בזמן שמטוס כנף ציון עושה את דרכו חזרה ארצה מבירת ארצות הברית, נראה שמוקדם מדי להשיב בכן או לא נחרץ על השאלה האם ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בוושינגטון היה מוצלח.
כי התשובה לשאלה תלויה כמובן ישירות במטרה שהוצבה: לו חתר נתניהו לשוב מהחדר הסגלגל כשהוא משוכנע כי אנשי ממשל טראמפ הפנימו את חוסר התוחלת של משא ומתן עם איראן, אז על פי כל הידוע כעת, היעד לא הושג במלואו. החזרה האמריקנית לתקיפות הלילה לאחר כמה ימי הפסקה, היא מענה זועם על הפגיעות האירניות בכוחות ותשתיות אמריקניים במזרח התיכון, ועוד ניסיון לכיפוף עמדות במסגרת מו"מ, וממש לא מכת המחץ הנדרשת מול הרפובליקה האסלאמית.
אולם נראה כי לביקור הייתה מטרה בסיסית יותר: להפריך את התחושה כי נתניהו והמדינה שבראשה הוא עומד, הם אישיות בלתי רצויה בבית הלבן. באנומליה דיפלומטית עוכרת שלווה, שבועות ספורים לאחר שנלחמה שכם אל שכם עם ארצות הברית בתיאום שלא היה כמותו בהיסטוריה, ישראל מצאה את עצמה בתפקיד האחות המכוערת. זו שמדירים אותה בפועל מחגיגות יום העצמאות ה-250 לארה"ב, זו שידידיה מחמיאים לה בשיחות סגורות, אבל נדרשים לאומץ לב כמעט בלתי סביר כדי למנות את שבחה בפומבי. זו שמבקריה מפליגים בשקרים בוטים אודות המלחמה שניהלה, ומאשימים אותה בג'נוסייד ובהרעבה מכוונת – עלילות שמחלחלות במהירות מבהילה גם אל מרכז השיח.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
ספירת הפריטים הדקדקנית שנערכה תקשורתית לביקור הזה, על פי פרמטרים כמו האם העיתונאים הישראלים נכנסו לבית הלבן, ומאיזה שער הוזמן נתניהו להיכנס – בלבלה בין טקס למדיניות, ובמיוחד התעלמה בבוטות מתקדימים בכהונה הנוכחית של הנשיא הנוכחי. הרי ביקורו הראשון של נתניהו בוושינגטון היה מלא פאר והדר אך כלל גם הבטחות שלא ממש קוימו, ואילו ביקורו האחרון בפברואר היה נטול תקשורת, גינונים והצהרות – אולם הוביל למערכה משותפת ומתואמת, שבועות קצרים אחר כך.
ולכן נראה שנתניהו הגיע כדי לחלוק כבוד לסנאטור המנוח לינדזי גרהם, וכדי להראות שהוא מתקבל בידידות בבית הלבן. כדי להמחיש עוד יותר שיש לישראל גם מי שמסכימים בגלוי עם דרכה ותומכים בה ללא כוכביות, הקדיש ראש הממשלה את יום האתמול, למחרת הפגישה עם הנשיא – לשורה של פגישות שאינן מדיניות באופן ישיר. הן כללו את ראשי קהילת האוונגליסטים, להם אמר נתניהו כי גל האנטישמיות הגואה ומיצגי שנאה כלפי אוונגליסטים, הם אחד. "ואני מבקש מכם רק דבר אחד: עמדו זקופים. עמדו זקופים ואל תירתעו. כשניצבים מול מתקפה, מה עושים? משיבים מלחמה. ועכשיו הגיע הזמן להילחם, להילחם, להילחם. זה הכול", אמר ראש ממשלת ישראל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הסנאטור טד קרוז בבלייר האוס בוושינגטון | צילום: מעיין טואף/ לע״מ
הוא נפגש גם עם הסנאטורים טד קרוז, טום קוטון, טים שיהי וג׳ון פטרמן, שהגיעו בזה אחר זה אל הבלייר האוס, בית ההארחה הרשמי של הבית הלבן למנהיגים זרים. "אתה פטריוט אמריקני למופת, שתמיד דיבר על מה שטוב לאמריקה ועל מה שטוב לברית בינינו – ברית שאתה אחד מגדולי תומכיה. אמרת את האמת כפי שהיא, ללא מורא, והפגנת מחויבות אמיצה ובלתי נלאית לאמת. אני רוצה להודות לך בשם אזרחי ישראל. למעשה, אני רוצה להודות לך בשם האנשים החופשיים בכל רחבי העולם", אמר נתניהו לפטרמן הדמוקרט.
פטרמן השיב כי הוא "גאה להמשיך להיות המצפון של המפלגה הדמוקרטית בקונגרס – לא רק בסנאט, אלא בקונגרס כולו. תמיד תמכתי בדברים כמו מבצע ׳פטיש חצות׳ בשנה שעברה, או במה שנאלצתם להתמודד אתו בעזה, ובצורך להשמיד את חמאס ואת חיזבאללה, וגם לפעול נגד איראן ויכולותיה. מבחינתי זו תמיד הייתה מלחמה צודקת. אנשים שכחו בכלל למה היה צורך בכך, והם מתעלמים מהאופן שבו הארגונים האלה – ואיראן – פועלים. אני לא מבין איך הגענו למצב הפוליטי שבו אנחנו נמצאים היום, לפחות במפלגה שלי, אבל אין לי שום חרטות".
הסנאטור שיהי אמר במפורש לראש הממשלה כי "קל להיות חברים כשהשמש זורחת וכולם מרוצים, אבל כשאתם נתונים תחת מצור – אז מתגלים החברים האמתיים. זו זכות עבורי לעשות זאת״.
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הסנאטור טים שיהי בבלייר האוס בוושינגטון | צילום: מעיין טואף/ לע״מ
כך שגם אם הביקור הזה לא כלל בתוכו הישג מדיני מפורש או שינה את מדיניות הבית הלבן כלפי איראן באופן הנשאף, הוא הבהיר שיש לישראל עדיין בסיס תמיכה ולגיטימציה, ושבכל הנוגע לקיום שלה, היא בהחלט תילחם, תילחם, תילחם.
עוד כתבות בנושא
