מחקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי, JPPI, מצביע על החרפה דרמטית בטון ההצהרות הרשמיות וההודעות לתקשורת של מוסדות האיחוד האירופי כלפי ישראל מאז מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה בעזה. לפי המחקר, מבין המדינות שנבדקו, רק איראן זוכה ליחס שלילי יותר מצד האיחוד האירופי לעומת ישראל.
המחקר בחן עשרות אלפי הודעות לתקשורת והצהרות רשמיות של מוסדות האיחוד האירופי לאורך כמעט עשור, בין השנים 2017–2026. מתוך יותר מ־24 אלף פרסומים של שירות החוץ האירופי, EEAS, סוננו ונותחו 3,584 פרסומים רלוונטיים, ובהם 895 שעסקו במישרין בישראל.
לצורך המחקר ביצעו אנליסטים וחוקרים של JPPI ניתוח סנטימנט מבוסס בינה מלאכותית, שבחן אם ההודעות וההצהרות כלפי המדינות השונות נוסחו בטון חיובי, ניטרלי או שלילי. המדינות שנבדקו כללו, בין היתר, את ישראל, איראן, סין, טורקיה וקטאר.
הכי מעניין
מטה האיחוד האירופי בבריסל | צילום: EPA
על פי הממצאים, 38% מההודעות וההצהרות שעסקו בישראל לאורך התקופה שנבדקה סווגו כבעלות אופי שלילי כלפי ישראל, 49% הוגדרו ניטרליות, ורק 13% סווגו כחיוביות. ואולם כאשר בוחנים את הנתונים לפי שנים, ניכרת החרפה חדה ביחס לישראל לאחר 7 באוקטובר.
לפי המחקר, לפני מתקפת חמאס עמד שיעור ההודעות וההצהרות השליליות כלפי ישראל על 29%. לאחר 7 באוקטובר הוא עלה לכמעט 46% — זינוק של כמעט 60%. במקביל ירד שיעור ההצהרות החיוביות מכמעט 20% לפני הטבח ל־8% בלבד לאחריו. שיעור ההצהרות הניטרליות ירד מ־51% ל־46%.
ב־JPPI מציינים כי לאחר תחילת המלחמה בעזה האיחוד האירופי אכן שילב במסריו הרשמיים גם גינויים לחמאס, הכרה בזכותה של ישראל להגנה עצמית וקריאות לשחרור החטופים. עם זאת, ככל שהמלחמה התמשכה, גברה הרטוריקה הביקורתית האירופית סביב המצב ההומניטרי ברצועת עזה, סוגיית ההתיישבות והמצב ביהודה ושומרון. חלק מההודעות וההצהרות כללו אזהרות מפני רעב המוני, קריאות להפסקת אש וביקורת ישירה על שרים בממשלת ישראל.
האיחוד האירופי נגד ישראל | צילום: JPPI
ממצא נוסף במחקר נוגע למרכזיותו של פתרון שתי המדינות בשיח האירופי. לפי הנתונים, ב־50.1% מההודעות וההצהרות האירופיות שעסקו בישראל אותרו מילות מפתח הקשורות לפתרון שתי המדינות, ובהן "שתי מדינות" ו"מדינה פלסטינית". ב־JPPI מציינים כי מדובר ברטוריקה החוזרת שוב ושוב כנושא עקבי ומרכזי במדיניות החוץ האירופית, אף שבשיח הפוליטי בישראל נעשה כיום שימוש מועט בהרבה במונחים אלה.
המחקר כלל גם השוואה בין ישראל למדינות נוספות בעלות קשרים אסטרטגיים עם האיחוד האירופי. מהנתונים עולה כי ישראל זוכה לשיעור גבוה יחסית של הודעות והצהרות שליליות, אך היחס כלפי איראן שלילי אף יותר. לפי המחקר, הטון האירופי כלפי איראן הלך והחמיר לאורך כמעט עשור ונמצא כיום בנקודת שפל.
