שלושה מכל ארבעה דמוקרטים בארה"ב מתנגדים לסיוע הכלכלי והצבאי לישראל. הנתון הזה לבדו היה יכול לתאר את הנתק הפוליטי המתחולל ביחסים בין המפלגה הדמוקרטית למדינה היהודית, אך התמונה העולה מהסקר האחרון של הניו יורק טיימס ומכללת סיינה מצביעה על שינוי עמוק עוד יותר: בקרב חלק הולך וגדל באמריקה הפרוגרסיבית, ישראל כבר אינה נתפסת כבעלת ברית מערבית לגיטימית, אלא כסמל לכוח תוקפני, קולוניאלי ומיליטריסטי, שיש לבודד מוסרית עוד לפני שמבודדים אותו פוליטית.
הנתונים, כאמור, קשים ומדאיגים ביותר. הסקר מראה כי 74 אחוזים מהמצביעים הדמוקרטים מתנגדים לסיוע אמריקני נוסף לישראל, בעוד שרק 20 אחוזים עדיין תומכים בהמשך הסיוע הכלכלי והצבאי לירושלים. נתון משמעותי אף יותר הוא ההזדהות: 60 אחוזים מהנשאלים הדמוקרטים אומרים כי הם חשים קרובים יותר לפלסטינים, לעומת 15 אחוזים בלבד שמזדהים יותר עם ישראל. ולא, לא מדובר באירוע נקודתי או בהתפרצות רגעית בעקבות מלחמת עזה.
נתוני הניו יורק טיימס אינם היחידים שצריך להביא בחשבון. סקר שערך פוליטיקו מצייר תמונה שונה ולא פחות מורכבת. "הרפובליקנים עדיין איתנו, אבל הדגש הוא על המילה עדיין: 35% ממצביעי טראמפ סבורים שהתרחש ג'נוסייד בעזה - נתונים שאינם רחוקים מהשיעור בציבור הכללי, העומד על 41%", מסביר למקור ראשון רותם אורג, מומחה לפוליטיקה אמריקנית ומנהל עמותת LIBRAEL. "בנוסף, 29% ממצביעי טראמפ תומכים בפתרון של מדינה דו־לאומית. זה לא בסיס שאפשר להישען עליו".
הכי מעניין
טראמפ ונתניהו במשכן הכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
נתניהו וטראמפ | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים בבית הלבן בשבוע שעבר | צילום: EPA
נתניהו וטראמפ | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן | צילום: אבי אוחיון/ לע״מ
לפי פוליטיקו, רק 26% ממצביעי האריס תומכים בפתרון של מדינה דו־לאומית, בעוד 32% תומכים בפתרון שתי המדינות ו־9% בהמשך המצב הקיים. "זה לא אומר שהדמוקרטים טובים והרפובליקנים רעים, אבל זה כן אומר שעדיין יש פרטנר גם בקרב הדמוקרטים", מבקש אורג להבהיר. "רוב הציבור האמריקני, 58% ליתר דיוק, לא שונא את ישראל, אלא מתנגד למדיניות שלה או לא גיבש עליה עמדה ברורה. המשמעות היא ששינויי מדיניות, לצד דיפלומטיה חכמה, יכולים להציל את הברית".
מנגד, יש גם מיעוט לא מבוטל (23% מהציבור הכללי) שמתנגד לעצם קיומה של מדינת ישראל. "כלומר, לכל מי שחושב שרק נחליף את ביבי והכול יסתדר - אין כאן פתרון קסם", ממשיך אורג. "31% מהציבור הכללי מעדיפים שארה"ב תתרחק מישראל, גם במחיר של פגיעה באינטרסים משותפים. המשמעות היא ששיתופי הפעולה הצבאיים והטכנולוגיים לבדם אינם מספיקים, ושהשיח חייב להיות מבוסס גם על ערכים. זה נכון במיוחד בקרב צעירים בני 18 עד 34, מצביעי האריס ואסייתים".
"שינויי מדיניות, לצד דיפלומטיה חכמה, יכולים להציל את הברית"
סוף כהן | רותם אורג
ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שכבר לפחות עשור הקשר הרגשי, התרבותי והפוליטי בין הדמוקרטים לישראל הולך ונשחק. טבח שבעה באוקטובר וההרס ברצועת עזה בעקבותיו האיצו את התהליך הזה באופן דרמטי. הברית האמריקנית הדו־מפלגתית סביב ישראל עדיין מתקיימת באופן רשמי בוושינגטון, בקונגרס, בהנהגות המפלגתיות ובממסד הביטחוני, אך בקרב ציבור הבוחרים הדמוקרטי עצמו משהו יסודי נסדק. והנתון הדורי הוא אולי המדאיג ביותר מבחינת ישראל.
