יום אחד אחרי שהבודק שמינה שר החינוך, יואב קיש, קבע כי תוצאות מבחני "תנופה" (לשעבר מיצ"ב) מהימנות, הורה השר לבטל את המבחנים שתוכננו בהמשך השנה במתמטיקה, שפה, מדעים ואנגלית ולסרב לשתף פעולה עם הרשות שמפעילה אותם - ראמ"ה.
עוד כתבות בנושא
קיש טען כי החלטתו מבוססת על מסקנות הבודק שמינה, פרופ' עמי מויאל. אלא שהאחרון קבע כי תוצאות המבחנים מהימנות, לצד ביקורת על אופן הצגתן: תלמידים שלא הגיעו לרמה הגבוהה ביותר הוצגו כמי שלא עמדו בדרישות הלימודים, אף שאין פירוש הדבר שלא שלטו בחומר הבסיסי.
ההחלטה מגיעה אחרי שנה שבה הנתונים שהניבו המבחנים היו קשים במיוחד: רק 3% מתלמידי כיתות ט' עמדו בדרישות המשרד במדעים, 22% באנגלית ו-38% בשפת אם. מערכת החינוך נמצאת בעיצומה של שנה שבה חסרים מורים וכיתות, וכעת היא עלולה להישאר גם בלי הכלי שמודד עד כמה היא רחוקה מיעדיה. בעקבות ההחלטה, ריכזנו את הנתונים על מצב מערכת החינוך.
הכי מעניין
הישגים במבחנים
בחודש שעבר פורסמו תוצאות מבחן פיז"ה הבינלאומי והציגו ירידות חדות במדעים ומתמטיקה ושפל היסטורי ביכולות הקריאה בעברית, עם 436 נקודות בלבד, בעוד הממוצע הוא 463. למעשה, מאז 2022 ירדה ישראל ב-38 נקודות - בין הירידות החדות בעולם, מה שהתבטא בירידה של 7 מקומות בדירוג העולמי.
במדעים, ירדה ישראל ב-23 נקודות וב-8 מקומות מאז 2022 כשקיבלה 442, הרחק מממוצע ה-OECD, שעמד על 484, ובסך-הכל רשמה את אחת הירידות החדות ביותר.
בציונים במתמטיקה נחלשה ב-25 נקודות וקיבלה 433, בעוד הממוצע הוא 465. הציון הנמוך התבטא בירידה של 6 מקומות.
בשורה התחתונה, ישראל הייתה אחת המדינות עם שיעור הירידה החד ביותר בין השנים 2022 ל-2025.
עוד נמצא בדו"ח כי רק 8.8% מהתלמידים בישראל הוגדרו כ"מצטיינים" באחד מבין שלושת התחומים, בעוד ממוצע ה-OECD עומד על 11.9%. 29% מהתלמידים הוגדרו "חלשים" – הרבה מעל הממוצע - 19.7%.
שיעור התלמידים שלא הגיעו לרמת הבסיס בישראל הוא 46% במתמטיקה (לעומת 35% ב-OECD), 41% בקריאה (לעומת 31%) ו-40% במדעים (לעומת 26%).
לאחר פרסום הנתונים אמר השר קיש כי הם נאספו במרץ 2025, באמצע המלחמה, והוסיף שהוא מבין שהתוצאות ישקפו זאת.
כיתת בית ספר, אילוסטרציה | צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90
ההתדרדרות התלולה בציונים לא חלה רק במבחנים בינלאומיים.
במבחן המיצ"ב במדעים שתוצאותיו נחשפו בחודש מאי, רק 3% מתלמידי כיתות ט' עמדו בדרישות שקבע משרד החינוך, בעוד כ-81% כלל לא היו קרובים לרף המצופה. גם בכיתות ובמקצועות אחרים הנתונים אינם מבשרים טובות. במבחן המיצ"ב במתמטיקה בכיתות ו' רק 37% עמדו ברף של משרד החינוך, ובאנגלית – 36%.
עוד נמצא כי 22% מתלמידי כיתות ט' עומדים בדרישות שקבע משרד החינוך באנגלית. בנוסף, 38% בלבד מהתלמידים עמדו ברמת הידע הנדרשת בשליטה בשפת אם. 44% מהתלמידים בבתי ספר דוברי עברית עמדו בדרישות לעומת 19% מהתלמידים בבתי ספר דוברי ערבית.
במבחן בשפת אם לא נמצא פער של ממש בין הישגי התלמידים בסוגי הפיקוח למיניהם בקרב דוברי העברית: ממלכתי, ממלכתי-דתי וחרדי. מנגד, במבחן באנגלית נמצא פער ניכר בהישגים. בעוד 31% מקרב תלמידי החינוך הממלכתי-עברי עמדו בדרישות, בחינוך הממלכתי-דתי הן הסתכמו ב-16% ובחינוך החרדי ב-7% בלבד.
