מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) דו"ח שמתריע כי מערכת השיקום הרפואי בישראל הגיעה למלחמת חרבות ברזל כשהיא אינה ערוכה להתמודד עם היקף הפצועים, לאחר שנים של מחסור בכוח אדם, תקינה מיושנת והיעדר מערכות מידע לניהול המשאבים. לפי הדוח, הכשלים הללו הורגשו כבר בחודשים הראשונים למלחמה והשפיעו על היקף הטיפול שניתן לפצועים.
מהביקורת עולה כי עוד לפני 7 באוקטובר סבלה מערכת הבריאות ממחסור של אלפי אנשי מקצוע במקצועות השיקום. לפי הערכת צוות בין-משרדי, בשנת 2020 חסרו במערכת כ-1,947 פיזיותרפיסטים, 2,189 קלינאי תקשורת ו-2,570 מרפאים בעיסוק. נוסף על כך, לפי איגוד רופאי השיקום חסרו לפחות 200 רופאי שיקום, ובמשרד הבריאות העריכו כי קיים גם מחסור של מאות פסיכולוגים שיקומיים.
המבקר מציין כי גם התקינה שעל פיה פועלות מחלקות השיקום אינה מותאמת למציאות. התקן שנקבע בחוזר משרד הבריאות בשנת 2003 לא עודכן במשך יותר משני עשורים, ונכון לסוף שנת 2025 טרם הוקצו המשאבים הדרושים ליישום תקן חדש. מאז פרוץ המלחמה ועד יולי 2025 אושפזו במחלקות השיקום ברחבי הארץ כ-1,660 פצועי מלחמה. כ-72% מהם טופלו בשלושה בתי חולים במרכז הארץ, כאשר כמעט מחציתם אושפזו במרכז הרפואי שיבא. בדוח נמצא קשר ישיר בין העומס במחלקות לבין היקף הטיפול שניתן לפצועים: ככל שמספר המאושפזים בשיבא עלה, כך ירד מספר הטיפולים היומי הממוצע שקיבל כל מטופל. באמצע ינואר 2024 ירד מספר הטיפולים לפחות מ-2.2 טיפולים ביום - כמעט טיפול אחד פחות מהסטנדרט המקובל.
הכי מעניין
מרכז השיקום בהדסה הר הצופים | צילום: יח"צ הדסה
המבקר מתייחס גם לריכוז הגבוה של פצועים דווקא בשיבא, אף שרבים מהם התגוררו במרחק של יותר משעת נסיעה מבית החולים. לדבריו, לשיקום בקרבת מקום המגורים יש חשיבות רבה, הן לצורך תמיכת המשפחה והן לצורך המשך השיקום במסגרת יום לאחר השחרור, אולם בפועל שיעור גבוה מהפצועים שהתגוררו רחוק אושפזו דווקא בשיבא.
עוד נמצא כי פצועים רבים כלל לא קיבלו מידע מסודר על חלופות השיקום שעמדו לרשותם. לבתי החולים, לצה"ל ולמשרד הביטחון אין נהלים המחייבים למסור למטופלים מידע מלא על אפשרויות השיקום ועל המחלקות הקרובות למקום מגוריהם. מקבוצות מיקוד שערך משרד מבקר המדינה עלה כי הרבה פצועים בחרו את מקום השיקום על סמך המלצות של חברים ולא בעקבות מידע מקצועי שקיבלו מהמערכת.
הדו"ח מצביע גם על כשלי ניהול במשרד הבריאות. במשך חודשים ארוכים לאחר פרוץ המלחמה לא הייתה בידי אגף השיקום מערכת ממוחשבת שהציגה בזמן אמת את תפוסת מחלקות השיקום ומסגרות שיקום היום. הנתונים נאספו באמצעות שיחות טלפון ונרשמו בקובצי אקסל, ללא שמירת היסטוריית המידע. בנוסף, למשרד לא היו נתונים על זמני ההמתנה, מספר הטיפולים שכל מטופל מקבל או הצפי לשחרור מאושפזים - נתונים שהיו יכולים לסייע בניהול יעיל של המשאבים בתקופת העומס.
