סין אינה רואה בחמאס ארגון טרור, היא הקונה המרכזית של הנפט האיראני והיא מבקרת את הפעולות הצבאיות של ישראל נגד טהרן. ובכל זאת, למרות הכל, היא נותרה אחת השותפות הכלכליות הגדולות של המדינה היהודית. זהו הפרדוקס שהפך את היחסים בין ירושלים לבייג'ינג לחשובים יותר ויותר - אך גם למורכבים יותר ויותר.
לפי ה־Jerusalem Post, היקף המסחר בין ישראל לסין הגיע בשנת 2025 לכ־27 מיליארד דולר. כדי להבין את משמעות הנתון, כדאי להשוות: היקף הסחר בין ארצות הברית לישראל באותה שנה עמד על 54.6 מיליארד דולר, ואילו לפי הנציבות האירופית, היקף הסחר בסחורות בין האיחוד האירופי לישראל בשנת 2024 עמד על 42.6 מיליארד אירו.
סין, אם כן, לא מחליפה את וושינגטון או את בריסל, אך היא ממוקמת גבוה מספיק כדי להפוך ניתוק כלכלי חד ממנה לבלתי מעשי. ב־15 השנים האחרונות ביססו חברות סיניות נוכחות הולכת וגוברת בישראל: מנמל חיפה, דרך פרויקטים של רכבות ועד אתרי בנייה רבים - בייג'ינג נכנסה לתחומים אסטרטגיים, כשהיא מציעה לא פעם מחירים תחרותיים, ביצוע מהיר ויכולת תעשייתית בקנה מידה רחב.
הכי מעניין
נשיא סין שי ג'ינפינג ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו־מאזן, יוני 2023. | צילום: איי.פי
עם זאת, הדרת חברות סיניות ממכרזי תשתית אינה החלטה נטולת מחיר. וושינגטון הגבירה את הלחץ על ישראל להגביל את הגישה הסינית לנמלים, לתחבורה, לטכנולוגיה מתקדמת ולתחומים דו־שימושיים. ירושלים נענתה לחלק מהדרישות הללו והקשיחה את הפיקוח על השקעות זרות. המחיר הכלכלי מוחשי, והמקרה של הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים הוא דוגמה בולטת לכך.
לאחר הלחצים האמריקניים נגד מעורבות ישירה של החברה הסינית CRRC בבניית הקו, נמצא פתרון עקיף באמצעות מפעל אוסטרלי של אותה חברה - מהלך שהוביל, לפי ההערכות, לעלייה של כ־20% בעלויות. גם נמל חיפה הפך לסמל של המתח בין כלכלה לביטחון: הפעלת הטרמינל בידי Shanghai International Port Group עוררה במשך שנים חששות אמריקניים כבדים.
יש להביא בחשבון שהחדירה הסינית כבר אינה נוגעת רק לתשתיות גדולות. גם כאן מדגיש ה־Jerusalem Post כי מותגי הרכב הסיניים הגיעו לנתח של 40% משוק הרכב הישראלי, כאשר Jaecoo ו־Chery הם בין השחקנים הבולטים בצמיחה. אותו עיתון דיווח כי היבואנית הישראלית סמל"ת תשווק דגמי Chery גם בשווייץ, לאחר שהתרחבה ליוון ולרומניה. כך משתלבים היחסים הכלכליים בין ישראל לסין גם ברשתות תעשייה והפצה בינלאומיות.
עובדים סינים ברכבת הקלה בתל אביב. אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לכתבה. | צילום: גדעון מרקוביץ
התלות בסין אינה עוברת רק דרך מכרזים, אלא גם דרך שרשראות האספקה הגלובליות של המעבר לאנרגיה ירוקה ושל הטכנולוגיה העילית. סוכנות האנרגיה הבינלאומית מציינת כי סין מחזיקה בכ־85% מכושר הייצור העולמי בשרשרת הסולארית, בכ־80% בשרשרת סוללות הליתיום־יון וביותר מ־90% מזיקוק המתכות הנדירות. מבחינת ישראל, מדינה טכנולוגית ומתקדמת מבחינה צבאית, המשמעות היא שהאתגר הסיני אינו יכול להיפתר רק באמצעות הדרת חברה מסוימת מאתר בנייה.
