בריאות הנפש בצל המלחמה: שו"ת התמודדות ומרכזי החוסן | כל המידע החיוני

משרד הבריאות משיק היום (יום א') אתר מידע חדש בתחום בריאות הנפש, הכולל מידע נרחב בסוגיות שיקום, מרכזי חוסן, מניעת אובדנות ומענה לשאלות רבות העולות בתחום.

כתובת האתר: /https://me.health.gov.il/mental-health

מאז תחילת מבצע "עם כלביא", ניכר כי הציבור הישראלי מוכיח חוסן נפשי.  מתחילת המבצע, נרשמו עד כה יותר מ -3,000 שיחות למוקדי הסיוע הנפשיים, וכ-315 פניות הגיעו למרכזי החוסן (כולל הארצי), הנותנים מענה טלפוני ובאמצעות הזום. היום חלה עלייה משמעותית בפניה אל מוקדי הסיוע של קופות החולים ומרכזי החוסן. מתחילת מבצע 'עם כלביא' הגיעו 1,200 פניות טלפוניות למרכזי החוסן וקופות החולים, ויותר מ-3,500 פניות למוקד ער"ן, כך שמתחילת המבצע הגיעו יותר מ-4,700 פניות טלפוניות למוקדי הסיוע הנפשיים.

על מנת לתת מענה נפשי נגיש גם למי שאינו יכול או שאינו מעוניין לצאת מהבית, משרד הבריאות הרחיב את שעות המענה של מרכז החוסן הארצי והוא פתוח 7/24.  בנוסף, ניתן לפנות למרכזי החוסן האזוריים, לער"ן ולקווי הסיוע של קופות החולים,  הזמינים גם הם בימים אלו  7/24.  המשרד קורא לציבור לא להסס ולפנות לעזרה במידת הצורך. כלל המידע על מרכזי החירום והתמיכה הרגשית:

טלפון מרכז החוסן הארצי הטיפולי* 5486. 

בנוסף, במידת הצורך וכחלק מהטיפול שניתן במרכזי החוסן, מופעל 'נוהל חרדה' - מענה נפשי מהיר, קצר מועד וללא עלות, עבור מי שנכח באירוע ביטחוני. כל אלה נועדו לצמצם את הפגיעה הנפשית ולמנוע התפתחות של פוסט-טראומה בקרב האוכלוסייה. משרד הבריאות הנחה את קופות החולים ומרכזי החוסן לעבות את שירותי התמיכה הנפשית, וזאת כדי לאפשר לנפגעות ולנפגעי חרדה לקבל מענה טלפוני, מבלי להגיע לבתי החולים שלא לצורך.

אתרי המפונים 

צוותי סיוע מטעם מרכז החוסן הארצי של משרד הבריאות נשלחו לשטח, למתן תמיכה נפשית ראשונית באזורים שבהם תושבים נפגעו ישירות בבתיהם. בשיתוף עם הרשויות המקומיות ומשרד הרווחה, הגיעו הצוותים למרכזי המפונים מאתרי הפגיעות הישירות ברמת גן, בתל אביב ובטמרה, ומעניקים עזרה ראשונה נפשית, בודקים היכן ניתן לסייע, ומקשרים אותם למרכז החוסן האזורי והארצי להמשך טיפול, במידת הצורך.

שאלות ותשובות בנושא התמודדות נפשית במצבי חירום

1.     מה עושים אם יש בקרבתנו אדם הסובל מחרדה ?

קיימים מספר עקרונות בסיסיים שיכולים לסייע – מודל מעש"ה: 

•       נוכחות תומכת: הישארו לצדו של האדם, שדרו ביטחון ואמרו לו שהוא לא לבד – "אנחנו איתך, נעבור אתזה יחד"

•       עידוד לעשייה פעילה: עודדו אותו לבצע פעולה פשוטה ואקטיבית שרלוונטית להתמודדות עם האירוע –להגיש מים, לעזור לאחרים, להיכנס למרחב מוגן או להתקשר לקרובים. פעולה מגבירה תחושת שליטה.

•       שאלות מכוונות-חשיבה: נסו להסיט את הפוקוס מהרגש למחשבה: "למי כדאי להתקשר?" או "מה נעשה כשנגיע למקום בטוח?"

•       הבנייה של האירוע: הסבירו שהאירוע הסתיים, שכוחות הביטחון כבר פועלים, וכעת המצב בשליטה.

