כל הורה לילדים שמע לא מעט ביקורים בטיפת חלב או אצל רופא את המשפט: "תקפידו לתת ברזל כדי לא להגיע למצב של אנמיה". אבל מה זה בעצם אומר? למה זה קורה ואיך ניתן לטפל? פרופ’ יוסף קפלושניק, המטולוג ואונקולוג ילדים במכבי שירותי בריאות בבית שמש עושה סדר.

אנמיה פירושה חוסר בכדוריות דם אדומות. בתוך הכדוריות נמצא חלבון הנקרא המוגלובין, שתפקידו להעביר חמצן מהריאות אל כל הגוף ולהחזיר פחמן דו־חמצני לריאות. כאשר יש חוסר בהמוגלובין, רמות החמצן בגוף יורדות- מצב המוגדר כאנמיה. חשוב לדעת כי רמות ההמוגלובין הרצויות משתנות בהתאם לגיל הילד.

תינוק נולד עם המוגלובין בטווח של 16–20 גרם אחוז, אך כבר עד גיל חודשיים הרמה יורדת לכ־9 גרם אחוז במינימום. משם היא מתחילה לעלות בהדרגה, עד שמגיעה סביב גיל 3–4 שנים לרמה המקובלת של כ־12 גרם אחוז. בגיל ההתבגרות יש אף הבדלים טבעיים בין בנים לבנות. כדי למנוע חוסר בתקופה הקריטית שבה רמות ההמוגלובין יורדות, משרד הבריאות ממליץ לתת לכל תינוק מגיל 4 חודשים ועד גיל שנה וחצי טיפות ברזל יומיות, במינון מותאם גיל.

הסיבה השכיחה ביותר לאנמיה בילדים היא חוסר ברזל. הברזל לא רק חיוני לייצור ההמוגלובין, אלא גם תורם להתפתחות המוח, הזיכרון והלמידה. חוסר ממושך עלול לגרום לעיכוב בגדילה ובעיות התפתחותיות נוספות.

עם זאת, לא כל אנמיה נובעת מחוסר ברזל. יש גם סוגים אחרים: אנמיה שנגרמת מייצור מופחת או לקוי של כדוריות דם אדומות, מצב שיכול להיות מולד או להופיע בעקבות מחלה זיהומית. אנמיה שבה הייצור תקין אך הכדוריות נהרסות מוקדם מדי, לרוב כתוצאה מנטילת תרופות מסוימות או בעיות רפואיות אחרות. אנמיה הנגרמת מאובדן דם גלוי או סמוי. וכן אנמיה ממחלות תורשתיות, כשהנפוצה והמוכרת ביותר היא תלסמיה, הנפוצה במיוחד באזור הים התיכון.

כשההמוגלובין נמוך, הילד עשוי להפגין מגוון סימנים כמו ירידה בתיאבון, עצבנות, חיוורון, נשירת שיער, ובגילאים בוגרים יותר גם הפרעות שינה וריכוז. במקרים חמורים יותר עלולים להתפתח גם תסמינים גופניים משמעותיים. האבחון נעשה באמצעות בדיקת דם פשוטה- ספירת דם, שנערכת לכל ילד בגיל שנה. במידת הצורך הרופא ימליץ על בדיקות נוספות כדי להבין את הגורם המדויק ובהתאם לממצאים יותאם טיפול. במקרים רבים מתן תוספי ברזל במינון מתאים מספיק כדי להחזיר את רמות ההמוגלובין לנורמה, ובמקרים אחרים נדרשים טיפולים נוספים.

כ־20% מהילדים סובלים מאנמיה בשלב מסוים בחייהם, ולכן מדובר בתופעה נפוצה מאוד. אבחון מוקדם מאפשר טיפול פשוט ויעיל, מונע סיבוכים ומבטיח התפתחות בריאה. אם ההורה מבחין שהתינוק חלש, חיוור או מתנהג באופן חריג, חשוב לפנות לרופא גם לפני גיל שנה ולא להמתין לבדיקה השגרתית. גילוי מוקדם של אנמיה והקפדה על טיפול מותאם הם המפתח לבריאות הילדים, לצמיחה תקינה ולהתפתחות מלאה.