בדו"ח הודגש כי אלה המבחנים הראשונים בתחומים הללו מאז שנת הלימודים תשע"ט, וראמ"ה קבעה שלא ניתן להשוות את תוצאות המבחנים לאלה שנערכו לפני הקורונה.
בשעתו, השר קיש הורה לאסור על פרסום תוצאות המיצ"ב והאשים את ראמ"ה בליקויים במבחנים.
הנתון המעודד היחיד ביחס למקצועיות והידע של התלמידים הוא שבין השנים 2013 ל-2023 גדל מספר הנבחנים בהיקף של חמש יחידות לימוד באנגלית ובמקצועות המדעיים: מתמטיקה, מחשבים, פיזיקה וכימיה, בשיעור גבוה יותר מהגידול במספר הנבחנים הכולל בבחינות הבגרות.
"זה סימן בשבילי": האקלים החינוכי
בסקר התלמידים הבית ספרי של ראמ"ה שנערך בתשפ"ה, נמצא כי 19% מהתלמידים חוו אלימות כלשהי בשנה האחרונה לעיתים קרובות, לרבות אלימות פיזית, מילולית, אלימות ברשת, איומים ו/או חרמות (בדומה לנתוני תשפ"ד). 7% מהתלמידים דיווחו על פגיעה פיזית, כאשר הדיווחים על אלימות רבים במיוחד בבתי ספר יסודיים דוברי עברית (28% בכל סוגי האלימות ו-12% באלימות פיזית).
במקביל, עלה מהסקר כי הדיווחים של תלמידי שכבות ז'-ט' דוברות העברית נמוכים מהממוצע הארצי ב-6 מתוך 9 תחומים, ביניהם התחושה שבית הספר מעודד אותם להצליח (50% לעומת 64%), שהמורים מפגינים אכפתיות וקשובים להם (56% לעומת 67%) ושההוראה רלוונטית לעולמם (57% לעומת 68%).
בסקר נרשמה יציבות בהשוואה לשנה שעברה בכל התחומים שנבדקו בשתי השנים: התנהלות חברתית, מודעות חברתית, תחושת שייכות, רלוונטיות ההוראה, יחסי מורים-תלמידים, יכולת עבודה דיגיטלית ואלימות.
המחסור במורים
לצד התוצאות העגומות במבחנים, המחסור במורים ממשיך להוות בעיה גם השנה.
מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, אמר ערב פתיחת שנת הלימודים כי חסרים 800 עובדי הוראה ועשרים גננות, כאשר 70% מהמחסור במורים נמצא במרכז. לפי שמעוני, המחסור עמד כבר על כ-3000 מורים בחודש מאי, אך בזכות גיוס של כ-2000 הייטקיסטים וגמלאים הוא הצטמצם משמעותית.
עם זאת, מדובר בבעיה מתמשכת.
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחודש פברואר, יותר מאחד מכל חמישה (21.5%) מהמורים החדשים עוזב את המערכת תוך חמש שנים, בעוד כמעט אחד מכל שמונה (12.2%) – עוזב כבר בשנה הראשונה.
בית ספר במבשרת ציון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2023 סיימו את המסלולים האקדמיים השונים להכשרה להוראה 8,461 בוגרים - המספר הנמוך ביותר בעשור האחרון, ונמוך בכ-12% בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת. לא זו אף זו, כ-3000 בוגרים לא נכנסים למערכת החינוך כלל.
על פי סקר TALIS משנת 2024, כ-48% מהמורים בחטיבות הביניים ישראל עובדים בבתי ספר שיכולתם לספק חינוך איכותי נפגעת בשל מחסור במורים − נתון הגבוה פי-שניים מהממוצע במדינות ה-OECD וגבוה במידה ניכרת בהשוואה לסקר שקדם לו.
במסגרת הסכם "אופק חדש" שנחתם באוק' 2022, התאפשרה בבתי הספר היסודי ובחטיבות הביניים העסקת עובדי הוראה באמצעות חוזים אישיים, אולם על פי משרד החינוך, נכון לינואר 2026 נקלטו במערכת רק 12 מורים בחוזים אישיים, ולפי המשנה למנכ"ל משרד החינוך, ד"ר איל בן זקן, 40 מורים נוספים נמצאים בהליכי קליטה. בדיון שנערך בנושא בוועדת החינוך של הכנסת בחודש פברואר, הביעו יו"ר הוועדה, ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית), ואחד מיוזמי הדיון, ח"כ משה "קינלי" טור-פז (ביחד), את מורת רוחם ביחס לנתונים הנמוכים. "היינו אמורים להיות היום עם עשרות אלפי מורים בחוזים אישיים", אמר סוכות.
כיתות הלימוד
יחד עם המחסור במורים, קיים מחסור של אלפי כיתות לימוד, בעוד משבר ההוראה לא מתבטא רק במספרי המורים והכיתות, אלא גם באיכותם.
