מאז 7 באוקטובר מתמודדים ארגוני סיוע ישראליים ואנשי מקצוע יהודים הפועלים בזירה הבינלאומית עם קשיים גוברים בגיוס משאבים וביצירת שיתופי פעולה. כעת יוצאת לדרך יוזמה חדשה שנועדה להתמודד עם התופעה: משלחות של אנשי סיוע ופיתוח ישראלים ויהודים ישתתפו בכנסים בינלאומיים, תוך קבלת סיוע במימון וליווי מקצועי, במטרה לשמר ולחזק את נוכחותם בזירה העולמית.
היוזמה, בהובלת ארגון OLAM ובשותפות עם סיד ישראל (SID Israel) ו-Nura Global Innovation Lab, נפתחת השבוע עם משלחת של 22 אנשי מקצוע משמונה מדינות, המשתתפים בכנס AidEx בז'נבה שבשווייץ, מהאירועים המרכזיים בעולם בתחום הסיוע ההומניטרי והפיתוח הבינלאומי.
הסיוע ההומניטרי הישראלי בדרך לאוקראינה. | צילום: AFP
המהלך מתוכנן להימשך שנתיים ולכלול משלחות נוספות לכנסים בינלאומיים. המשתתפים יקבלו סיוע במימון ההשתתפות, הכנה מקצועית וליווי לפני הכנסים, במהלכם ולאחריהם. המטרה היא לאפשר לאנשי מקצוע ישראלים ויהודים להמשיך להשתתף במפגשים שבהם נרקמות שותפויות בינלאומיות, מגויסים משאבים ומתקבלות החלטות המשפיעות על עולם הסיוע.
הכי מעניין
הצורך ביוזמה עולה בין היתר ממחקר שהזמין ארגון OLAM בקרב אנשי מקצוע יהודים המועסקים בארגוני סיוע ופיתוח בינלאומיים שאינם יהודיים. רוב המשתתפים בסקר דיווחו כי חוו הטיה אנטי-יהודית או מתיחות במקום עבודתם, ו-85 אחוזים הביעו רצון משמעותי להצטרף לרשת מקצועית שתספק קשרים ותמיכה הדדית.
גם ארגוני הסיוע הישראליים מדווחים על קשיים. בסקר שערך סיד ישראל בקרב 20 ארגונים, חברות ונציגי תוכניות אקדמיות בתחום, 60 אחוזים מהמשיבים דיווחו על פגיעה ביכולתם לגייס תרומות או משקיעים מאז פרוץ המלחמה, וכ-40 אחוזים דיווחו על ירידה בשיתופי הפעולה הבינלאומיים. יותר משליש מהמשיבים נתקלו באיומים להפסקת שיתופי פעולה או בהפסקתם בפועל, ושיעור דומה דיווח על חוסר ודאות גובר בנוגע לחידוש מענקים רב-שנתיים.
סיוע ישראלי בטורקיה | צילום: רחלי מלק־בודה
המשלחת הראשונה כוללת אנשי מקצוע מישראל, ארצות הברית, בריטניה, קנדה, גרמניה, ספרד, מקסיקו ודרום אפריקה. יותר ממחצית המשתתפים ישראלים. חברי המשלחת עוסקים בין היתר בבריאות גלובלית, סיוע לפליטים, התמודדות עם שינויי אקלים, תגובה לאסונות ויזמות חברתית.
בכנס AidEx משתתפים יותר מ-3,000 אנשי מקצוע מסוכנויות האו"ם, ממשלות, ארגוני סיוע, קרנות וחברות פרטיות. בניגוד למדינות אחרות, ישראל אינה מיוצגת השנה בכנס באמצעות משרד החוץ או מש"ב, סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל. את הנוכחות הישראלית מובילים ארגונים ואנשי מקצוע מהחברה האזרחית.
שגריר ישראל היוצא לאו"ם ולארגונים הבינלאומיים בז'נבה, דניאל מרון, שנפגש עם חברי המשלחת, אמר כי פעילות הסיוע הישראלית היא גם מענה להאשמות המופנות נגד המדינה.
"הושטת סיוע לאנשים במצוקה ברחבי העולם היא ערך יהודי וישראלי בסיסי, שחייב לעמוד במקום גבוה בסדר העדיפויות שלנו", אמר מרון. "התשובה הטובה ביותר להאשמות נגד ישראל היא להראות מה אנחנו עושים למען אחרים ברחבי העולם. זה מה שישראל מייצגת. זו לא פוליטיקה, אלא עשייה אמיתית שמאפשרת לאנשים לראות מה יש לישראל לתרום לעולם".
אילת לוין-קארפ, מנכ"לית סיד ישראל, הסבירה כי המהלך נועד להתמודד עם הפגיעה במעמדם של הארגונים הישראליים: "הארגונים הישראליים משלמים היום מחיר ממשי בזירה הבינלאומית: קשה יותר לגייס כסף, שותפויות נפגעות ודלתות שבעבר היו פתוחות כבר אינן מובנות מאליהן. דווקא עכשיו אסור לנו להיעלם מהחדרים שבהם מתקבלות החלטות, נבנות שותפויות ומחולקים משאבים".
משלחת ישראלית לסיוע לכיבוי שרפות ביוון. | צילום: משטרת ישראל
דיינה גינזבורג, מנכ"לית OLAM, סיפרה כי הרעיון להקמת המשלחות עלה מתוך שיחות עם אנשי מקצוע יהודים על הקשיים שהם חווים. לדבריה, התוכנית תעניק למשתתפים לא רק סיוע כספי, אלא גם תמיכה בהתמודדות עם המורכבויות הכרוכות במפגש עם עמיתים מרחבי העולם.
חגית פרויד, מנהלת Nura Global Innovation Lab, הוסיפה כי המטרה אינה מסתכמת בהשתתפות בכנס בודד. "אנחנו בונים חוסן מקצועי לטווח ארוך ומעניקים לאנשי המקצוע הישראלים והיהודים את הכלים והתמיכה שיאפשרו להם לפעול ולהצליח בזירות הבינלאומיות", אמרה.
עוד כתבות בנושא
