים כעת בפעוט שהגיע אלינו במצב קשה", מסרה ד״ר דיאנה טשר, מנהלת מחלקת הילדים במרכז הרפואי וולפסון. "מדובר באחד הזיהומים האלימים, המסוכנים והדוהרים ביותר שאנו מכירים ברפואת הילדים. חיידק המנינגוקוק יכול לתקוף אדם בריא לחלוטין ולהביא תוך שעות בודדות לקריסת מערכות, שוק ספטי (הרעלת דם) ולסכנת חיים ממשית".
חיידק המנינגוקוק אינו זר לגוף האנושי. הוא שוכן באופן טבעי בלוע של בין 10% ל-20% מהאוכלוסייה הבריאה מבלי לגרום לנזק. מסיבה שאינה תמיד ברורה, החיידק הופך מ"נשאות שקטה" למחלה פעילה ופולשנית. בשלב זה, הוא חודר למחזור הדם או למערכת העצבים, ועלול לגרום תוך זמן קצר לדלקת קרום המוח או לאלח דם (תגובת יתר קיצונית של מערכת החיסון לזיהום).
הכי מעניין
בישראל, מחלה מנינגוקוקית פולשנית ("החיידק האלים") היא מחלה המחייבת דיווח מיידי. על פי נתוני משרד הבריאות, בשנתיים האחרונות (2025-2026) נרשמה מגמת תנודתיות, עם התפרצויות נקודתיות שהעלו את המודעות הציבורית. בשנת 2025 תועדו בישראל 56 מקרי תחלואה בסך הכל בכל הגילאים. מרבית המקרים (כ-70%) מתרכזים באופן קבוע אצל תינוקות וילדים קטנים, בעיקר בשל הדבקה בזן B הנפוץ בארץ. בשנת 2026 המגמה נמשכת, כאשר מדי שנה נרשמים בארץ בין 30 ל-70 מקרים בסך הכל (בממוצע כ-40 תינוקות וילדים בשנה).
הנתונים של השנתיים האחרונות הגיעו לאחר שבשנת 2024 נרשם זינוק מדאיג ויוצא דופן בתחלואה. עד חודש אוגוסט 2024 בלבד כבר דווחו 25 מקרים פולשניים, לעומת 8 מקרים בלבד בכל שנת 2023. הזינוק ההוא גרם לוועדה המייעצת של משרד הבריאות לחדד את ההמלצות לחיסון ה"בקסרו" (Bexsero).
הקושי המרכזי הוא האתגר בזיהוי המחלה. בשלביה הראשונים היא מתחפשת למחלה וירלית (שפעת) רגילה לחלוטין וכוללת חום גבוה, חולשה, כאבי שרירים או כאבי ראש. "הקצב שבו המחלה מסלימה הוא דרמטי", מסבירה ד"ר טשר, "תוך 24 עד 48 שעות בלבד מצב החולה עלול להידרדר למחלה סוערת, ולכן כל עיכוב באבחון או בטיפול עלול להיות קריטי לחיי המטופל".
מי נמצא בסיכון ואיך מתגוננים?
המחלה פוגעת בשכיחות הגבוהה ביותר בתינוקות ופעוטות בגילאי 0 עד שנתיים. אוכלוסיות נוספות שנמצאות בסיכון מוגבר הן אנשים הסובלים מדיכוי חיסוני, או כאלו המתגוררים בתנאי צפיפות. בצוות הרפואי קוראים להורים לגלות ערנות מוגברת ומצביעים על סימני האזהרה הקלאסיים שחייבים להדליק נורה אדומה מיידית: צוואר נוקשה (קושי להצמיד את הסנטר לחזה)אפאתיות, בלבול או ישנוניות חריגה, פריחה פטכיאלית: נקודות אדומות או סגולות על העור שאינן נעלמות או מלבינות כאשר לוחצים עליהן (למשל, באמצעות הצמדת כוס זכוכית שקופה). במקרה של הופעת אחד מהסימנים הללו, יש לפנות ללא שיהוי לטיפול רפואי דחוף בחדר המיון.
לצד העלאת המודעות לתסמינים, ד"ר טשר מזכירה כי לרפואה יש כלי מניעה יעיל: "חשוב לדעת שישנו בארץ חיסון נגד חיידק המנינגוקוק זן B (בשם בקסרו - Bexsero), שהוא הזן הנפוץ ביותר בישראל". החיסון אומנם אינו נכלל כיום בסל חיסוני השגרה בטיפת החלב, אך הוא מומלץ ביותר על ידי איגודי הרופאים לכלל הילדים עד גיל 5, ובעיקר לפעוטות עד גיל שנתיים. החיסון זמין להורים באופן מסובסד דרך הביטוחים המשלימים של קופות החולים.