הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא אחת מהפרעות הנוירו-התפתחותיות הנפוצות בעולם, המשפיעה על למעלה מ-10% מכלל האוכלוסייה, כאשר בקרב בני הדורות הצעירים יותר מדובר על מספרים גבוהים משמעותית.
למרות שכיחותה הגבוהה, אבחון מדויק ומוקדם נותר אתגר משמעותי. כיום, התהליך נשען ברובו על ראיונות קליניים, שאלוני דיווח עצמי של המטופלים או סביבתם (הורים ומורים) ובישראל מבחנים ממוחשבים נקודתיים כמו TOVA (Test of Variables of Attention).
בינה מלאכותית ברפואה - אילוסטרציה | צילום: הדמיית AI
אלא שרבים טוענים שלשיטות הללו יש מספר חסרונות בולטים, ובראשן: הן מתבצעות בסביבה סטרילית ומלאכותית ומושפעות מהטיות סובייקטיביות של המעריכים. כתוצאה מכך, האבחון המסורתי נכשל לעתים קרובות בזיהוי הניואנסים הקליניים העדינים של קשת ה-ADHD, כפי שהם באים לידי ביטוי דינמי בחיי היומיום ובתגובה לגירויים סביבתיים משתנים.
הכי מעניין
פתרון אפשרי לבעיות הללו מגיע באמצעות כלי בינה מלאכותית, במערכת חדשנית שמפותחת בישראל: אבחון באמצעות צילום סרטון.
ממהירות תנועה לתזוזות עיניים: איך מאבחנים ADHD בסרטון?
בכתב העת המדעי הבינלאומי, Scientific Reports, פורסם לאחרונה מחקרו של אנטון גלשוילי, סטודנט לתואר שני במדעי המחשב מהמכון הטכנולוגי בחולון, HIT, בהנחייתו של ד"ר גדי בלומרוזן ובשיתוף עם ד"ר חזי רשף מאוניברסיטת תל אביב.
במסגרת המחקר, החוקרים אספו וניתחו מאגר מידע של 78 סרטוני וידאו של נבדקים בני 18 עד 32 שצולמו בסביבה ביתית טבעית. המערכת הפכה את דמותם של המצולמים למעין מפת תנועה וירטואלית, שמיפתה את המיקום המדויק של המפרקים – מהכתפיים והמרפקים ועד לתנועות העיניים והפנים.
עוד בנושא בינה מלאכותית
המערכת ניתחה מאפיינים פיזיקליים מורכבים כמו מהירות התנועה, האצה, טווחי תנועה, סנכרון בין איברים וקואורדינציית עין-יד של תנועות ראש, כתפיים, ידיים, אצבעות, וכן תנועות עיניים ופנים.
החוקרים העמידו למבחן שורה ארוכה של טכנולוגיות בינה מלאכותית. הם ערכו תחרות ראש בראש בין רשתות נוירונים מתקדמות –מחשבי על שמדמים את פעולת המוח האנושי ומסוגלים לעקוב ישירות אחר מפרקי השלד – לבין אלגוריתמים סטטיסטיים קלאסיים ומוכרים. בסופו של דבר, השילוב וההשוואה ביניהם הם שאפשרו למערכת להגיע לרמת דיוק כה גבוהה.
דפוסים שונים: מדוע ה-AI מפריד בין נשים לגברים?
אחד הממצאים המרתקים במחקר של HIT נוגע להבדלים בין המינים. כיום ידוע בעולם הרפואה כי הפרעות קשב וריכוז מתבטאות באופן שונה אצל נשים וגברים, דבר המוביל לעיתים קרובות לתת-אבחון או אבחון מאוחר אצל נשים.
