פחות משלושה חודשים לפני בחירות מכריעות בארצות הברית ובישראל, הנשיא דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו נמשכים לכיוונים מנוגדים בשל הלחצים הפוליטיים שכל אחד מהם מתמודד איתם בבית.
ביום ראשון השמיע נתניהו ביקורת פומבית וחריגה בחריפותה כלפי הבית הלבן, כשדחה תוכנית שאושרה בידי ארצות הברית ליישום השלב הבא בתוכנית השלום של טראמפ בעזה.
טראמפ הודיע קודם לכן כי גם חמאס וגם ישראל הסכימו לתוכנית, המבוססת על תהליך הדרגתי והדדי: חמאס יוותר בהדרגה על נשקו, ובתמורה ייסוגו כוחות צה"ל בשלבים מהשטחים שבהם הם מחזיקים, המהווים יותר מ־60 אחוזים מרצועת עזה.
הכי מעניין
מחבלי חמאס בעיר עזה לאחר הפסקת האש באוקטובר 2025 | צילום: עלי חסן, פלאש 90
בישיבת הממשלה ביום ראשון הציג נתניהו את עצמו כמי שמסוגל לומר "לא" גם לנשיא ארצות הברית. לדבריו, המתווה אינו מקובל, ולא תהיה נסיגה ישראלית לפני שחמאס ימסור את כל כלי הנשק שלו ואת כל מנהרותיו. "אנחנו יכולים ויודעים לעמוד על שלנו גם מול הידידים הטובים ביותר שלנו, כשצריך", אמר נתניהו.
טראמפ, שהגדיר את מתווה הפירוז כפריצת דרך "היסטורית", נתון ללחץ פוליטי גובר להציג הישגים, על רקע עלייה בחוסר שביעות הרצון הציבורי מהתנהלותו בזירה הבינלאומית – ובה גם המלחמה באיראן, שהופכת לבלתי פופולרית יותר ויותר. "טראמפ צריך להציג הישגים לקראת בחירות האמצע, במיוחד לנוכח היעדר ההתקדמות מול איראן ואוקראינה", אמר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב.
המחלוקת חשפה באופן חריג את המתיחות שמבעבעת זה זמן רב בין ישראל לארצות הברית סביב עתידה של עזה, ובתקופה האחרונה גם סביב המלחמה באיראן.
"אפשר לפתוח את המצר". ספינות בהורמוז | צילום: גטי אימג'ס
אהרן דיוויד מילר, ששימש בעבר איש צוות משא ומתן אמריקני לענייני המזרח התיכון תחת כמה ממשלים דמוקרטיים ורפובליקניים וכיום עובד בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, אמר כי מעולם לא ראה את יחסי ארצות הברית וישראל "תחת לחץ גדול יותר", בזמן ששני המנהיגים פונים כל אחד אל ציבור הבוחרים שלו. עם זאת, לדבריו, טראמפ ונתניהו הם "שני פוליטיקאים שמיומנים מאוד באמנות התחמון, והם עדיין זקוקים זה לזה – ביבי לטראמפ יותר מאשר טראמפ לביבי, זה בטוח".
מילר ומומחים נוספים בעלי ניסיון רב באזור תיארו את המצב הנוכחי ככזה שעדיין נמצא בשלב ששגריר ארצות הברית לשעבר בישראל טום ניידס כינה "אמנות מיצג" – כלומר, עימות פומבי שעדיין לא פגע ביסודות היחסים בין ארצות הברית לישראל. אבל לדבריהם, זה עוד יכול להשתנות.
"שניהם זיקיות תאבות כוח שרוצות להישאר בשלטון, ולכן אני חושב שהם פשוט יתאימו את עצמם לנסיבות", אמר בריאן קטוליס, שמילא בעבר שורה של תפקידים בממשל האמריקני בתחומי הביטחון ומדיניות החוץ וכיום עובד במכון המזרח התיכון.
רה"מ נתניהו ונשיא ארה"ב טראמפ | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
הבית הלבן לא הגיב בפומבי לדבריו של נתניהו ביום ראשון. גורם אמריקני, ששוחח בעילום שם בשל רגישות הנושא, אמר כי לטראמפ "יש מערכת יחסים חזקה" עם נתניהו וכי ישראל "תמיד הייתה בעלת ברית גדולה של ארצות הברית". "מפת הדרכים היא בין מועצת השלום לחמאס, והשיחות עם ישראל נמשכות", אמר הגורם. "ישראל אינה מתבקשת להסתמך על אמון או לנקוט צעדים בלתי הפיכים לפני שננקטים צעדים מאומתים בשטח. המטרה נותרה פירוק מלא של הנשק והבטחה שעזה לעולם לא תוכל שוב להציב בפני ישראל איום מהסוג שאיתו התמודדה ב־7 באוקטובר".
המתיחות ניכרת גם סביב איראן
ובכל זאת, המתיחות ביחסים כבר ניכרת – גם סביב עזה וגם סביב המלחמה באיראן.
בשיחת טלפון ב־1 ביוני, שהייתה רוויית קללות, כינה טראמפ את נתניהו "משוגע" ומתח ביקורת על התקיפות הצבאיות של ישראל בלבנון, שלדבריו סיכנו את המשא ומתן עם טהרן. השיחה דווחה תחילה באתר אקסיוס ובהמשך אושרה בידי טראמפ. "אם אני אומר לו לעשות משהו, הוא עושה את זה", אמר טראמפ על נתניהו בשיחה מאוחרת יותר עם ה־BBC.