2.     מה עושים אם האדם לא נרגע?

אם העקרונות שצוינו אינם מסייעים, ניתן לנסות טכניקות של הרגעה עצמית: 

•       נשימות עמוקות ואיטיות – נשיפה ארוכה כאילו מכבים נר.

•       דמיון מודרך – העלאת זיכרון חיובי כמו טיול נעים, תוך שחזור פרטים.

•       הסחת דעת חיובית – פעילות גופנית קלה, מקלחת מרעננת או צפייה בתוכנית אהובה.

במקרה שהמצוקה נמשכת, מומלץ לפנות לקווי הסיוע של קופות החולים, מרכזי החוסן או עמותות כמו ער"ן,נט"ל וסה"ר .

3.     האם יש לנו כוחות נפשיים להתמודד עם המצב ?

בהחלט כן.  לרובנו יש כוחות פנימיים טבעיים, גם אם איננו מודעים לכך. מחקרים מראים שרוב האנשיםמתמודדים ואף צומחים מתוך משברים. חוסן נפשי הוא חלק מהטבע האנושי.

4.     איך מדברים עם ילדים ובני נוער על המצב ?

•       עם ילדים:  הסבירו את המצב בצורה פשוטה ומותאמת לגיל. הימנעו מהצפה רגשית או מהסתרת מידע.

שמרו על שגרה, עודדו שיח רגשי ותחושת שליטה. זכרו: הילדים לומדים מהתנהגותנו.

•       עם בני נוער:  הסבירו בצורה בוגרת וברורה, ספקו מידע, הציבו גבולות, ושתפו אותם באחריות. מילוי תפקידים מחזק תחושת מסוגלות. גבולות – גם אם מעוררים התנגדות – יוצרים ביטחון.

5.     מה עושים בזמן ממושך במרחב מוגן?

היערכות מראש מסייעת בהתמודדות: 

•       הביאו ציוד בסיסי – מים, אוכל, שמיכה, תרופות, משחקים, ספרים, חומרי יצירה וציוד לפעילות .

•       נסו לשמור על שיח רגשי, עיסוק משותף ותחושת נינוחות.

•       אם יש חיות מחמד – דאגו להיערך גם לצרכיהן.

6.     כיצד שומרים על שגרה בזמן חירום?

שגרה יוצרת תחושת יציבות ושליטה: 

•       הקפידו על סדר יום – שלוש ארוחות ביום, שינה סדירה, מקלחות והחלפת בגדים.

•       שמרו על טקסים משפחתיים, כמו סיפור לפני השינה, ארוחה משותפת או משחק ביתי.

גם אם לא ניתן לקיים את כל השגרות, חפשו "איים של שגרה" שיסייעו לכולם להרגיש בטוחים.

7.     איך מתמודדים עם אזעקה מתקרבת ?

•       היערכות מראש: הכינו תיק חירום הכולל תרופות, מכשירים רפואיים, משקפיים, אוכל, שמיכה, משחקים וחומרי הרגעה.

•       שינון הנחיות: הכירו את ההוראות ותרגלו את השלבים מראש.

•       בזמן אזעקה: בצעו נשימות סדורות, השתמשו בדמיון מודרך או בהסחת דעת.

•       עזרה לאחרים – ילדים, קשישים ואנשים בסיכון – תורמת גם לחיזוק תחושת המסוגלות האישית.

8.     מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

כאשר יש פגיעה בתפקוד, מצוקה מתמשכת או קושי להסתדר ביום-יום – חשוב לפנות לעזרה.

•       התחילו בכלים עצמיים או בתמיכה מהסביבה הקרובה.

•       אם אין שיפור – פנו לקווי הסיוע של קופות החולים, מרכזי החוסן או עמותות סיוע.

•       במידת האפשר, העדיפו פנייה טלפונית או מקוונת כדי להימנע מחשיפה לסיכון מיותר. אנשי המקצוע במוקדים יכוונו להמשך טיפול בעת הצורך.

מספרי החוסן

כלל המידע על מרכזי החירום והתמיכה הרגשית: 

מרכז החוסן הארצי הטיפולי* 5486   

קופות חולים מאוחדת 3833*  לאומית 507*  מכבי 3555*  כללית 8703 * 

עמותת ער"ן 1201