עם זאת, צוות המחקר מדגיש כי הביקורת על איראן קשורה בעיקר לאיומים ביטחוניים ישירים על אירופה, ובראשם הסיוע האיראני לרוסיה במלחמתה באוקראינה. לעומת זאת, הביקורת כלפי ישראל ממוקדת ברובה בזירה הפלסטינית ובנושאים הומניטריים ומשפטיים.
לעומת ישראל ואיראן, קטאר זוכה ליחס אירופי אוהד במיוחד. לפי המחקר, כמעט שלא אותרו הודעות לתקשורת והצהרות רשמיות שליליות כלפי קטאר, ויותר משני שלישים מפרסומי האיחוד האירופי שעסקו בה לאורך השנים סווגו כחיוביים.
האיחוד האירופי נגד ישראל | צילום: JPPI
גם טורקיה, שמקיימת קשרים ענפים עם האיחוד האירופי ונחשבת מועמדת להצטרפות כחברה מלאה בו, זוכה לפי המחקר ליחס ניטרלי ברובו. כ־75% מהפרסומים שעסקו בטורקיה סווגו כניטרליים, אף שתחת הנהגתו של רג'פ טאיפ ארדואן היא מוגדרת במחקר כדמוקרטיה בנסיגה המזוהה עם הפרת זכויות אדם, רדיפת האופוזיציה, התקשורת והאקדמיה. רק 10% מההודעות וההצהרות שעסקו בטורקיה סווגו כשליליות, וכ־15% סווגו כחיוביות.
צוות המחקר, ממרכז המידע על שם גלייזר של JPPI, כלל את שלומי ברזניק, אלי קנאי, ד"ר הילה זהבי ופרופ' שרון פרדו.
עוד כתבות בנושא
נשיא JPPI, פרופ' ידידיה שטרן, אמר בעקבות המחקר כי "אירופה, היבשת שהיתה בעבר בית לרוב בני העם היהודי, מפנה כיום עורף ליהודים: ברחובות, גוברת השכיחות והעוצמה של מופעים ספונטניים של אנטישמיות. בחלק מהפרלמנטים המדינתיים נקבעים חוקים שדוחקים את היהודים החוצה עקב איסור על מילה ועל שחיטה כשרה. והנה, המחקר הנוכחי מלמד שלא רק הרחוב ומדינות ספציפיות, אלא גם האיחוד האירופי עצמו מפעיל סטנדרט כפול שלילי ביחסו למדינת ישראל. על ישראל לרכז מאמץ לשינוי המגמה באמצעים מגוונים. אין להסתפק בהסברה, אלא לטפל באיום כערכו: איום על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל".
פרופ' שרון פרדו, עמית בכיר ב־JPPI ומומחה לאיחוד האירופי, אמר כי אחד ההיבטים הבולטים במחקר הוא הפער בין עוצמת הביקורת הרטורית האירופית לבין המדיניות המעשית של האיחוד לאורך השנים. לדבריו, ישראל היא כיום שותפת הסחר ה־27 של האיחוד האירופי והשלישית באזור אגן הים התיכון, והאיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם כ־32% מסך הסחר הישראלי בסחורות.
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין. | צילום: EPA/JULIEN WARNAND
פרדו הוסיף כי היקף הסחר הדו־צדדי בשירותים עמד בשנת 2024 על כ־27 מיליארד אירו, וכי האיחוד הוא גם שותף המחקר והמדע הגדול ביותר של ישראל. לדבריו, עד לאחרונה התקשה האיחוד לקדם צעדים אופרטיביים משמעותיים נגד ישראל, בין היתר בשל התנגדות הונגריה בהנהגתו של ראש ממשלתה לשעבר ויקטור אורבן.
עם זאת, פרדו הזהיר כי השינויים הפוליטיים בהנהגת המדינות החברות באיחוד האירופי עלולים להשפיע כעת גם על היכולת לתרגם את השיח הביקורתי האירופי לצעדים מדיניים מעשיים נגד ישראל. "על האיחוד האירופי לאמץ גישה מאוזנת, עניינית וחיובית יותר כלפי מדינת ישראל, אם ברצונו להיות שחקן משמעותי ואמין בשולחן הדיונים האזורי", אמר.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
