המערב מפוצל כיום יותר מאי פעם. בארה"ב, הרפובליקנים רואים בסיוע לאוקראינה נטל מתמשך על משאבי המדינה שמסיח את הדעת מהצרכים הפנימיים, בעוד שהסיוע לישראל נתפס כציווי מוסרי וחיוני בראי מאבקה נגד הטרור.
עוד כתבות בנושא
לעומת זאת, הדמוקרטים מדגישים את חשיבות ההגנה על אוקראינה כחלק מהשמירה על הסדר הבינלאומי ומרבים לבקר את ישראל מטעמים הומניטריים. באירופה נמשכת המחויבות כלפי אוקראינה, אך תמיכתה בישראל דועכת תחת לחץ דעת הקהל.
לפילוג המערב יש השלכות ממשיות. מאז תחילת 2025, תחת ממשלו השני של טראמפ, ארה"ב עצרה כמעט לחלוטין אישורים חדשים לסיוע צבאי לאוקראינה – כך שנטל הסיוע עבר בעיקר לאירופה. התוצאה היא ברית טרנס-אטלנטית מקרטעת: בעוד וושינגטון ממשיכה לתמוך בישראל, אוקראינה נשענת יותר ויותר על אירופה.
הכי מעניין
הציר שמאתגר את המערב
המחזיקים ביכולת לגשר על השבר במערב הם אותם המנהיגים שמובילים את מדינותיהן בעיצומן של מלחמות קיומיות – וולודימיר זלנסקי ובנימין נתניהו. זלנסקי נהנה מאמון בקרב הדמוקרטים והאירופאים, ונתניהו זוכה לתמיכה רחבה מרפובליקנים ושמרנים. יחד, השניים יוכלו למסגר מחדש את המלחמות כחזיתות מקבילות מול איומים משותפים, ולכפות על המערב להתמודד עם סתירותיו הפנימיות.
הקשר האסטרטגי בין העימותים ברור לכל: ציר רוסיה-איראן הוא הדבק המחבר ביניהם. איראן מחמשת את רוסיה בכטב"מים וטילים נגד אוקראינה, ורוסיה מעניקה לאיראן גיבוי דיפלומטי, וטכנולוגיות נשק מתקדמות. מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ופלישת רוסיה לאוקראינה אינם אירועים מבודדים – אלא מבחנים מתואמים המופעלים על ידי אותו ציר שמעוניין לאתגר את המערב הדמוקרטי ולהעמיד את נחישותו למבחן. שיתופי הפעולה בין ישראל לאוקראינה כבר החלו. כעת, הגיע הזמן להפוך את השותפות לגלויה ומשמעותית יותר. כך יכולה להיראות דרך הפעולה:
עוד כתבות בנושא
ראשית, הצהרה משותפת מקייב ומירושלים תחת הכותרת "מאוחדים מול ציר משותף". שני המנהיגים יכריזו כי תוקפנות אוטוריטרית וטרור ג'יהאדיסטי הם אתגרים שלובים המאיימים על חברות דמוקרטיות; יתחייבו להעמיק את שיתוף המודיעין והגנה אווירית, ולפעול בתיאום מול איראן. חשוב מכך – הם יפנו ישירות לקהלים המפולגים במערב: לרפובליקנים דרך האיום האיראני, ולדמוקרטים דרך עקרון הריבונות עליו נאבקת אוקראינה.
שנית, על המנהיגים לקיים ביקורים הדדיים סמליים. נתניהו יבקר בקייב ויצהיר כי אף דמוקרטיה לא יכולה להרשות לעצמה לנטוש אחרת מול כיבוש אימפריאלי וטרור. זלנסקי ינאם בכנסת וידחה על הסף השוואות כוזבות בין זכותה של מדינה ריבונית להגנה עצמית לבין טבח טרוריסטי וניסיון לרצח עם. תמונות אלו של שני מנהיגים שנושאים על גבם אובדן של אלפי אזרחים מידי אויבים משותפים, יסייעו ליצור תמונה שמאחדת מעבר לפוליטיקה והרעש המפלגתי.
דונלד טראמפ וולודימיר זלנסקי | צילום: Handout / UKRAINIAN FOREIGN MINISTRY / AFP
שלישית, דחיפה משותפת לתמיכה בינלאומית. במקום להתחרות על משאבים מוגבלים. זלנסקי ונתניהו יכולים לפעול יחד מול וושינגטון, בריסל ובירות נאט"ו כדי להשיג התחייבויות רב-שנתיות המשלבות בין שתי הזירות – סנקציות, מערכות הגנה ומנגנוני מימון משותפים. תמיכה בשתי החזיתות מרתיעה הסלמה, מאפשר שיתוף ידע טכנולוגי ומונעת מהיריבים לנצל את השסע במערב.
גישה כזו מדברת לשני הצדדים: היא מציגה את התמיכה באוקראינה כהשקעה אסטרטגית מול איראן, ואת התמיכה בישראל כחלק מהגנה על הסדר הבינלאומי. חשוב מכך, בעמידה משותפת - זלנסקי ונתניהו חושפים את הצביעות שבסולידריות סלקטיבית: אי אפשר להגן על עיקרון הריבונות וההגדרה עצמית במזרח אירופה ולהתעלם ממנו במזרח התיכון, כשם שלא ניתן להילחם בטרור תוך התעלמות מכיבוש אימפריאלי.
דונלד טראמפ וולדימיר פוטין | צילום: Andrew Harnik / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / Getty Images via AFP
מבקרים עשויים לטעון שהפערים גדולים מידי – ההיסוס הראשוני של ישראל בנושא הסנקציות על רוסיה, הצורך של אוקראינה לחזר אחרי מדינות "הדרום" כמו אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית כדי להפעיל לחץ על רוסיה, והמחלוקות המתמשכות סביב המלחמה בעזה. אלו מכשולים אמיתיים, אך טקטיים בלבד. ברמה האסטרטגית – שתי המדינות נאבקות על זכותן להתקיים מול כוחות המנסים לשלול זאת. בצורה זו, כאשר זלנסקי ונתניהו יעמדו זה לצד זה הם לא רק יבקשו תמיכה משותפת – אלא יזכירו למערב את ערכיו ועקרונותיו.
הזמן הולך ואוזל. התמיכה האמריקנית באוקראינה נשחקת בחדות, אירופה נושאת בנטל כבד, והשסעים במערב רק הולכים ומעמיקים. אך ההיסטוריה מוכיחה שהנהגה אמיצה יכולה לשנות כיוון. זלנסקי ונתניהו כבר הוכיחו כי הם קורצו מחומר המסוגל לעמוד באש; כעת עליהם להוכיח כי ביכולתם גם לאחות את השברים בקרב בעלות הברית. המערב המפוצל ממתין למוצא פיהם – וציר הרשע עוקב בדריכות. הבחירה אמנם מונחת לפתחם, אך בהשלכותיה נישא כולנו.
עוד כתבות בנושא
