מליאת הכנסת אישרה היום (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק הגבלת שכר הטרחה לנכי צה"ל, אנשי כוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה. החוק מסדיר לראשונה את שכר הטרחה המרבי שניתן לגבות עבור טיפול וייצוג בהליכי תביעות הכרה וקבלת תגמולים בשל נכות, ונועד להגן על הזכאים מפני גבייה מופרזת בדרך למימוש זכויותיהם.
החוק אושר לאחר דיונים ממושכים בוועדת העבודה והרווחה, בראשות ח"כ מיכל וולדיגר, והוא משלב הצעת חוק פרטית של ח"כ מיכאל ביטון עם הצעת חוק ממשלתית מקיפה שקודמה ביוזמת ובהובלת סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין. פורום יהלומי קרב, שנאבק בנושא במשך שנים, היה שותף מרכזי בקידום החוק.
ברקע החקיקה עמדו פניות ועדויות על גביית שכר טרחה מופרז מנכי צה"ל, הלומי קרב, נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם, בין היתר לאחר 7 באוקטובר. לפי יוזמי החוק, במקרים רבים נדרשו נפגעים לשלם עשרות ואף מאות אלפי שקלים מתוך כספי הפיצויים, התגמולים והשיקום שנועדו לסייע להם.
הכי מעניין
ח"כ מיכל וולדיגר | צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת
החוק קובע מנגנון מפורט להגבלת שכר הטרחה שניתן לגבות בגין טיפול בתביעות הכרה, קביעת אחוזי נכות, ערעורים והליכים נוספים מול משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי. בין היתר, דמי פתיחת תיק הוגבלו ל־2,000 שקלים בלבד.
בתביעות שהובילו לקביעת נכות של 20 אחוזים ומעלה, יעמוד שכר הטרחה על 16 אלף שקלים עבור 20 אחוזי נכות, ובתוספת של 800 שקלים בלבד לכל אחוז נכות נוסף. תשלומי שכר הטרחה ייפרסו ל־60 תשלומים חודשיים לפחות, ללא ריבית והצמדה.
אחד הסעיפים המרכזיים בחוק הוא תחולה רטרואקטיבית, הכוללת מנגנון השבה של סכומים מופרזים שנגבו מכוח הסכמים שנחתמו לאחר 7 באוקטובר 2023. החוק כולל גם סיוע משפטי לזכאים בהליכי אכיפה והשבת שכר טרחה.
ההגבלות יחולו גם על תביעות בגין החמרת מצב ונכות מוסבת, על הליכי ערעור ועל מקרים שבהם נגבו בעבר תשלומים מופרזים. בנוסף נקבעו תקרות שכר טרחה לפי קריטריונים שונים, ובהם סוג ההליך, אופי הטיפול וזהות הגורם המסייע.
החוק כולל גם הוראות צרכניות שנועדו להגן על המיוצגים, ובהן זכות חזרה מההסכם, איסור גבייה לפני קבלת התגמולים בפועל, פריסת תשלומים במקרים מתאימים ומנגנוני גמישות לתיקים ולהליכים מורכבים. מטרת החוק היא להבטיח שכספי התגמולים והשיקום יישארו בראש ובראשונה בידי הזכאים עצמם.
יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר, בירכה על אישור החוק. "מדינת ישראל מחויבת למי שנפגעו בעת שירותם או בשל פעולות איבה. התגמולים שניתנים להם נועדו לשיקום, לרווחה ולחיים בכבוד", אמרה. "החוק שאושר היום מבטיח שהכספים הללו יגיעו בראש ובראשונה לנכים ולנפגעים עצמם. זהו חוק מאוזן שמגן על הזכאים, מגביר שקיפות ומחזיר את מרכז הכובד לאדם שמבקש לממש את זכויותיו. הם שמרו עלינו, עכשיו אנחנו שומרים עליהם".
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין אמר כי החוק הוא "תיקון חשוב ובשורה של ממש עבור נכי צה"ל, אנשי כוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה". לדבריו, "מי שנפגעו בגופם ובנפשם זכאים לממש את זכויותיהם בהגינות, בשקיפות, ובלי להידרש לשלם שכר טרחה מופרז, אשר לרוב משולם מתוך התגמולים שנועדו לשיקומם".
לוין הודה ליו"ר ועדת העבודה והרווחה, לחברי הכנסת שפעלו לקידום החוק, לארגונים, לעמותות, לנפגעים שהשמיעו את קולם ולגורמי המקצוע במשרד המשפטים, במשרד הביטחון ובביטוח הלאומי, שעסקו בגיבוש ההסדר ובדיוקו.
נדב וירש, יו"ר פורום יהלומי קרב, אמר כי אישור החוק משלים מאבק שנמשך שנים. "החוק הזה הוא הוכחה שגם מול גורמים חזקים ואינטרסים משמעותיים, אפשר לנצח כשנלחמים על מה שצודק", אמר. "במשך שנים שמענו על פצועים והלומי קרב שנאלצו להיאבק לא רק על בריאותם, אלא גם על הכסף שנועד לשקם אותם. היום הכנסת קבעה בצורה ברורה שכספי השיקום שייכים קודם כל לנפגעים".
וירש הודה לח"כ וולדיגר, למשרד המשפטים, לאגף השיקום, לקואליציית הארגונים ולחברי הכנסת מכל סיעות הבית, שלדבריו עמדו לצד הפצועים והובילו את המאבק עד לסיומו. "מדובר בהישג היסטורי שישפיע על אלפי משפחות לשנים קדימה", הוסיף.
ח"כ מיכאל ביטון, יוזם החוק הפרטי, אמר כי הכנסת מתקנת היום עוול של שנים. "במשך שנים לא הייתה בחוק הגנה מספקת מפני שכר טרחה מופרז עבור נכי צה"ל והלומי קרב, נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם, שנאלצו לעיתים לשלם סכומי עתק כדי לממש זכויות המגיעות להם בדין", אמר.
לדברי ביטון, הצעת החוק נולדה לאחר שחייל שלו מגולני סיפר לו כיצד איבד חלק גדול מהתגמולים שהגיעו לו ונקלע למצוקה כלכלית קשה. "הסיפור שלו המחיש לי את עומק העוול והפך ליוזמת חקיקה ולמשימה ציבורית. זהו ניצחון של הצדק החברתי ושל מי שנלחמו למען המדינה ושילמו עליה מחיר כבד".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, אמר כי מדובר ב"בשורה ענקית לנכי צה"ל, אנשי כוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה", המבטאת את מחויבות המדינה כלפיהם. לדבריו, החוק קודם לאחר עבודת מטה מקצועית ומעמיקה, תוך הישגים יוצאי דופן ובהם תחולה רטרואקטיבית, מנגנון השבה, הגבלת שכר טרחה, הוראות צרכניות, סיוע משפטי והסדר ייעודי להשבת סכומים מופרזים.
דוננפלד הודה לח"כ וולדיגר, לייעוץ המשפטי לממשלה, לשותפים במשרדי הממשלה, לארגונים שקידמו את החוק ולגורמי המקצוע שליוו את הליך החקיקה עד להשלמתו.
עוד כתבות בנושא