מרכז השיקום בהדסה הר הצופים | צילום: יח"צ הדסה
המבקר מוסיף כי גם תפיסת ההפעלה של מערך השיקום בזמן חירום אינה מוסדרת. למרות אחריותו של משרד הבריאות להיערכות מערכת הבריאות לאירועים רחבי היקף, לא גובשה עד היום תפיסת הפעלה כתובה לניהול מערך השיקום בעת מלחמה או אירוע רב-נפגעים.
המבקר קורא למשרד הבריאות לעדכן את תקני כוח האדם במערך השיקום, להשלים את פיתוח מערכות המידע, להסדיר את ניהול המערך בשעת חירום ולחזק את כוח האדם במקצועות הבריאות. לדבריו, ללא צעדים אלה קיים חשש שגם בעתיד תתקשה מערכת השיקום לתת מענה מיטבי לנפגעי מלחמות ואירועי חירום רחבי היקף.
נמתחת ביקורת גם על התנהלות אגף השיקום במשרד הביטחון. המבקר מציין כי למרות שהאגף אימץ בתחילת המלחמה מדיניות של "שיקום תחילה", שלפיה הטיפול הרפואי קודם לקביעת דרגות הנכות, נכון לאוגוסט 2025 טרם החלו ועדות רפואיות עבור כלל פצועי מלחמת חרבות ברזל. לפי הדוח, העיכוב יוצר חוסר ודאות בקרב פצועים באשר לזכויותיהם ועלול לעכב קבלת הטבות המגיעות להם. עוד נמצא כי כ-80% מהפצועים דיווחו שהם מכירים את זכויותיהם במידה בינונית ומטה, וכי חלקם נאלצים להסתמך על מידע המועבר מפה לאוזן. המבקר מצביע גם על עיכובים בטיפול באלפי בקשות להכרה כנכי צה"ל, על דחיות בהשלמת מערכות מחשוב שנועדו לייעל את עבודת האגף, ועל פיגורים בתשלומים לספקים ולחלק מנכי צה"ל, שלדבריו עלולים לפגוע ברציפות השירות ובמיצוי זכויותיהם של הפצועים.
מנכ"ל משרד המבקר, ישי וקנין: "הלוחמים שלנו חירפו את נפשם למען ביטחון המדינה, וכעת זו חובתה של המדינה להיות שם עבורם. הדו"ח חושף שורה של ליקויים באופן שבו המדינה מטפלת בשיקומם: התחושה של פצועים רבים היא שהם אינם מכירים את זכויותיהם באופן מלא, והם נאלצים להיעזר במידע המועבר מפה לאוזן. מצאנו כי לבתי החולים, לצה"ל ולמשרד הביטחון אין הוראות המסדירות את מסירת המידע לפצועים על כל אפשרויות השיקום העומדות בפניהם. המסירות של הצוותים בשטח אינה תחליף למדיניות סדורה. על משרד הבריאות ומשרד הביטחון לפעול באופן מיידי לתיקון הליקויים. יש להבטיח שהמידע על זכויות יהיה נגיש וברור, ולשפר את הטיפול והשירות הניתנים לגיבורי ישראל - אלו שנפצעו בגופם ובנפשם".
עוד כתבות בנושא
תגובת משרד הבריאות: "לאור מאפייני המלחמה והצרכים המשמעותיים בתחום, גיבש משרד הבריאות את התוכנית הלאומית לשיקום שתוקצבה במעל 250 מלש"ח, ושכללה שורת השקעות משמעותיות בהרחבת מיטות השיקום, הקמת מרכזי שיקום יום, חיזוק כוח האדם, הרחבת ההכשרות המקצועיות, תמיכה בהתמחויות, הגדלת המלגות והסכמי שכר ייעודיים למקצועות השיקום. מערכת הבריאות היא מערכת לומדת המבקרת את פעולתה גם בשגרה. כבר במהלך החודשים הראשונים למלחמה, הוביל משרד הבריאות תהליכי למידה מערכתיים שבחנו לעומק את התמודדות המערכת במגוון תחומים מרכזיים. במסגרת תהליך הפקת הלקחים הוקמו שישה צוותים מקצועיים לבחינת התנהלות המערכת, ובהם צוות ייעודי שעסק בתחום השיקום וגיבש המלצות להמשך חיזוק המערך. תהליכים אלה נועדו לזהות פערים, לגבש המלצות ולכוון את המשך פיתוחו וחיזוקו של מערך השיקום הלאומי, הן בשגרה והן לקראת מצבי חירום עתידיים".
