ארגון בצלם פרסם היום (שני) דוח חדש, שכותרתו "The Elimination Project" ("פרויקט החיסול"), ובו האשמה חריפה במיוחד נגד מדינת ישראל. לפי הארגון, פעילותה של ישראל ביהודה ושומרון היא חלק ממדיניות שיטתית שמפרקת את התנאים המאפשרים לפלסטינים להמשיך להתקיים כקולקטיב לאומי. אלא שהשפעת הדוח אינה נעצרת בישראל: בתוך שעות הגיע המסר לסוכנות הידיעות הבינלאומית AFP ולכמה מכלי התקשורת הבולטים בעולם.
AFP הפיצה ללקוחותיה ברחבי העולם ידיעה המבוססת על הדוח, תחת הכותרת שלפיה ארגון זכויות אדם ישראלי טוען שישראל מנסה "לחסל את הקיום הלאומי הפלסטיני". בידיעה צוטטה מנכ"לית בצלם יולי נובק, שאמרה כי מדיניות ישראל "מפרקת את התנאים שהפלסטינים זקוקים להם כדי להמשיך לחיות כאן כעם", ותיארה אותה כחלק מ"פרויקט קולוניאלי התיישבותי". הסוכנות ציינה כי פנתה לרשויות בישראל לקבלת תגובה.
המסגור הגיע במקביל גם לעיתונים מרכזיים בעולם. "הגרדיאן" הבריטי הקדיש לדוח כתבה נרחבת והציג בה בהרחבה את טענות הארגון, וגם "לה מונד" הצרפתי פרסם כתבה העוסקת בטענת בצלם שלפיה ישראל מנהלת "פרויקט חיסול" נגד הפלסטינים ביהודה ושומרון.
הכי מעניין
אתר עיתון הגרדיאן הבריטי | צילום: שאטרסטוק
הדוח הנוכחי מצטרף לשורה של פרסומים שבהם החריף בצלם לאורך השנים את האופן שבו הוא מתאר את ישראל. בינואר 2021 קבע הארגון כי בכל המרחב שבין הירדן לים מתקיים "משטר של עליונות יהודית" והגדיר אותו "אפרטהייד", תוך דחיית ההבחנה העקרונית בין מדינת ישראל הריבונית לבין השליטה הישראלית מעבר לקו הירוק.
ביולי 2025 עבר הארגון להאשמה חמורה אף יותר, כאשר פרסם דוח שכותרתו "Our Genocide" ("רצח העם שלנו") וקבע כי ישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה. גם אז ההאשמה לא נשארה בגבולות השיח הישראלי: רויטרס פרסמה כתבה נרחבת על הדוח והדגישה כי בצלם ו"רופאים לזכויות אדם" היו שני ארגונים ישראליים שהשמיעו לראשונה באופן רשמי האשמה מסוג זה. ממשלת ישראל דחתה אז את הקביעה כחסרת בסיס.
"עדיין לא נאמרה המילה האחרונה". הפגנה אנטי־ישראלית בלונדון | צילום: גטי אימג'ס
הדוח החדש ממשיך את אותו קו. בצלם קושר בין שורה של פעולות שלטענתו הן חלק ממדיניות ישראלית אחת, ובהן אלימות והפחדה, הגבלות תנועה, חנק כלכלי, הרס חברתי ופוליטי, וכן טיהור אתני והשתלטות טריטוריאלית. לטענת הארגון, מכלול הצעדים נועד לפגוע ביכולתם של הפלסטינים להמשיך להתקיים כקולקטיב לאומי.
מבחינה תקשורתית, העובדה שמדובר בארגון ישראלי מעניקה לטענותיו ערך חדשותי מיוחד בזירה הבינלאומית: הן מוצגות לא רק כביקורת חיצונית על מדיניות ישראל, אלא כביקורת שמגיעה מתוך החברה הישראלית עצמה. הדבר בלט גם בסיקור רויטרס ב־2025, שהדגיש את העובדה שההאשמה ברצח עם הגיעה הפעם מ"קולות ישראליים".
עוד כתבות בנושא
כך, האשמות שנוסחו תחילה בידי ארגון ישראלי – מ"אפרטהייד", דרך "רצח עם" ועד ל"פרויקט חיסול" – מגיעות בתוך זמן קצר לסוכנויות הידיעות ולכלי התקשורת המרכזיים בעולם, ומקבלות חשיפה לקהל בינלאומי רחב.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
