בשבת הקרובה, ה-31 במאי, יצוין היום הבינלאומי ללא עישון, שנועד לעורר מודעות לנזק הבריאותי והסביבתי הנגרם כתוצאה ממוצרי עישון. נזקי העישון חמורים וגובים את חייהם של אלפי מדי שנה, נשים וגברים. כ-10% מהם מתים כתוצאה מעישון פסיבי. על פי נתוני משרד הבריאות, בישראל מתים מדי שנה כ-8,000 בני אדם ממחלות הקשורות לעישון – מתוכם כ-800 שלא עישנו מעולם, אלא נחשפו לעישון פסיבי.
באופן אירוני, פרקליטות המדינה תגיש היום (יום ה') לבית המשפט העליון בירושלים את תגובתה לעתירה שהגישה עמותת 'אוויר נקי', המנסה לקדם חקיקה וסנקציות נגד עישון במקומות ציבוריים, בין היתר בבתים משותפים בהם העשן עלול להוות מפגע לבריאותם של השכנים.
עוד כתבות בנושא
"העתירה הזו מיועדת להגן על 2.8 מיליון איש שסובלים מעשן שנכנס אליהם הביתה מהשכנים שלהם", אומר עורך הדין העותר עמוס האוזנר, "הסובלים הם לאו דווקא אנשים שאינם מעשנים, כי גם חלק גדול מהמעשנים עצמם לא רוצים עשן של השכנים. הם יודעים להסתדר עם העשן שלהם, יודעים מתי הם ייחשפו אליו, יודעים איך, וגם יכולים לצאת לעשן בחוץ - אבל לא רוצים שהעשן של השכנים ימלא להם את הבית. אנחנו מגדירים את העישון שחודר לדירות כמפגע סביבתי, ונתמכים בזה בחוות דעת של מנכ"ל לשעבר של משרד הבריאות וסמנכ"ל של המשרד להגנת הסביבה".
הכי מעניין
העתירה הוגשה לפני כחמש שנים, ואליה צורף מדגם של ד"ר מינה צמח שממנו עולה כי 50% מבתי האב בישראל חשופים לעישון כפוי בתדירות גבוהה, ו-83% מדווחים שהם סובלים מכך. "הריח של העישון הוא זה שהוא מקורו של המפגע, והתוצאות שלו יכולות להיות מאוד לא נעימות. זה לא סתם שאני מריח ויודע שמישהו מבשל בצל ולא מוצא חן בעיני. הריח של הסיגריות יכול לגרום לאנשים לתופעות כמו בחילה, סחרחורת, כאב ראש, ואפילו שיעול, נזלת, אף דולף, ועוד הרבה תופעות אחרות, שהן תופעות מיידיות של הרבה מאוד אנשים שנחשפים לעשן סיגריות".
עוד כתבות בנושא
בעתירה הזו התקיימו עד היום שלושה דיונים, כשבכל פעם ההרכב קצת משתנה. ב-21 במאי 2024, דרש בית המשפט העליון בצו על תנאי שהשרה להגנת הסביבה תתקין תקנות שמסדירות את ההגנה מפני החשיפה של העשן של השכנים. "הנקודה המעניינת בסיפור הזה כי שהשרות להגנת הסביבה התחלפו כבר פעמיים, זאת אומרת, העתירה הוגשה כשהשרה הייתה גילה גמליאל, ההמשך שלה היה כשהייתה השרה תמר זנדברג, ועכשיו מחזיקה במשרה השרה עידית סילמן".
השרה סילמן, כשהייתה יו"ר ועדת הבריאות טרם מינויה לתפקיד השרה להגנת הסביבה, תמכה מאוד בתיקון תקנות בנושא הזה, ואף תקפה את המשרד להגנת הסביבה על ההתמהמהות בטיפול במפגע הריח. גם תמר זנדברג, בהיותה השרה להגנת הסביבה תמכה בתיקון התקנות, אלא שהלשכה המשפטית של משרדה בלמה את פעילותה. "מבחינה מהותית זה קרוב מאוד לנושאים אחרים שהם כבר מטפלים בהם. כמו לדוגמה נושא רעש שיוצא מהדירות, ומפגע של ריח של תנורי עץ. הנזק שנגרם למדינת ישראל כתוצאה מן העישון הכפוי, העישון הסביבתי, הוא 7 מיליארד שקל בשנה. הבאנו גם את חוות דעתו של ג'יימס ריפייס, מומחה בינלאומי בתחום הזה, וריפייס מאפיין את התופעה כמפגע ריח, תוך בדיקת מהותו של בכלל חוש הריח של האדם. הוא אומר שהעשן של הסיגריות כולל כארבעת אלפים כימיקלים, שהרבה מהם הם רעילים, ובעצם חוש הריח פשוט מזהיר את הגוף מפני השפעה של כל הרעלים האלה".
אל העתירה הצטרפו רבים שנפגעו רפואית ממפגע הריח הזה באופן יוצא דופן. "עותרת אחת כל כך סבלה מהעישון, שבמקום לגור בדירה השכורה שלה, היא נאלצה לישון במקומות אחרים - במיטה של בית חולים, במכונית, העיקר שלא להיות חשופה לעשן של הסיגריות. אחרים מדווחים על תופעות של מחנק, תופעות של אלרגיה. יש לנו גם אחד שהוא מחלים ממחלת הסרטן, אבל איך הוא יכול להחלים כשהשכנים שלו מאיימים בעשן שלהם על סיכויי ההחלמה שלו? הרי סרטן יכול לחזור, והחשיפה של אדם לעישון של אחרים יכולה להחזיר לו את הסרטן. העשן מאיים מאוד גם על ילדים. הנזק לגביהם הוא ממש נזק מיידי. העובדה שמשרד הבריאות יצא עכשיו בקמפיין של פרסום תמונות גרפיות על חפיסות סיגריות ומשתלב במאבק הכללי למניעת עישון. הוא מטפל בעיקר בצד של אלה שמעשנים, ושהתמונות מכוונות כדי להרתיע אותם. אבל צריך לחשוב על הצד של מי שאיננו מעשן, של מי שנפגע מן העישון. הבקשה שלנו היא לטיפול לא על ידי משרד הבריאות, אלא בעיקר על ידי המשרד להגנת הסביבה ועל ידי המשרד לביטחון לאומי. אנחנו מבקשים שהמשטרה תרשום את התלונות של האנשים שנפגעים מעישון".