תגובת משרד הביטחון: "מאז השבעה באוקטובר קלט אגף השיקום למעלה מ-25 אלף פצועים ופצועות מהמלחמה הנוכחית והצפי כי עד שנת 2028 יגיע מספר כלל הפצועים המטופלים באגף לכ-100 אלף. היקף הפצועים חסר התקדים מחייב מענה מדינתי נרחב. לכן, בהתאם להמלצת משרד הביטחון מינו שרי הביטחון והאוצר ועדת מומחים ציבורית, בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, שהמליצה לאחרונה על תכנית פעולה מקיפה ביותר. התכנית נותנת מענה לנקודות שבהן נגע מבקר המדינה ולרבות אחרות. משרד הביטחון פועל על מנת להביא את ההמלצות לאישור הממשלה, כך שניתן יהיה להתחיל ביישומן בהקדם האפשרי.
מתווה העבודה של אגף השיקום במהלך המלחמה: מהפכת "שיקום לפני בירוקרטיה" שבבסיסה ההחלטה לאפשר לפצועים להתרכז קודם כל בשיקומם ולקבל מעטפת רפואית ונפשית מבלי שיידרשו לגשת לוועדה רפואית, הינה החלטה מקצועית שקיבל אגף השיקום במהלך המלחמה, אל מול אתגר שמדינת ישראל לא ידעה כמותו מיום הקמתה. מדיניות זו התבססה על הערכות מקצועיות של גורמי רפואה ושיקום, על בסיס ניסיון ממלחמות עבר, כי בסמוך לפציעה חשוב שהפצוע יתרכז בשיקום והחלמה. עפ"י המומחים, קיום ועדה בטרם התייצבה הפציעה ובסמוך לה, יוביל לקביעת נכות זמנית ויאלץ את הפצוע להתמודד עם בדיקות חוזרות ונשנות, דבר שהאגף ביקש להימנע ממנו.
עוד כתבות בנושא
אגף השיקום רשם הישג חסר תקדים כאשר 70% ממבקשי ההכרה בתקופת המלחמה הוכרו בתוך 48 שעות בלבד. נציגי האגף נפרסו בבתי החולים בשבוע הראשון ללחימה, יזמו פניות לפצועים ולמשפחותיהם והצמידו לכל פצוע איש קשר אישי וזמין לכל צורך.
במהלך המלחמה התקיימו ועדות רפואיות לפצועים שרצו בכך ולפצועים הקשים ביותר שנזקקו למענים ייחודיים, פצועים שלא ניגשו לוועדה המשיכו לקבל כל העת טיפול רפואי מרחיב ומלא שאינו כפוף לחוק הבריאות הממלכתי. במקביל פעל האגף להרחבת מספר מרכזי הוועדות הרפואיות וצמח משני מרכזים לחמישה בפריסה ארצית. נדגיש כי כלל הפצועים שפנו לבקשת הכרה, קיבלו את מלוא המענים הרפואיים והשיקומיים לאורך כל התהליך, עוד בטרם ניגשו לוועדה.
מדינת ישראל מתמודדת עם מחסור קשה ברופאים ומטפלים, כך לדוגמה זמן ההמתנה הממוצע בישראל לרופאי אורתופדיה ופסיכיאטריה, הנדרשים מאוד בעבודת השיקום, עומד על כ-6 חודשים בממוצע. למרות זאת, האגף הרחיב את שירותיו באופן חסר תקדים: פי ארבעה מטפלים נפשיים, פי שלושה בתים מאזנים, הקמת שירותים חדשניים 'יש מאין' ובהם 9 חוות שיקומיות ברחבי הארץ, ניידת טיפול במצבי משבר, מחלקה סיעודית ייעודית לצעירים ועוד".