כותרות רבות נכתבו על התארכות התורים בהמתנה לשירותים רפואיים בישראל. תור לרופא עור עומד על שלושה חודשים המתנה, לבדיקת עיניים פשוטה? חצי שנה. ניתוח אלקטיבי? שנה שלמה. עד היום לא נאמרה לנו הסיבה האמיתית לתופעה.
בזמן שכולנו מסתכלים על הכותרות בחדשות, מתחת לרדאר מתרחש גל עזיבה. האנשים שמחזיקים את מערכת הבריאות הישראלית בחיים, אורזים מזוודות ואומרים שלום. דו"ח יוצא דופן שנכתב על בסיס הנתונים שנאספו בחדרים המאובטחים של הלמ"ס מגלה למה החלוקים הלבנים נוטשים.
המחקר החדש של פרופ' איתי אטר, פרופ' נתאי ברגמן ודורון זמיר מאוניברסיטת תל אביב שהותר לפרסום היום (ראשון) מציג נתונים לא פשוטים. בשלוש השנים האחרונות (2023-2035) עזבו את ישראל לתקופה של שנה לפחות 1,369 רופאים. כדי לסבר את האוזן, מדובר בזינוק של 94%, כמעט כפול, בהשוואה לכמות הרופאים שעזבו את הארץ בעשור הקודם. זאת ועוד, בשנים האחרונות נרשמה האטה דרסטית בחזרת ישראלים מחו"ל. בשורה התחתונה, ישראל מאבדת "נטו" כ-255 רופאים בכל שנה. פי חמישה מהקצב שהכרנו בעבר.
רופאים בישראל | צילום: משה שי, פלאש 90
פעם, הרופאים שעזבו לחו"ל היו צעירים שיצאו להשתלמות קצרה (Fellowship) כדי ללמוד טכנולוגיה חדשה ולחזור. היום הסיפור אחר לגמרי. אחד מכל חמישה רופאים עוזבים הוא מעל גיל 45: רופאים ותיקים, מנהלי מחלקות, אנשים בשיא הקריירה. כשרופא מנוסה עם משפחה, קליניקה פרטית ומעמד בארץ מחליט לעזוב לשנה לפחות, זה כמעט אף פעם לא בשביל "השתלמות". זו החלטה להעביר את מרכז החיים לחו"ל.
הכי מעניין
הנפגעים העיקריים
העזיבה מורגשת בכלל ענפי הרפואה, אך שיעורי העזיבה הגבוהים ביותר בקרב רופאים מתחת לגיל 60, נרשמו בתחומים של עיניים, עור ואף אוזן גרון - בה נרשמה ירידה מהארץ של 9.4% מהרופאים שמתחת לגיל 60; כירורגיה - בה נרשמה ירידה של 8.8% מהרופאים שמתחת לגיל 60; ורופאי ילדים - בהם 6.4% מהרופאים שמתחת לגיל 60 עזבו את הארץ.
המגמה הזו משתנה על המפה. מחוז תל אביב והמרכז סופגים את רוב האש. 429 רופאים עזבו את מחוז תל אביב לבדו (7.4% מהרופאים מתחת לגיל 60), בעוד הפריפריה (בצפון ובדרום) איבדה יחד למעלה מ-300 רופאים - נתון קריטי לאזורים שגם ככה סובלים ממחסור בשירותי רפואה מתקדמים. לעומת זאת, מחוז יהודה ושומרון כמעט ולא מרגיש את התופעה כאר רק 11 רופאים מהאיזור עזבו לאורך כל שלוש השנים.
רופאים במהלך ניתוח, אילוסטרציה | צילום: דוברות בית החולים בילינסון
הגירה של כוח אדם חזק היא תופעה שקרתה בעבר במדינות שחוו משברים קשים, כמו יוון, דרום אפריקה או לבנון. אולם בישראל, הבעיה חמורה פי כמה כיוון שלכלכלה שלנו אין אוצרות טבע כמו נפט או גז, והיא נשענת כולה על מנוע אחד בלבד, ההון האנושי של ההייטק, המדע והרפואה. תעשיות אלו תלויות במספר מצומצם יחסית של אנשי מפתח קריטיים. כל רופא שמפנה את הגב, משאיר מאחוריו קולגות מותשים שצריכים לעשות כפול תורנויות.
"לכולנו יש בני משפחה שממתינים לניתוח או לטיפול רפואי אחר. עזיבה של קרוב ל-1,400 רופאים מתורגמת ישירות לדבר אחד: המתנה ארוכה בהרבה, טיפול פחות אפקטיבי, ובסופו של דבר פגיעה קשה באיכות החיים של כולנו. אם חלילה המגמה הזו תימשך, גובר החשש לנזק בלתי הפיך לחוסן של ישראל", מסכם עורך המחקר, פרופ' איתי אטר.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