בקרב מצביעים דמוקרטים בני 18 עד 44, רק 7 אחוזים מביעים הזדהות רבה יותר עם ישראל בסכסוך עם הפלסטינים. בקרב בני 45 ומעלה הנתון עולה ל־22 אחוזים. הפער הזה מלמד כי הבעיה לא נוגעת רק להווה, אלא גם ובעיקר לעתיד. חלק משמעותי ממעמד ההנהגה האמריקני הבא, שגדל בתוך העולם התרבותי של הרשתות החברתיות, מביט בסכסוך הישראלי־פלסטיני דרך מערכת מושגים שונה לחלוטין מזו שעיצבה את השיח המערבי אחרי השואה.
הפגנה אנטישמית בניו יורק, אילוסטרציה. | צילום: שאטרסטוק
במשך עשרות שנים נתפסה ישראל בעולם הליברלי האמריקני כדמוקרטיה נצורה ושברירית, המוקפת משטרים עוינים. כיום, בקמפוסים באוניברסיטאות, בתנועות הפרוגרסיביות ובחלקים הולכים ומשפיעים של התקשורת והתרבות, הולכת ומשתרשת תמונה אחרת: ישראל כמעצמה צבאית הנתמכת בידי המערב, ומפעילה שליטה מדכאת על הפלסטינים. זהו שינוי עמוק, שנוגע לא רק לעמדות מדיניות, אלא גם לשפה, לתרבות הפוליטית, להיררכיה של הרגשות הציבוריים ואף לזיכרון ההיסטורי.
לטענת פרשנים רבים, הנשיא טראמפ, באופן פרדוקסלי, תרם להעמקת השבר הזה. תמיכתו המוחלטת בישראל, העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, הסכמי אברהם שהוצגו כהישג אישי שלו, ולבסוף המלחמה עם איראן - כל אלה חיזקו בדמיון הדמוקרטי את התפיסה של ציר פוליטי ואידיאולוגי בין הממשל הרפובליקני לימין הישראלי. הסקר מראה כי 90 אחוזים מהמצביעים הדמוקרטים שוללים את האופן שבו ניהל טראמפ את הסכסוך הישראלי־פלסטיני, ו־94 אחוזים דוחים את גישתו כלפי איראן.
מפגינים פרו-פלסטינים מול הבית הלבן. | צילום: EPA
מפגין פרו-פלסטיני בניו-יורק. | צילום: EPA
מחאה פרו-פלסטינית בקמפוס במסצ'וסטס, ארה"ב | צילום: AP
הפגנה אנטי-ישראלית בניו-יורק | צילום: Getty Images via AFP
עם זאת, בתוך המפלגה הדמוקרטית עדיין מתקיימים זרמים שונים זה לצד זה. הממסד המסורתי ממשיך ברובו להגן על הקשר האסטרטגי עם ישראל, בעוד שדמויות כמו אלכסנדריה אוקסיו־קורטז, רשידה טליב ואילהאן עומאר מבטאות תחושות שהולכות ומתפשטות בקרב הבסיס הצעיר והפרוגרסיבי של המפלגה. מבחינת ישראל, הבעיה היא שהמחנה הזה מתחזק במהירות בזירה התרבותית והתקשורתית, בעיקר במקומות שבהם מתעצבות האליטות האמריקניות של העתיד.
מבחינת ישראל, זו אינה רק שאלה של דיפלומטיה, אלא שאלה של לגיטימיות אצל בעלת הברית החשובה ביותר שלה, ושל המקום שהיא תופסת בדמיונם הפוליטי של האמריקנים הצעירים. ישראל יכולה לשרוד ממשלות עוינות, נשיאים מאתגרים, משברים זמניים ואפילו תקופות של מתיחות מדינית חריפה. קשה הרבה יותר להתמודד עם מצב שבו משתנה תפיסתו של דור שלם, שבעתיד הקרוב יאייש את מערכות התקשורת, האקדמיה, המפלגות והממשל - ויעצב מחדש את גבולות התמיכה במדינה היהודית.
עוד כתבות בנושא