על פי סקר מנהלים של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) 70% מהמנהלים מדווחים כי לקושי בגיוס מורים טובים יש השפעה רבה על ניהול הצוות החינוכי (74% בחינוך הממלכתי-עברי).
ביחס לכיתות, לפי נתונים שהציג בתחילת השנה האזרחית מנהל הביקורת במשרד מבקר המדינה, אילן מוריץ, שיעור ניכר מהכיתות פועל במבנים יבילים, חלקם מתיישנים ומתבלים לאורך זמן, וקיימת בהן צפיפות גבוהה – כאשר בחלק ניכר מהכיתות שנבדקו מספר התלמידים עלה על 30, לעומת ממוצע של כ-23 תלמידים במדינות ה-OECD.
לפי דו"ח Education at a Glance מטעם ה-OECD לשנת 2026, הצפיפות בכיתות בארץ היא השנייה בגובהה בגילאי יסודי והשלישית בחטיבות הביניים. בשנת 2024 למדו 27.2 תלמידים בממוצע בכיתת בית ספר יסודי ו-30 בחטיבות הביניים, זאת לעומת 20.6 בארגון בממוצע ביסודי ו-22.7 בחטיבות הביניים. מדובר בצפיפות הגבוהה בכ-32% מממוצע ה-OECD.
עוד נמצא בדו"ח, כי בשנת 2023 עמדה ההוצאה הלאומית על מוסדות החינוך על 7.4% מהתוצר לעומת 5.5% בממוצע הארגון, נתון שהציב את ישראל במקום הראשון מבין 30 המדינות שנבדקו. ההוצאות על החינוך היסודי, העל-יסודי והעל-תיכוני עמדה על 4.9% מהתוצר, זאת לעומת 3.3% בממוצע.
עם זאת, בהוצאה הממשלתית לכל תלמיד התמונה שונה. מהחינוך היסודי ועד ההשכלה הגבוהה הוציאה ישראל בשנת 2023 כ-10,900 דולר לתלמיד, לעומת כ-13,600 דולר בממוצע ה-OECD (בחישוב המותאם להבדלים בכוח הקנייה בין המדינות).
ספרא וסייפא
בעוד מלחמת חרבות ברזל בזירות השונות טרם הסתיימה, חשוב לשים לב גם לאלמנט נוסף ביחס למערכת החינוך: מוכנות למלחמה.
לפי דו"ח שפרסם מבקר המדינה מינואר, בכ-72% מבתי הספר (976 מתוך 1,347) חסרו אמצעים ללמידה מרחוק לתלמידים, ובכ-48% (653 מתוך 1,347) חסרו אמצעים להוראה מרחוק למורים.
שכר המורים
לפי סקר TALIS, שיעור המורים המדווחים כי בסך הכל הם מרוצים מעבודתם עומד על 93% (גבוה מממוצע ה-OECD – 89%). מנגד, רק 34% מרוצים משכרם, נתון הנמוך מממוצע מדינות ה-OECD (39%). עם זאת, בין השנים 2018 ו-2024, שביעות רצון המורים משכרם גדלה ב-4 נקודות האחוז.
חרף התפיסה הציבורית, שכר המורים גבוה מזה של הממוצע במשק. לפי הממונה על השכר באוצר, שכר המורים הממוצע (100% משרה) מגיע לכ-16.6 אלף ₪ והחציון ל-15.1 אלף ₪, לעומת זאת, השכר הממוצע במשק עמד על 15.1 אלף ₪ והחציוני על 10.6 אלף ₪, לפי הביטוח הלאומי.
הבעיה האמיתית טמונה בפער בין הדורות, כאשר מורה בתחילת דרכו ירוויח רק כ-45% מהשכר שמקבל מורה ותיק (ממוצע OECD – 61%), כאשר מורים חדשים משתלבים לרוב במשרות חלקיות בלבד - בשנה הראשונה שיעור המשרה הממוצע עומד על 65%, ובשנה השנייה על 77%, ורק לאחר שנים רבות הם מגיעים להיקף משרה מלאה.
כך יוצא שאם בוחנים את היקף המשרה שבו המורה מועסק בפועל, הממוצע יורד לכ-14.6 אלף ₪ והחציון ל-13.8 אלף ₪.
שנת הלימודים נפתחה לפני פחות מחודשיים כאשר חסרים בה מורים וכיתות. ההישגים שנמדדו בשנה שעברה, במבחנים הלאומיים ובפיז"ה, היו נמוכים בהרבה מדרישות המשרד ומהממוצע הבין-לאומי, ואילו המבחנים שנועדו למדוד אותם השנה הושעו. בהודעת המשרד לא נקבע מועד לחידוש פעילותה של ראמ"ה.
עוד כתבות בנושא
