הדיון על זהות מזכ״ל האו״ם הבא לא מתחיל בעתיד אלא בהווה המורכב. מחקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי על הצהרותיו של אנטוניו גוטרש בנוגע לישראל חשף דפוס עקבי: מבין אלפי התבטאויותיו שנבחנו, ישראל בלטה כיעד מרכזי לביקורת, לעיתים בתדירות ובחומרה גבוהות ממדינות בעלות רקורד בעייתי לאין ערוך. גם כאשר נשמעו גינויים לפעולות טרור כנגד ישראל, מיהר גוטרש לחזור להאשמתה. זוהי נקודת המוצא.
עוד כתבות בנושא
מי הם, אם כן, ארבעת המועמדים המובילים לרשת את גוטרש בינואר 2027?
גרוסי: מקצוענות ללא מחויבות
יו"ר סבא"א, רפאל גרוסי | צילום: AFP
הראשון הוא ראש סוכנות האנרגיה האטומית, רפאל גרוסי, איש של דיפלומטיה טכנית שיחסיו עם ישראל נבנו סביב הסוגיה האיראנית בלבד. יתרונו שהוא אינו נושא מטען אידאולוגי מובהק; חסרונו שאין סיבה להניח שיפעל לטובת ישראל מעבר לשיקולים מקצועיים צרים.
הכי מעניין
גרינספן: קרבה שאינה ערובה
רבקה גרינספן, ראש ועידת האו"ם לסחר ופיתוח | צילום: AFP
רבקה גרינספן מציגה פרופיל מורכב. רקעה היהודי, קשריה המשפחתיים לישראל והיותה בתם של ניצולי שואה מפולין - יוצרים ציפיות לאמפתיה. אלא שבפועל עמדותיה מאוזנות: הגנה על אזרחים משני הצדדים, דחיית אלימות וקריאה לשלום. דווקא בשל זהותה, סביר שתיזהר מכל רושם של הטיה. מדובר במועמדת שניתן לנהל עמה דיאלוג, אך לא להישען עליה.
באשלט: ודאות להקשחה
מישל באשלט, לשעבר נשיאת צ'ילה והנציבה העליונה של האו"ם לזכויות אדם | צילום: AFP
מישל באשלט, לשעבר נציבת זכויות האדם של האו״ם, צברה רקורד של ביקורת חריפה ומתמשכת על ישראל לצד צעדים מוסדיים נגדה. מינויה ייצג עבור ישראל לא רק המשך, אלא החרפה של הדפוס שחשף המחקר. בזירה הבינלאומית היא נהנית ממעמד של מגינת זכויות אדם, מה שמחזק את סיכוייה.
עוד כתבות בנושא
סאל: פרגמטיות ואי ודאות
מאקי סאל, נשיא סנגל לשעבר | צילום: AFP
מאקי סאל, נשיא סנגל לשעבר, מייצג קו ביניים. בעברו תמך בהחלטות ביקורתיות כלפי ישראל, אך גם פעל לשיקום היחסים ודגל בשיתופי פעולה. ביקורו בעבר בקהילה היהודית בניו יורק מעיד על רצונו לבנות גשרים. אלא שרצון אינו עמדה, וגשרים אינם ערובה.
המגבלה האמיתית
הדיון במועמדים עלול להחמיץ את העיקר. מזכ״ל האו״ם נבחר על-ידי מועצת הביטחון מתוך מערכת שיקולים גלובלית שישראל אינה שולטת בה. לכל היותר תוכל ישראל להשפיע בעקיפין דרך קשריה עם ארצות הברית ובסיוע מדינות אירופיות שעדיין קשובות לה, אך גם בתרחיש מיטבי מדובר בלחץ ישראלי מוגבל. רשימת המועמדים אינה סגורה, האיזונים משתנים, וזהות המזכ״ל היא תוצאה של פשרות ולא של העדפות ערכיות.
עוד כתבות בנושא
המסקנה אינה מעודדת אך הכרחית. ישראל היא לא המדינה שתבחר את המזכ״ל הבא והיא לא תעצב לבדה את עמדותיו. השאלה המרכזית אינה מיהו, אלא האם ייבחר מועמד שיצליח למתן את הדפוס הביקורתי שחשף המחקר של המכון למדיניות העם היהודי. זוהי שאלה פתוחה, והתשובה לה רחוקה מלהיות מובטחת.
פרופ׳ שרון פרדו, הוא עמית מחקר בכיר במכון למדיניות העם היהודי - JPPI, ופרופסור ללימודים אירופיים ויחסים בינלאומיים במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
עוד כתבות בנושא