המכון הטכנולוגי חולון | צילום: HIT
כדי להתמודד עם האתגר הזה, המערכת לא חיפשה דפוסים זהים אצל כולם, אלא חילקה את הניתוח בין גברים לנשים באופן מובנה. הבינה המלאכותית למדה לקבץ את הנתונים בהתאם להקשר המגדרי, ופיתחה בעצמה שני "פרופילים התנהגותיים" נפרדים: אחד מותאם לנשים ואחד לגברים. כך למשל, המערכת זיהתה כי אצל נשים וגברים תסמיני ה-ADHD באים לידי ביטוי שונה בתנועתיות של פלג הגוף העליון, בטווח תנועות הראש ובאופן השליטה במבט.
התוצאות המדעיות הוכיחו את יעילות הגישה: המודלים השונים הציגו דיוק אבחוני של בין 66% ל-88% בקרב נשים, ובין 65% ל-82% בקרב גברים. המודל הגיע לדיוק כולל של 85.7%.
המעבדה של ד"ר בלומרוזן ב-HIT כבר מקיימת שיתופי פעולה מחקריים עם חמישה בתי חולים בישראל, וחלק מהמערכות שלה נמצאות בשלבי מסחור למיזמים רפואיים. החוקרים מאמינים כי המערכת תוכל לשמש לא רק באבחון ADHD, אלא גם לסייע בתכנון הטיפול בו ובאופטימיזציה של השימוש בתרופות במחלות נוירולוגיות אחרות.
גם תינוקות סובלים מ-ADHD
בזמן שהאקדמיה מוכיחה את ההיתכנות, היישום הקליני שלו כבר מתחיל בשטח, לאחר שבחודש אוגוסט השיקו המרכז הרפואי שיבא וחברת הסטארט-אפ הישראלית Revealense מערכת דומה.
המערכת הנקראת Illuminator מסוגלת לזהות אותות גופניים ורגשיים עדינים ביותר, לבנות פרופיל מנטלי משתנה, ולהציע תוכניות טיפול מותאמות אישית על בסיס הצלבת נתונים ברמת דיוק גבוהה.
עוד על בינה מלאכותית
הפרוטוקולים הראשוניים בשיבא, בהובלת מנהל המרכז להתפתחות הילד, ד"ר עומר בר יוסף, התמקדו באבחון אוטיזם והפרעות קשב וריכוז. בשורה משמעותית מצד החוקרים נגעה לגיל האבחון: החוקרים מציינים כי הטכנולוגיה עשויה לאפשר הערכות ראשוניות של אוטיזם ומצבים אחרים כבר בגילאי חצי שנה עד שנה – שלב שבו אבחנה מסורתית היא כמעט בלתי אפשרית כיום, בשל היעדר כלים מתאימים לפעוטות.
מטרת המערכת היא לאפשר לראשונה לבצע הערכה רפואית בסביבה הטבעית של הילד, תוך שהיא מתחשבת בהשפעות הסביבה בבית, מנטרת שינויים לאורך זמן, וקובעת את מצב הבסיס הרגיל של הנבדק עוד לפני שמתחילים לבדוק אותו באופן רשמי.
המהפכה הנוירולוגית
דב דונין, מנכ"ל ומייסד Revealense, אמר עם השקת המיזם באוגוסט: "זו לא רק טכנולוגיה חדשה – אלא מהפכה קלינית שיכולה לשפר ואף להציל חיים". הן באקדמיה והן במערכת הבריאות מסכימים כי פוטנציאל הטכנולוגיה הוויזואלית רחב בהרבה משוק ה- ADHDוהאוטיזם לבדם.
אותם חוקרים ויזמים מדגישים כי הטכנולוגיות החדשות לא מיועדות להחליף את הרופא, הפסיכיאטר או המאבחן הקליני, אלא להעניק להם עיניים אובייקטיביות בתוך הבית, בעלות יכולות ניתוח קליניות. במקום להסתמך על תורים מורטי עצבים של חודשים ארוכים, זיכרון חלקי של המטופלים, או מפגש קצר ומלחיץ בקליניקה – סרטון ביתי קצר שיועלה לענן יספק לרופאים את תמונת המצב האמיתית של החיים עצמם.
עוד על בינה מלאכותית
