רבים בישראל שמחו על הודעת ההתפטרות של ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר. מבחינתם, מדובר במנהיג שהוביל להכרה בריטית במדינה פלסטינית, מתח ביקורת חריפה על ישראל במהלך המלחמה והצטייר כמי שהתרחק מהקו המסורתי של לונדון כלפי ירושלים. אלא שייתכן שבעוד חודשים אחדים לא מעט מאותם חוגגים יתגעגעו אליו.
הפוליטיקה הבריטית מאז משאל העם על הברקזיט היא סיפור מתמשך של אי-יציבות. בתוך עשור בלבד כיהנו שישה ראשי ממשלה, ובקרוב ימנה המלך צ'ארלס את ראש הממשלה השביעי. רצף חילופי ההנהגה אינו רק ביטוי למשבר פוליטי, אלא עדות לקושי העמוק של המערכת הבריטית לגבש כיוון ברור לאחר הפרישה מהאיחוד האירופי.
עוד כתבות בנושא
סטארמר היה רחוק מלהיות ראש ממשלה מושלם, ובוודאי שלא נמנה עם ידידיה של ממשלת נתניהו. ההכרה במדינה פלסטינית סימנה נקודת שפל ביחסי ירושלים ולונדון, והתבטאויותיו במהלך המלחמה והמבצעים בלבנון ובאיראן עוררו זעם מוצדק בישראל. ובכל זאת, יש להבחין בין ביקורת חריפה על ממשלת נתניהו לבין עוינות כלפי ישראל.
הכי מעניין
במקביל למחלוקות המדיניות, פעל סטארמר בנחישות לעקור את האנטישמיות ממפלגת הלייבור לאחר שנות כהונתו של ג'רמי קורבין כיו"ר המפלגה, והחזיר אותה במידה רבה אל המרכז הפוליטי הבריטי. גם אם מהלכיו של סטארמר לא שיפרו את יחסיו עם ישראל, הייתה להם חשיבות מכרעת עבור יהדות בריטניה.
כאן בדיוק טמונה הסכנה: ע"פ כל ההערכות, מי שמסתמן כיורשו הוא אנדי ברנהאם, שכיהן במשך שנים כראש עיריית מנצ'סטר ושב ממש לאחרונה לפרלמנט. ברנהאם משתייך לאגף השמאלי יותר של מפלגת הלייבור. לאורך השנים תמך בעקביות בהכרה בריטית במדינה פלסטינית, קרא להפסקת אש כבר בשלבים הראשונים של המלחמה, מתח ביקורת חריפה על פעולות ישראל בעזה ודרש מממשלת בריטניה לנקוט קו תקיף הרבה יותר כלפי ירושלים. אם אכן יתמנה לראש הממשלה, קשה לראות כיצד הנהגתו תוביל לשיפור ביחסים עם ישראל. דווקא מי שסבר שסטארמר היה בעיה, עלול לגלות במהרה שהוא היה למעשה הרע במיעוטו.
גם בזירה הפנימית עתידו של ברנהאם רחוק מלהיות מובטח. הוא צפוי לרשת כלכלה מקרטעת, מערכת בריאות במשבר, לחץ גובר סביב ההגירה הבלתי חוקית ושחיקה עמוקה באמון הציבור במערכת הפוליטית. מעל הכל מרחפת עלייתו המטאורית של נייג'ל פרג' ומפלגת רפורם, שהפכה בתוך זמן קצר לאיום האלקטורלי המשמעותי ביותר על הלייבור. בנסיבות כאלה, גם ראש הממשלה הבא עלול להתברר כדמות זמנית בלבד בשרשרת ארוכה של מנהיגים שהתקשו לייצב את בריטניה מאז הברקזיט.
עוד כתבות בנושא
מנקודת מבטה של יהדות בריטניה, השאלה החשובה באמת אינה רק היחסים עם ישראל. המבחן המרכזי תהיה יכולתו של ראש הממשלה החדש להמשיך במאבק הבלתי מתפשר באנטישמיות. מאז טבח שמחת תורה חוותה הממלכה המאוחדת זינוק חד ואלים במספר התקריות האנטישמיות, והקהילה היהודית מדווחת על תחושת חוסר ביטחון הולכת וגוברת. כאן אין די בהצהרות. נדרשים צעדי אכיפה נחושים, מערכת משפט שאינה מהססת לפעול ומנהיגות המבהירה שלשנאת יהודים אין מקום בחברה הבריטית.
בישראל נוטים לעיתים לשפוט מנהיגים זרים כמעט אך ורק לפי עמדותיהם כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. זו נקודת מבט מובנת, אך חלקית. ביקורת על ישראל אינה מעידה בהכרח על היחס לקהילה היהודית, כשם שידידות כלפי ישראל אינה מבטיחה מאבק נחוש באנטישמיות.
ייתכן שבעוד זמן לא רב יתברר שקיר סטארמר, למרות המחלוקות העמוקות עם ממשלת נתניהו, היה דווקא מן המתונים והאחראים שכיהנו בדאונינג 10 מאז הברקזיט. לעיתים רק כאשר מגיע היורש - מתברר עד כמה קודמו היה עדיף.