נתניהו לחץ על טראמפ להרחיב את התקיפות נגד איראן, אבל "טראמפ אמר לו: זו כבר לא המלחמה שלך", אמר מילר. "אני חושב שטראמפ עבר עכשיו כברירת מחדל לאסטרטגיה כלכלית, שאם תימשך שישה או שמונה חודשים, אולי תוכל לשבור את הכלכלה האיראנית".
מטוס אמריקני ממריא לתקיפה באיראן מנושאת מטוסים אמריקנית במזרח התיכון | צילום: פיקוד המרכז של צבא ארה"ב
בזמן שהתמיכה בטראמפ בתוך ארצות הברית יורדת והציבור האמריקני נעשה מאוכזב יותר מישראל, גם ממשלות ערביות שהן בעלות ברית של ארה"ב נעשו ספקניות יותר באשר ליכולתו של הנשיא לנהל את מדיניות החוץ.
"מלחמת הברירה הזאת [באיראן] סיבכה אותו במערכת יחסים עם מדינות המפרץ, שלדעתי אינה יוצרת הרבה ביטחון ביכולת של טראמפ לחשוב אסטרטגית", אמר מילר. "הוא פתח את התיבה הזאת בלי שום דרך לנסות לסגור אותה".
"ברחבי המזרח התיכון", אמר קטוליס, "התפיסה היא שטראמפ למעשה לא מצליח להשיג תוצאות – בין היתר בגלל תכונה שהוא מתגאה בה: חוסר הצפיות שלו. היכולת שלו להביא לתוצאות הולכת ופוחתת".
אם איראן תתרחק מהכותרות, הלחץ הפוליטי על טראמפ – ובהתאם גם הלחץ שטראמפ מפעיל על ישראל – להתקדם לשלב הבא בתוכנית השלום לעזה רק צפוי להתגבר.
לוחמי צה"ל בחופי רצועת עזה | צילום: דו"צ
מצביעים רבים של טראמפ רוצים לראות אותו מקדם בזירה הבינלאומית מדיניות של "אמריקה תחילה", ומאוכזבים מכך שפתח בעימות עם איראן לאחר שבמהלך מערכת הבחירות הבטיח להשאיר את ארצות הברית מחוץ למלחמות זרות. כך אמר ברנט ביוקנן, נשיא ומייסד חברת הסקרים הרפובליקנית Cygnal. "כמעט אף אחד באמריקה לא רוצה שנשקיע עכשיו אנרגיה בנושאי חוץ", אמר ביוקנן, והוסיף כי הבוחרים מוטרדים הרבה יותר מיוקר המחיה ומהמצב הכלכלי.
הלחץ על נתניהו מגיע מימין
נתניהו, מצדו, נתון ללחץ כבד מצד הימין בישראל. מיד לאחר שטראמפ בירך על התוכנית החדשה לעזה, כמה שרים בולטים בממשלה תקפו אותה. במכתב לראש הממשלה כינה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את התוכנית "מסוכנת לישראל", ואמר כי פירוק מלא של חמאס מנשקו חייב לבוא לפני כל נסיגה ישראלית מהרצועה.
יו"ר מפלגת הציונות הדתית ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' | צילום: יונתן זינדל/פלאש90
תוכנית השלום המקורית של טראמפ אפשרה לישראל לשלוט בכ־53 אחוזים משטח הרצועה. ישראל הרחיבה את השליטה ליותר מ־60 אחוזים, ולאחרונה אמר נתניהו כי הנחה את הצבא להזיז את הקווים כך שיכללו 70 אחוזים מעזה. עם זאת, יש סימנים בשטח לכך שחלקים מהתוכנית מתחילים להתגבש. לפי כלי תקשורת ישראליים, צה"ל יידרש מעתה לקבל את אישור הרמטכ"ל לכל סיכול ממוקד של מחבל שאינו מהווה איום מיידי.
ניקולאי מלאדנוב, הדיפלומט הבכיר שמפקח על הפסקת האש בעזה, אמר בריאיון לערוץ 12 ביום ראשון כי "אף אחד לא נדרש לעשות שום דבר, ובוודאי שלא ישראל, לפני שיהיו בפועל צעדים מאומתים בשטח". לדבריו, את התהליך "אפשר לעצור בכל שלב".
ניקולאי מלאדנוב | צילום: AP
מילשטיין, ששימש בעבר גם יועץ לצה"ל לענייני פלסטינים, מעריך כי הנסיגה חזרה לקו הצהוב המקורי ותחילת שיקום עזה עשויות להתחיל גם בלי פירוק מלא של חמאס מנשקו. "יש פחות סבלנות [מצד טראמפ] למה שקרה בשנה האחרונה – שבה ישראל מחזיקה בקו הצהוב, ממשיכה לתקוף ולא מתקדמת" לשלב הבא של הסכם השלום, אמר. "נתניהו ינסה לשכנע את טראמפ לדון בנסיגה רק אחרי הבחירות. השאלה המרכזית היא אם טראמפ יסכים לזה".
מאת קאט זקרז'בסקי, ליאור סורוקה וקארן דה־יאנג, הוושינגטון פוסט
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
