איך מספרים את סיפורו של אח שנפל, מעבר לתמונה, לשם ולתאריך? ואיך נותנים מקום גם לאח או לאחות שנותרו מאחור, ונושאים איתם את הזיכרון בכל יום? מיזם "אח שלי בלב" מפגיש תלמידי תיכון מכל רחבי הארץ עם אחים ואחיות שכולים, ומאפשר להם להכיר מקרוב את סיפורי האובדן, הזיכרון והחיים שנמשכים לצדו.
במסגרת המיזם, המשותף למשרד החינוך ולעמותת "האחים שלנו", נפגשו בחודשים האחרונים תלמידי מגמות אמנות מ־15 בתי ספר עם אחים ואחיות שכולים. המפגשים הפכו לבסיס ליצירות אישיות במגוון תחומים, בהן קולנוע, תיאטרון, מחול, מוזיקה, איור, עיצוב ואמנות פלסטית. היצירות יוצגו באירוע מיוחד בירושלים בהשתתפות התלמידים, המשפחות השכולות ונציגי משרד החינוך והעמותה.
"אח שלי בלב": תלמידי תיכון מנציחים נופלים דרך אמנות ויצירה | צילום: שרית דרוקמן
מאחורי כל שם יש משפחה וסיפור
במפגשים האישיים שמעו בני הנוער על האחים והאחיות שנפלו, על הקשר המשפחתי ועל החיים שהשתנו בעקבות האובדן. לצד ההיכרות עם הנופלים עצמם, נחשפו התלמידים גם לסיפוריהם של האחים השכולים, שקולם לא תמיד מקבל מקום בשיח הציבורי על הנצחה וזיכרון.
הכי מעניין
בעקבות המפגשים יצרו התלמידים עבודות אמנות המביאות את הסיפורים מנקודת מבטם. חלקם בחרו לבטא את החוויות באמצעות סרטים, אחרים דרך תנועה, מוזיקה, הצגות או יצירות חזותיות.
כך הפכה ההנצחה מתיעוד של סיפור חיים למפגש בין דורות, שבו בני נוער שלא הכירו את הנופלים זוכים להכיר אותם דרך הזיכרונות של האנשים הקרובים אליהם ביותר.
עוד כתבות בנושא
במיזם משתתפים תלמידים מבתי ספר בירושלים, באר שבע, אשדוד, נס ציונה, ראש העין, נתניה, חורפיש, בת ים, הרצליה, רמת גן, גבעתיים, חיפה ועין שמר.
בין האחים והאחיות השכולים שלוקחים חלק במיזם נמצאים נועם בן נעים, נועה אלקבץ, מוריה מן, נבו הר אבן, מיכל אוחיון, נוי מגנזי, מיקה חזי, מירי אסרף, הייתם סרחאן, נתנאל שם טוב, עומרי פלד, טל־יה כהן טויטו, רויטל בן יעקב, נוי סמט, ליהיא קראוני ויובל נעים.
"אח שלי בלב": תלמידי תיכון מנציחים נופלים דרך אמנות ויצירה | צילום: שרית דרוקמן
"ההנצחה הופכת למעשה חי שמחבר בין אנשים"
שר החינוך יואב קיש התייחס לחשיבות המיזם ואמר: "מאחורי כל שם ותמונה היו חיים שלמים – רגעים, חלומות, אהבות וקשרים שרק הקרובים ביותר הכירו".
צילום: לירון מולדובן
לדבריו, "'אח שלי בלב' מאפשר לבני הנוער לפגוש את האדם שמאחורי הזיכרון דרך האחים והאחיות השכולים, להקשיב לסיפורו ולהעניק לו ביטוי חדש באמצעות היצירה".
קיש הוסיף כי למפגש בין התלמידים למשפחות יש גם משמעות חינוכית: "הוא מלמד את התלמידים על זיכרון ועל משפחה, על אובדן ועל חוסן, ועל הכוח להמשיך ליצור ולבנות גם מתוך הכאב. כך ההנצחה הופכת מזיכרון של מה שאבד למעשה חי שמחבר בין אנשים, בין דורות ובין עבר לעתיד".
דלית כץ כרמל, מנכ"לית עמותת "האחים שלנו", הדגישה כי המיזם מבקש להרחיב את נקודת המבט על השכול: "לא רק לספר על האח שנפל, אלא להקשיב למי שנשאר ולתת לסיפור שלו לעבור הלאה".
לדבריה, "המפגש בין האחים והאחיות השכולים לבין בני הנוער המוכשרים יוצר חיבור עמוק ומאפשר לספר את סיפורם של הנופלים דרך עיניים חדשות".
שיעור שלא לומדים בכיתה
מעבר לתוצרים האמנותיים, במשרד החינוך רואים בתהליך היצירה המשותף גם הזדמנות חינוכית יוצאת דופן.
מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך, אמרה כי המפגשים מאפשרים לתלמידים ללמוד על הקשבה, הכלה ורגישות בדרך שאינה מתאפשרת תמיד במסגרת הלימודים הרגילה.
"העבודה המשותפת מולידה יצירתיות הדדית ייחודית, והיא לכשעצמה שיעור שלא נלמד בשגרה בבתי הספר", אמרה. "בכל שנה מחדש אנחנו נפעמים ומתרגשים מאיכות התוצרים ומדרך הביטוי של בני הנוער".
היצירות יוצגו באירוע מיוחד בירושלים, שבו ייפגשו שוב התלמידים והאחים השכולים, הפעם סביב העבודות שנולדו מתוך סיפוריהם האישיים.
עמותת "האחים שלנו", שהוקמה בשנת 2017 בידי אחים שכולים ומתנדבים, פועלת ליצירת קהילה תומכת לאחים ולאחיות שכולים ולהרחבת מעגלי ההנצחה, תוך מתן מקום לסיפורם האישי ולחייהם לצד האובדן.
עוד כתבות בנושא
