מחקר חדש של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי), המבוסס על ניתוח מתקדם של בינה מלאכותית, מצביע על דפוס שיטתי של יחס חריג מצד מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, כלפי מדינת ישראל.
עוד כתבות בנושא
על פי המחקר, ההטיה באה לידי ביטוי הן בהיקף ההתבטאויות של גוטרש והן באופיין, וזאת על אף שמאופי תפקידו נדרש ממנו לגלות יחס הוגן וניטרלי ביחס לכל המדינות בעולם.
המחקר, שבוצע על ידי אנליסטים ממרכז המידע ע"ש גלייזר של JPPI, בחן למעלה מ־1,100 הצהרות רשמיות של מזכ"ל האו"ם הפורטוגלי גוטרש מאז כניסתו לתפקיד בשנת 2017 ועד אפריל 2026, כפי שנמסרו בפני עיתונאים או פורסמו באתר האו"ם. המחקר השווה בין ישראל לבין מדינות נבחרות נוספות המואשמות בהפרות זכויות אדם, בהן: איראן, סין, רוסיה, צפון קוריאה וקטאר. הניתוח כלל גם מדידה כמותית של היקף ההתייחסויות וגם ניתוח סנטימנט (טון) של ההתבטאויות, באמצעות כלים מתקדמים מבוססי בינה מלאכותית.
הכי מעניין
כמות: ישראל בראש, בפער משמעותי
מהנתונים עולה כי ישראל היא המדינה המוזכרת ביותר בהתבטאויות מזכ"ל האו"ם, בפער ניכר מהמדינות האחרות שצוינו. היקף ההתייחסויות גבוה אף יותר ממדינות מרכזיות כמו רוסיה, ומגיע לכמעט פי שלושה לעומת איראן.
איכות: הטון כלפי ישראל - השלילי ביותר
גם בבדיקת הסנטימנט – אין הפתעות: למעלה ממחצית מההתבטאויות הנוגעות לישראל הן בעלות טון שלילי, שיעור הגבוה מכל המדינות שצוינו לעיל.
לעומת זאת, לשם ההשוואה: הטון כלפי מדינה כמו איראן הוא ברובו ניטרלי, ואף נרשמו יותר התבטאויות חיוביות משליליות. כלפי סין לא נמצאו כלל התבטאויות שליליות כלל. כלפי קטאר נרשם יחס אוהד במיוחד. גם כאשר נמתחת ביקורת על רוסיה, היקפה נמוך מזה המופנה כלפי ישראל.
עוד כתבות בנושא
המחקר מצביע גם על מגמה ברורה של החרפה בטון כלפי ישראל לאורך שנות כהונתו של מזכ"ל האו"ם, במיוחד בשנים האחרונות. גוטרש אמנם הביע במספר הזדמנויות תמיכה בזכות קיומה וביטחונה של ישראל, גינה את טבח 7 באוקטובר, ואף נפגש עם משפחות חטופים וקרא לשחרורם, אך ניתוח איכותני של כלל ההתבטאויות שלו מחזק את התמונה המספרית ומצביע על דפוס עקבי: גם כאשר מזכ"ל האו"ם מגנה טרור נגד ישראל - הדגש עובר במהירות לביקורת על מדיניותה.
גם כאשר קיימת הכרה בזכותה של ישראל לביטחון - היא אינה באה לידי ביטוי בעוצמה דומה לזו של הביקורת המופנית כלפיה. כך למשל, בהתבטאות מ־13 באוקטובר 2023, ימים ספורים בלבד לאחר טבח חמאס, פתח מזכ"ל האו"ם בקביעה: "המצב בעזה הגיע לשפל מסוכן חדש".
