משרד הבריאות מתקשה לעקוב אחר מספר חולי השפעת המאושפזים בישראל ולנטר ביעילות את הנתונים, אף שבשבועות החולפים שב המשרד ומתריע על עלייה בתחלואה בכל רחבי הארץ. בתי החולים חווים באחרונה עומס במחלקות בשל תחלואת ילדים גוברת ועלייה חדה במקרי האשפוז במחלקות הטיפול הנמרץ, אך משרד הבריאות נותר באפלה.
שלושה מקרי מוות של ילדים בשבוע שעבר, ואשפוזם של שישה ילדים נוספים במצב קשה ואנוש ביחידות לטיפול נמרץ, הביאו לכינוס דיון חירום של צוות המומחים לטיפול במגפות (צט"מ) השבוע כדי לדון בנתונים ובהמלצות למניעת תחלואה חריגה.
עם זאת, מתברר כי הצט"מ ומשרד הבריאות פועלים בחלל ריק, ומבלי שהנתונים המלאים על התחלואה בישראל עומדים לנגד עיניהם. המשרד אינו יודע כמה חולי שפעת יש בישראל או כמה מהם מאושפזים בבתי החולים, מכיוון שעל קופות החולים לא חלה חובת דיווח על נתוני התחלואה המגיעים אליהן - וזאת למרות העלייה התלולה באשפוזים.
הכי מעניין
משרד הבריאות אף אינו דורש מקופות החולים פרטים או מידע, ומחכה שימסרו את הנתונים באופן התנדבותי.
עוד כתבות בנושא
באתר משרד הבריאות יש פורטל שמציג לציבור נתונים על תחלואה מתפרצת במחלות אחרות, שהמשרד שם עליהן דגש, אך השפעת אינה ביניהן. בפורטל נאמר כי מטרתו "להעמיק את הידע על תחומי האחריות של משרד הבריאות, ולעודד מחקר, דיון, גיבוש תובנות ופעולות מבוססות נתונים".
כך למשל, למחלת החצבת יש שם "דשבורד" ייעודי קבוע ומתעדכן, שמספק תמונת מצב עכשווית על מספר המאושפזים והנפטרים, חתכי הגיל של החולים, מספר החולים שאותרו לפי שבועות, מספר החקירות האפידימיולוגיות ומספר האשפוזים (כולל טיפול נמרץ) מתחילת ההתפרצות. בדשבורד מופיעה גם מפה שמראה את התפלגות התחלואה בישראל. בתקופת התפרצות הקורונה ניהל משרד הבריאות דשבורד זהה, שהיה נגיש לציבור.
מי שמתעקש להגיע לנתונים על מחלת השפעת בישראל יוכל למצוא אותם באתר משרד הבריאות רק בדו"ח שבועי המדווח על נתוני "מחוללי תחלואה נשימתית". אלא שהנתונים הללו מתייחסים לכלל המחלות הנשימתיות, ואלה מהם שמתייחסים לשפעת חלקיים בלבד.
זאת ועוד, הנתונים הנאספים על תחלואת השפעת מתבססים על פניות למרפאות קופות החולים מכבי וכללית בלבד – שהן רק שתיים מארבע קופות החולים הפועלות בארץ.
קושי נוסף בלימוד הנתונים נובע מכך שהם נאספים על תחלואה "דמוית שפעת" (ILI) - דהיינו, כל המחלות שמופיעים בהן תסמינים של חום גבוה, שיעול וכאבי גרון. הנתונים שהתקבלו משירותי הקהילה מוצגים בגרף המשווה את שיעור הפניות בשבוע נתון לאותו השבוע בשנים קודמות.
בדו"ח מופיעות גם דגימות מעבדה לשפעת מ־14 בתי חולים כלליים בישראל, פחות מחצי ממספר בתי החולים הכלליים בארץ.
במשרד הבריאות טוענים שאין צורך בניטור הדוק במיוחד של תחלואת השפעת, ושמדד 14 בתי החולים מספק מידע רב ערך על התפשטותה של המחלה.
"אנחנו מזהים עומסים במחלקות האשפוז, בטיפול נמרץ ובטיפול מוגבר, מנטרים את העלייה באשפוז בהקשרי השפעת, ומתגברים את הצוותים בהתאם", נמסר למקור ראשון מטעם משרד הבריאות.
שר הבריאות אוריאל בוסו ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. | צילום: ברונו שרביט, לע״מ
תגובת משרד הבריאות:
"משרד הבריאות מנטר מזה שנים את תחלואת השפעת באופן הדוק על ידי קבלת נתונים מקופות חולים, ממרפאות זקיף בקהילה ומבתי החולים וכן עוקב אחר הנתונים של תחלואת השפעת בעולם.
ניטור תחלואת השפעת מתבצע על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות. הניטור מתבצע על פי סטנדרטים המקובלים על ארגוני בריאות בינלאומיים. ניטור זה מתחיל מדי שנה בחודש אוקטובר, ומפורסם בדוחות אחת לשבוע. כך עדכן המשרד ב-25.11 כי השפעת חצתה את הרף האפידמי, כלומר חולה אחד מדביק יותר מאדם אחד בשפעת, המשרד וממשיך לעדכן מידי שבוע את נתוני התחלואה.
בדיון שנערך בצט״מ (צוות מומחים לטיפול במגפות), בהשתתפות אנשי מקצוע מבתי החולים, הקהילה, האקדמיה ומשרד הבריאות, הציגו אנשי המקצוע במשרד סקירה מקיפה ומעודכנת של נתוני תחלואת השפעת בארץ ובעולם. מהנתונים שהוצגו בדיון עולה כי עונת השפעת בישראל ובמדינות נוספות החלה השנה מוקדם ביחס לעונות רבות קודמות, עם עליה תלולה בתחלואה, כולל תחלואת ילדים משמעותית.
לאחר בחינת המידע העדכני, המליץ הצט״מ לקרוא לכלל האוכלוסייה להתחסן נגד שפעת. גם דיון זה, לרבות נתוני התחלואה בארץ ובעולם, שוקף לציבור".
עוד כתבות בנושא
