שמיעת צליל המזכיר פכפוך של מפל או גשם כבד במשך שבריר שנייה בלבד בזמן השינה הצליחה להגביר את תנועת הנוזל המוחי־שדרתי, המקיף את המוח וחוט השדרה, ומסייע בפינוי חומרים מזיקים המצטברים במוח - כך עולה ממחקר חדש של מדעני המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שפורסם השבוע בכתב העת סיינס לרפואה תרגומית, תחום מחקר הממוקד בהמרת פיתוחים מדעיים לטיפולים מעשיים.
מכיוון שפינוי החומרים המזיקים מתרחש במקביל להופעת גלים חשמליים איטיים במהלך השינה העמוקה, החוקרים ביקשו לבחון אם השפעה חיצונית על הגלים הללו תגביר את תנועת הנוזל.
סריקת מוח | צילום: Business Wire
לשם כך הם עקבו אחר מוחם של 14 מתנדבים באמצעות אא"ג, ובמקביל מדדו את תנועת הנוזל ב־fMRI. בשעת השינה הם השמיעו למתנדבים "רעש ורוד" או "רעש פרקטלי", אות קולי המכיל את כל טווח התדרים שבני אדם מסוגלים לשמוע, אך בלי התחושה הצורמת של "רעש לבן". החוקרים עקבו בזמן אמת אחר גלי המוח של המשתתפים, וכאשר זיהו שהגל החשמלי האיטי עומד להגיע לשיאו - השמיעו פרץ קצר של רעש ורוד שנמשך 50 אלפיות השנייה בלבד. אפשר לדמות זאת לדחיפה של נדנדה בדיוק ברגע הנכון: כשהתזמון מתאים, התנודה מתחזקת.
הכי מעניין
התוצאות הראו כי הצלילים חיזקו את הגלים האיטיים במוח, ובמקביל הגבירו את גלי הזרימה של הנוזל המוחי־שדרתי. החוקרים מעריכים כי זה קשור להתכווצות ולהתרחבות של כלי הדם במוח, שיוצרות מעין פעולת שאיבה המסייעת להניע את הנוזל.
בעתיד הם מקווים לבחון אם הגברת התהליך עשויה לסייע לשיפור איכות השינה והזיכרון, להקל על הסובלים מנדודי שינה, ואף לתרום לחקר מחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר, שבהן מצטברים חלבונים מזיקים במוח.
עוד כתבות בנושא