פריצת הגדר ב-7 באוקטובר. | צילום: גטי אימג'ס
המזכ"ל אמנם גינה את מתקפת הטרור, אך הקדיש לה התייחסות קצרה יחסית, בעוד שעיקר דבריו הופנה לביקורת חריפה על ישראל, בין היתר בנוגע לפינוי אוכלוסייה בעזה והטענות שמערכת הבריאות בעזה נפגעה: "העברת יותר ממיליון בני אדם ברחבי אזור מלחמה צפוף למקום ללא מזון, מים או לינה, כאשר כל השטח נמצא תחת מצור, היא מסוכנת ביותר - ובמקרים מסוימים, פשוט בלתי אפשרית".
גם בהצהרה מינואר 2024 הגדיר גוטרש את התקיפות של ישראל בעזה כ"קמפיין ההרס הכי עוצמתי" מאז שנבחר לתפקיד מזכ"ל האו"ם: "ההפצצה הישראלית הבלתי פוסקת… היא הקמפיין ההרסני ביותר שנוהל מאז שהפכתי למזכ"ל".
עוד כתבות בנושא
בהצהרה נוספת מאוגוסט 2025, האשים גוטרש את ישראל ישירות בפגיעה באזרחים, צוותים רפואיים ועיתונאים, ותיאר את פעולותיה כ"זוועות", תוך אזכור מינימלי בלבד של החטופים והטרור שהוביל ללחימה: "תקיפה אחת לוותה באחרת - הריגת אזרחים, כולל אנשי צוות רפואי ועיתונאים שביצעו את עבודתם החיונית. הכל תוך כדי שהעולם צופה. אני יודע שרבים כל כך מהכתבים כאן - יחד איתנו - איבדו עמיתים יקרים. תקיפות אלה הן חלק מקטלוג אינסופי של זוועות".
כאמור, המחקר מציג תמונה עקבית של הטיה בדפוס ההתבטאויות של מזכ"ל האו"ם כלפי ישראל, הן בכמות והן בטון. ישראל זוכה להיקף חריג של התייחסויות ולרמת ביקורת גבוהה במיוחד, בעוד שמדינות אחרות - לרבות כאלה המואשמות בהפרות זכויות אדם שיטתיות - זוכות ליחס מתון, ניטרלי ולעיתים אף אוהד. הממצאים מעלים שאלות לגבי האובייקטיביות של מי שמחזיק באחד התפקידים המשפיעים בזירה הבינלאומית.
הנתונים נאספו ונותחו על ידי חוקרי מרכז גלייזר במכון למדיניות העם היהודי, שלומי ברזניק, אלי קנאי ויעקב כץ.
עוד כתבות בנושא
נשיא JPPI, פרופ' ידידיה שטרן, אמר כי "הממצאים שעולים מהמחקר אינם מבוססים על תחושות או תפיסות פוליטיות, אלא על ניתוח שיטתי של מאות התבטאויות רשמיות. התמונה המצטיירת היא של פער מובהק בין האופן שבו מזכ"ל האו"ם מתייחס לישראל לבין האופן שבו הוא מתייחס למדינות אחרות.
תפקידו של מזכ"ל האו"ם מחייב איזון, זהירות ואחידות בסטנדרטים, כמי שפועל מטעם ועבור הקהילה הבינלאומית כולה".
"כאשר מדינה ישראל", הוסיף שטרן, "המדורגת במקום גבוה למדי במדד הדמוקרטיות של ארגונים בינלאומיים המתמחים בדירוג דמוקרטיות, חשופה לביקורת קיצונית בהיקף חריג כל כך, בעוד שמדינות טוטליטריות, עם רקע מתועד של הפרות שיטתית של זכויות אדם של אזרחיהן, זוכות ליחס מתון יותר - עולה שאלה מהותית לגבי תפקודו של גוטרש".
"המחקר שלנו אינו מבקש לשלול ביקורת על ישראל", סיכם נשיא JPPI, "אלא להצביע על סטנדרט כפול שגורם מרכזי בקהילה הבינלאומי נוקט בו ביחס למדינת הלאום של העם היהודי. אנו מציעים למשרד החוץ להפיץ ממצאים אלו בקרב נציגי המדינות בארגון האומות המאוחדות".
עוד כתבות בנושא