אחרי 7 באוקטובר נעשה האיזון הזה עדין עוד יותר. ישראל זקוקה לשווקים פתוחים ולשרשראות תעשייה פעילות בתקופה כלכלית קשה. במקביל, המלחמה הגבירה את התלות האסטרטגית בוושינגטון, דווקא בשעה שארצות הברית דורשת זהירות רבה יותר כלפי סין. במישור הגיאופוליטי, בייג'ינג ממשיכה לפעול בכיוון שלעיתים קרובות רחוק מהאינטרסים הישראליים.
רויטרס הדגישה יותר מפעם אחת כי סין רוכשת יותר מ־80% מהנפט האיראני המיוצא דרך הים, בהיקף של כ־1.38 מיליון חביות ביום. ללא השוק הסיני, יכולתה של איראן לעמוד מול הסנקציות הייתה חלשה בהרבה. והבעיה אינה מסתכמת בנפט: ה־Jerusalem Post תיאר את החששות בישראל מפני תפקיד סיני אפשרי בשיקום המערך הצבאי האיראני, בעיקר בתחום הטילים הבליסטיים.
טיל איראני על רקע דגל הרפובליקה האסלאמית | צילום: יוטיוב
גורמי ביטחון חוששים כי חומרים דו־שימושיים, דלקים מוצקים, מערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות לוויין עלולים לסייע לאיראן לשקם מהר יותר את היכולות שנפגעו במהלך המלחמה. בייג'ינג דוחה את ההאשמות, אך מבחינת ישראל הבעיה נותרת באזור האפור. מבחינת טהרן, סין היא איפוא רשת ביטחון כלכלית - ואולי גם טכנולוגית. מבחינת בייג'ינג, הרפובליקה האסלאמית של איראן היא שחקן חשוב מבחינה אנרגטית, וגם שותפה מועילה בבניית סדר בינלאומי רב־קוטבי.
בתחילת חודש מרץ, דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס על שיחת טלפון בין וואנג יי לגדעון סער. בייג'ינג דרשה להפסיק מיד את התקיפות הישראליות והאמריקניות נגד איראן. המסר היה תקיף, אך אופן העברתו מלמד רבות על עמדתה של סין: הרפובליקה העממית יצאה נגד הפעולה הצבאית הישראלית, אך המשיכה לנהל שיח ישיר עם ירושלים. גם בסוגיה הפלסטינית הפער נותר עמוק. כאמור, בייג'ינג אינה מגדירה רשמית את חמאס כארגון טרור.
רשימת ארגוני הטרור הסינית מתייחסת לקבוצות הקשורות לבדלנות האויגורית, ואינה כוללת את חמאס או את חיזבאללה. לאחר טבח 7 באוקטובר, דיווחה רויטרס על "אכזבה עמוקה" בישראל מהצהרותיה של סין, שלא כללו גינוי ברור של חמאס כארגון טרור. על רקע זה אירחה בייג'ינג ביולי 2024 את חמאס ופתחה פתח למפגש פיוס פלסטיני, שהתקבל בירושלים בספקנות רבה.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עונה לשאלות מהתקשורת במהלך אירוע בנושא סבירות שירותי בריאות באודיטוריום סאות' קורט בבית הלבן בוושינגטון | צילום: AFP
עם זאת, נראה כי ההנהגה הסינית נמנעת מעימות חזיתי עם ישראל - ולא במקרה. בייג'ינג יודעת היטב שישראל הייתה ונותרה מעצמה טכנולוגית עולמית בעלת ערך כלכלי ומדעי, וכי ניתוק מוחלט מירושלים עלול להחמיר עוד יותר את יחסיה עם וושינגטון. התוצאה היא מערכת יחסים רוויית חשדנות הדדית, אך גם אינטרסים ממשיים.
ישראל מביטה בחשד על הקשרים בין סין לרפובליקה האסלאמית של איראן, מגבילה את הגישה הסינית לתחומים הרגישים ביותר, ונותרת מעוגנת בברית עם ארצות הברית. סין תומכת בטהרן, שומרת על עמדות קרובות לפלסטינים, אך ממשיכה לסחור עם המדינה היהודית. זו מערכת יחסים שאין בה אמון פוליטי עמוק, אבל יש בה אינטרסים כלכליים גדולים מכדי לנתק אותה בקלות.
עוד כתבות בנושא
