מחקר חדש של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) שנערך באמצעות כלי בינה מלאכותית מתקדמים ובחן 17 אתרי חדשות בינלאומיים מובילים עם חשיפה של יותר מ-2 מיליארד מבקרים בחודש יוני האחרון, מצא כי במהלך מבצע "עם כלביא" התנהל בהם עיסוק נרחב בשאלות הנוגעות לחוקיות פעולותיה של ישראל בלחימה, אך רק אחוז קטן יחסית מהפרסומים התייחס לחוקיות פעולותיה של איראן.
על פי הממצאים, מתוך מאות פרסומים שאותרו ושעסקו בנושא חוקיות הפעולות במלחמה, 77% מהסיקור המשפטי עסק בישראל – ורק 23% באיראן (הכוונה להתייחסויות של גורמים שאינם גורמים רשמיים מטעם איראן או ישראל).
מה שאסור לישראל - מותר לאיראן
גם כאשר איראן ירתה טילים עם פצצות מצרר על ערים בישראל ופגעה במתקנים רפואיים ובנייני מגורים אזרחיים, המחקר מראה עיסוק מצומצם מאוד בשאלת חוקיות מעשיה בתקשורת העולמית.
הכי מעניין
נתון זה מאפיין גם את כלי התקשורת בעלי החשיפה הגדולה ביותר שנבדקו, ה-CNN וה-New York Times.שיעור ההתייחסות הביקורתי בעיקרו לחוקיות פעולות ישראל מגיע ל-77% בשניהם. לשם השוואה, באלג'זירה באנגלית שיעור זה מגיע ל-92%.
התעסקות בחוקיות פעולות הלחימה | צילום: JPPI
המחקר גם מצא כי המיקוד בחוקיות פעולות ישראל החל מיד בתחילת הלחימה ונמשך באופן עקבי כמעט לכל אורכה, לרבות בימים בהם הותקפו בישראל מרכזי אוכלוסייה, מוסדות אקדמיים ובית החולים סורוקה: ב-11 מתוך 12 ימי הלחימה היה עיסוק גדול יותר בחוקיות התנהלותה של ישראל בהתאם לדין הבינלאומי, מאשר זו של איראן.
כמו כן, ממצאי המחקר מראים כי חרף העובדה שאיראן ביצעה באופן שיטתי ירי בלתי מבחין על יעדים אזרחיים בישראל, לרבות ירי אסור של פצצות מצרר במישרין על ערים בישראל, מבחינת העיסוק התקשורתי - יותר פרסומים עסקו בסוגיית חוקיות תקיפת אזרחים ומבנים אזרחיים, מתקני רפואה ואנשי רפואה על ידי ישראל, מאשר בתקיפות האיראניות על יעדים אלה בישראל.
שימוש ברטוריקה משפטית | צילום: JPPI
המחקר מצא כי כלי התקשורת ציטטו בהרחבה גורמים רשמיים באיראן שעשו שימוש נרחב ב"רטוריקה משפטית", דהיינו תקפו את חוקיות הפעולות הישראלית, מצד אחד, והצדיקו את חוקיות פעולותיה של איראן מצד שני, וזאת הרבה יותר מכפי שהסבירו גורמים ישראלים את חוקיות פעולות ישראל ואי חוקיות הפעולות האיראניות, בהתאמה.
לדעת עורכי מחקר JPPI, רטוריקה משפטית כגון "הפרת החוק הבינלאומי", "פשעי מלחמה" וכד', מסייעת למסגר ביקורת ולקבע תדמית שלילית, ואף זוכה למהימנות מיוחדת בעיני הציבור, בעוד שהזירה המשפטית תופסת מקום הולך וגובר במאמצי הדה-לגיטימציה כנגד מדינת ישראל באמצעות תיוגה כ"מדינה עבריינית" והאשמתה ב"רצח עם", "משטר אפרטהייד" ועוד.
הלקחים שישראל צריכה להפיק
חוקרי JPPI שעסקו במחקר, יעקב כץ, ד"ר רוברט נויפלד, שלומי ברזניק ואלי קנאי, ממליצים כי בארועי לחימה עתידיים יופק כבר בסמוך לפרוץ הארועים דו"ח רשמי מטעם ממשלת ישראל המסביר את חוקיות פעולות צה"ל במלחמה ומצביע על ההפרות של הדין הבינלאומי מצד האויב, נוסף על דו"ח שיש לפרסם מיד עם סיומו. דו"ח שכזה שפורסם על ידי משרד החוץ כחודש וחצי לאחר סיום המלחמה היה בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי.
כמו כן, עורכי המחקר ממליצים להגביר את השימוש ברטוריקה משפטית על ידי הדרגים המדיניים וגורמי ההסברה. בנוסף לכך, יש לעשות שימוש מוגבר בכלים טכנולוגיים כבר במהלך הלחימה - בדגש על רשתות חברתיות - כדי "להדהד" נרטיב ישראלי, לרבות ההצדקה המשפטית לפעולותיה של ישראל והפרת הדין על ידי הצד שכנגד.
כלי תקשורת נבחרים | צילום: JPPI
ד"ר רוברט נויפלד, מצוות עורכי המחקר, אמר כי “הממצאים מראים כי קיימת הטיה ברורה בסיקור התקשורתי: ישראל נבחנת בזכוכית מגדלת משפטית, בעוד איראן, שביצעה ירי שיטתי על אוכלוסייה אזרחית, זוכה ליחס מקל. שימוש חכם יותר ברטוריקה משפטית מצד גורמי המדינה והגברת הנוכחות בזירה הבינלאומית הם הכרחיים למאבק על התודעה”.
כלי התקשורת שנבדקו במחקר כוללים את הניו יורק טיימס, CNN, Times of India, הניו יורק פוסט, אל ג'זירה באנגלית, הוושינגטון פוסט, NPR, פוליטיקו, ניוזוויק, CBC, סקיי ניוז, הדיילי טלגרף, Sydney Morning Herald, לוס אנג'לס טיימס, מגזין טיים, האייריש טיימס ו-Chicago Tribune.
עוד כתבות בנושא
המכון למדיניות העם היהודי (מייסודה של הסוכנות היהודית לא"י) עוסק במחקרים ובתכנון ארוך טווח, בקשר לכל לאתגרי העם היהודי והקהילות היהודיות בכל העולם, בראייה גלובלית.
פעילות המכון למדיניות העם היהודי מכוונת מעשה ומדגישה במיוחד את זיהוי החלופות הזמינות, ניתוח של השפעתן על העתיד, והצגת המלצות מדיניות וסדר קדימויות אופרטיבי.